רידב"ז/גיטין/ב/ד

רידב"ז גיטין ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לית הא פליגא על ר' יוחנן פי' דלקמן במתניתין הכותב טופסי גיטין דמוקי שמואל כר"א והוא ששייר מקום התורף עביד הגמ' צריכותא בדף כ"ו בהא דמוקי שמואל המתניתין דאין כותבין במחובר כר"א והמתניתין דהכל כשרין לכתוב את הגט כר"א בששייר מקום התורף ובדף כ"ו משני אמוראי נינהו ואליבא דר"י עיי"ש הרי דצריך לאוקמי כולי מתניתא או כר"מ או כר"א א"כ מתניתא דידן למאן דאמר בכתבו שנינו א"כ ע"כ מתניתין כר"א בששייר מקום התורף עיין בש"ס דילן ע"כ פריך ולית הדא מתניתא פליגא על ר' יוחנן דמוקי המתניתין דהכותב טופסי גטין כר' מאיר ואם כן קשיא מתניתין דידן דע"כ בששייר מקום התורף ור' אליעזר היא ולא משני מידי:

שמואל בר אבא בעי כתבו וחתמו בתלוש חיברו תלשו ונתנו לה מה אמר בה ר' יהודא ר"א אמר ר"א בעי כתבו בתלוש חיברו חתמו תלשו ונתנו לה מה אמרי בה רבנן כן גי' הרשב"א ז"ל עיי"ש פי' דלר"י כיון דהיה הכתיבה והחתימה בתלוש אפילו נתחבר ונתלש קודם הנתינה לא חשוב מחוסר קציצה כיון שאין שום שינוי בגוף הגט דדווקא בקציצה בקרן של פרה כיון דהוי שינוי בגוף הגט. דמעיקרא היה ארוך ועכשיו קצר. אבל גבי תלישה כיון דהוי גוף הגט כמו שהי' לא חשיב מחוסר קציצה עי' ברשב"א ז"ל שכתב כן. וכל עיקר דאין כותבין במחובר הוא לאו משום מחוסר קציצה ז"א דהא יכול לתלוש אלא העיקר כמו שאמרו בירושלמי בסמוך לעיל משום דילפינן מספר דבעינן תלוש וכיון דנכתב ונחתם בתלוש לא איכפית לן בתלישה על מחוסר קציצה ונתינה. והרשב"א ז"ל כתב כן בפשיטות להלכה ואך מסיים דבירושלמי מיבעיא לה והיינו דמיבעיא אליבא דר"י בשהי' הכתיבה והחתימה בתלוש ולרבנן דהיא לר"א דע"מ כרתי ובעינן העיקר הכתיבה בתלוש מיבעיא לן אם נתלש אחר הכתיבה ודוק:

אר"א מה פליגין בגיטין אבל בשטרות אף רבנן מודיי כצ"ל וכן איתא בבבלי דף כ"ב ע"ב עיי"ש דבגט כשר משום דאינו לימים רבים ובימים מועטים אי אפשר להזדייף כמו דמסיק דו פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק דבזה יש עצה שלא יזייף דיכתבו בין סהדי לסהדי אנחנו סהדי חתמנו על המחק ושטר על החלק כדאיתא בש"ס ב"ב דף קס"ד וכמו שמבאר הפ"מ ז"ל ומ"מ בשטרות לא מהני לאו משום חשש זיוף אלא משום דאינו כשר בשטר עד שיהא ראוי להתקיים ימים רבים ודבר המחוק אינו ראוי להתקיים ימים רבים ונמחק מעלי' כדאיתא בר"נ ז"ל. ור"ל אמר לא שניא היא בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת דו פתר לה ג"כ בשטר על החלק ועדים על המחק דאי תרווייהו על המחק בזה לכו"ע כשר כדמסיק בסמוך. ואי בשטר על המחק ועדים על הנייר בזה לכו"ע פסול דהא אין שום עצה על הזיוף דבאופן זה יכול למחוק שני פעמים כדאיתא בש"ס ופוסקים ז"ל וע"כ מוקי ג"כ בשטר על החלק ועדים על המחק דאיכא תקנה לזייף וע"כ כשר אף בשטרות ואי דנמחק מעליו ובעינן דמעמד ימים רבים ז"א דס"ל כמ"ד בש"ס דילן דימים רבים בשטרות רק עצה טובה הוא. ופריך וקשיא על דר"ל ועל דר"א אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין בתמיה דא"כ אמאי כשר לר"א בגט ולר"ל אף בשטרות ואפילו דאיכא עצה דזייף מ"מ לא ניחא ליה בזה הא סוף סוף חתמו העדים על דבר שאינו מתקיים ובעינן דבר המתקיים ולא שיומחק מעליו ומשני אר"ז קומי ר"מ חכמים שהן בשיטת ר"א דס"ל דע"מ כרתי וע"כ כשר ולא איכפית לן על דבר המתקיים ולפ"ז כשר אפילו בשטר על המחק ועדים על החלק דאין תקנה אפילו על הזייף מ"מ כשר וכמו דמסיק דו פתר לה כלומר דלשיטת ר' זעירא כשר אפילו בשטר על החלק ועדים על המחק כשר ג"כ ולא מיבעיא דבתרווייהו על המחק פשיטא דכשר כדמסיק בסמוך אלא אפילו בשטר על המחק ועדים על החלק ג"כ כשר שמואל אמר אחד זה ואחד זה על המחק. וכדמסיק דניכר היא אם נמחק פ"א ואם נמחק ב' פעמים ולא מוקי לחכמים כר"א ונמצא דג' מחלוקת בדבר דל"ל ולר"א מיירי מתניתין בדאיכא תקנה להזיוף ורק משום דבעינן דבר המתקיים. ולרבנן לא איכפית להו רק לר"א חיישי רבנן על עמידת ימים רבים. ולר"ל לא חיישי על ימים רבים והגמ' לא ניחא לה בזה דבאין חשש זיוף יהא כשר משום דבעינן דבר המתקיים ולפיכך פתר ר' זעירא כר"א וע"כ מוקי כר"א דע"מ כרתי ולפי' לא איכפית לן על זיוף גם כן. ושמואל מוקי בשהכל על המחק ועל כן אינו יכול לזייף ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף