קרבן העדה/גיטין/ב/ה

קרבן העדה גיטין ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אפילו חרש שוטה וקטן. בגמרא מפרש לה:

כותבת את גיטה. ומקנהו לבעלה וחוזר ומוסרו לה לגירושין:

שוברו. שובר פרעון כתובה שהאשה היה לכותבו ולמוסרו להיות לו לראיה:

מתני' חוץ מחש"ו. דלאו בני דעה נינהו וגבי שליחות איש בעינן ולא קטן דשליחות נפקא לן מויקחו להם איש שה לבית אבות אחד לוקח לכולן:

וסומא. פסול להביא גט מחוץ לארץ שאינו יכול לומר בפ"נ ובפ"נ אבל בא"י שאצ"ל בפ"נ או בח"ל כשהגט מקויים בחותמיו או להיות שלוחה של אשה לקבל גיטה לכל אלו סומא כשר:

ועכו"ם. דליתא בתורת גיטין וקידושין ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למיעבד שליחותא לאחריני:

גמ' והוא שהיה פיקח עומד ע"ג. דחרש שוטה וקטן ואומר לו כתוב לצורך פלו' דקסבר ר"ה מתני' דר"א היא דבעי כתיבה לשמה וסיפא דקאמר שאין קיום הגט אלא בחותמיו היינו עידי מסירה דרוב גיטין נמסרין בפני החותמין ואמציעתא קאי ולא ארישא לאכשורי כתיבת חרש בלא גדול עומד על גביו:

והכתיב וכתב לה לשמה. משמע ליה שהכותב יודע לכתוב לשמה ומאי מהני עמידת הגדול הא אינהו לאו בני דעה נינהו אלא מתני' ר"מ היא דלא בעי כתיבה לשמה דדריש וכתב דקרא אחתימת עדי' קאי:

צריך שיניח. החרש שוטה וקטן תורף של הגט וכתב בן דעת את התורף ולא בעי לאוקמי בשגדול עומד על גביו ולא לאוקמא כר"מ:

ואתיא. כי האי דאמר ר"ש בן לקיש לעיל שאם כתב בתורף הרי את מותרת לכל אדם בטופס שלא לשמה פסול דעיקר כתיבה לשמה הוא התורף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף