קובץ על יד החזקה/ציצית/א

קובץ על יד החזקה ‏ ציצית א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואין לחוטי הענף מנין מה"ת. עיין כ"מ מה שהניח בצ"ע ועי' בכ"מ ריש הלכות אישות ולדבריו שם י"ל דגם דעת הר"מ שהוא מה"ת אלא שאינו מפורש בתורה אלא מדרשא דגדילים שקבלנו מד"ס ועיין בספר ברכי יוסף א"ח סי' י"ג מה שהאריך בזה:

ד

והתכלת כו'. לשון רבינו תמוה מאוד כאשר האריך בזה הכ"מ בס"פ ויותר מסתבר כפי פי' שכתב כאן דסובר רבינו דע"כ לא נחלקו חכמים על רבי אלא במה דס"ל לרבי דאם אין לו תכלת לא יעשה לבן כלל בזה פליגי משום דעיקר מצוה בלבן אבל במה דס"ל לרבי באם אין לו לבן לא יעשה ציצית כולם של תכלת בזה לא פליגי עליה ולא מכשרו אלא באיגרדום כמו דרבי מכשר באיגרדום ובזה ארווח לנו פי' הסוגיא דלכאורה קשה מאי זה דמקשה התלמודא לימא מתני' דלא כרבי מאי איכפת לנו בזה ודוחק לומר משום דרבי סתמה למתני' מה"ט נ"ל מה דדחיק ליה להרז"ה במס' שבת פרק ב"מ מביאו הפמ"ג בפתיחה להלכות ציצית שכתב והוי יודע שדעתנו אינה נוטה שהתכלת אינן מעכבות את הלבן כו' ואע"ג דתניא וחכ"א א"מ הא פרישנא בגמרא דיחידא' היא הלכך הדרי' לכללא דנקטינן הלכה כרבי כו' מדקא מהדרי' לפרושי למתניתין לאפוקי מתני' מפשטה ולאוקמה אליבא דרבי כו' וכ"נ מדברי הר"ש קירא"ה בה"ג שלא כתב משנה זו התכלת א"מ את הלבן בהלכות ציצית שלו. ע"ש והיינו משום דקשיא ליה כמ"ש אע"כ דסתמא דתלמודא היה סבר דהלכתא כרבי ומש"ה בעי הגמרא לידע אם יש פירוש אחר במתני' לאוקמה כהלכתא ולפי פי' הרמב"ם פה סרה קושייתו די"ל דודאי לא היה ס"ל לתלמודא דהלכתא כרבי בכל ענין אלא כמ"ש במה דמסתבר טעמא דרבי באם אין לו לבן הוא מסתבר דמעכב ואם נוקמי המתני' כפשטה מוכח פירוש המתני' דרבנן פליגי בכל ענין ולא מסתבר טעמייהו בזה מש"ה קא מהדר לפרושי למתני' בע"א באיגרדום וא"כ הלכתא במה דמסתבר טעמיה באם אין לו לבן ול"פ רבנן עליה כלל בזה אבל במה דס"ל באם אין לו תכלת אינו מחוייב מה"ת בלבן כלל בזה ודאי לית הלכתא כוותיה אלא כרבנן דאינו מעכב ודעת הרז"ה יחידאה היא ולית דחש לה ועיין שם ברמב"ן במלחמות ובזה סרה כל תלונות הרז"ה וזה ברור ודו"ק היטב:

ה

אע"פ כו'. הכ"מ לא הראה מקורו ועיין בשו"ת הריב"ש סי' קל"ז וז"ל אעפ"י שמנה התכלת ולבן במצוה אחת אעפ"י שאין מעכבין זא"ז זה הוא מפני שמצא כן במכילתא מבואר בתכלת ולבן שהם מצוה אחת והטעם מפני שהם מעשה אחד לבישת התכלת והלבן יחד וראויה הוא שימנה אחת אעפ"י שאין מעכבין זא"ז אבל תפילין של יד וש"ר הם שני מעשים וראוים שימנו שתי מצות כיון שאין מעכבין זא"ז ע"כ:

י

אם רצה כו'. עיין הראב"ד ובכ"מ תמה ממ"נ גם לר"ש קשה שיהיה צריך ששה כמשכן כו' ונראה ליישב קושיית הכ"מ דבאמת היה קשה ליה לרבינו אם טעמא דר"ש משום דיליף תכלת ממשכן ודאי דקשיא טובא דליבעי חוטן כפול ו' ולא הוי שתיק בספרי לגלות לנו היכן מצא ברמיזה דלא בעינן בציצית כפול ו' וכה"ג אשכחן במס' שבת דף כ"ח ע"א בהא דאמרינן הא דתנן כל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אהלים אלא פשתן מנ"ל אמר ר"א גמר אהל אהל ממשכן כו' ומקשה הגמרא אי מה להלן שזורין וחוטן כ"ש אף כאן שזורין וחוטן כ"ש ת"ל א"א ריבה כו'. ובאמת ז"ל הספרי ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת טווי ושזור אין לי אלא תכלת טווי ושזור לבן מניין הרי אתה דן הואיל ואמרה התורה תן תכלת ותן לבן מה תכלת טווי ושזור אף לבן טווי ושזור ע"כ א"כ הרי לא נזכר שם טעם דילפינן תכלת ממשכן אלא נראה דה"ט דספרי דגבי תכלת פשיטא ליה דבעינן שזור משום דסובר הספרי דעיקר כלאים אינו אלא בשזור וא"כ אי ס"ד דלא בעינן בתכלת שזור א"כ לא הוי כלאים תכלת עם הבגד ולמאי הלכתא כ"ר להתיר כלאים בציצית וכמ"ש התוס' במסכת מנחות דף ל"ט ע"א סד"ה קה"ע והנה דבר זה אי בעינן שזור כ"א לבדו עיין בגמרא מסכת נדה דף ס"א ומשמע בדעת הרמב"ם כפי גירס' שלפנינו בטור יו"ד סי' ש"א דבכ"ע הוי כלאים דאורייתא ודלא כמו שהבין הכ"מ שם ודבר זה תלוי במחלוקת האמוראים שם ולפי"ז אין ראיה דבעינן שזור לשיטת הרמב"ם ובזה י"ל דעל הספרי ל"ק משום דהספרי מצי סובר דכלאים לא הוי כ"א בשזור כל א' לבדו מש"ה מוכח דבעינן שזורין ולא ילפינן ממשכן כלל אבל לדידן דקיימ"ל בכ"ע הוי כלאים אם אמרינן דבעינן שזורין א"כ ממשכן ילפינן ע"כ ליבעי חוטן כפול ששה ועיין מה שאכתוב בס"ד בהלכות כלאים ודו"ק:

וז"ל הטור א"ח סימן י"א וצריך שיהיו שזורין וכתב הב"ח דבטוויה שלא לשמה כתב דפסולין ובשזורין לא כתב דפסולין אלא דצריך שיהיו שזורין נראה לפרש למאן דמצריך טווין ושזורין לשמן הוא מדסמיך קרא גדילים תעשה לך לקרא דלא תלבש שעטנז ופירושו שוע טווי ונוז ואמר גדילים תעשה לך מהם דהיינו שיעשה הציצית טווי ונוז שפירושו שזור ע"כ. וצ"ע דבריו דמנ"ל דרשא זו והוא נגד הספרי הנ"ל ועיין בתה"ד סימן מ"ד כתב וז"ל הרוצה לעשות ציצית של משי יזהר שלא יקח החוטין כמו שהן טווין ושזורין מן החנות של עכו"ם דבעינן טווי ושזור ע"י ישראל לשמן אלא יקח לשון של משי מן החנות וע"י ישראל יטווה וישזור אבל בספר ברכי יוסף א"ח סימן ט' אות ב' כתב בציצית של משי צריך זריקתן לשמן ע"ש:

יא

ולא משל עה"נ. עיין כ"מ דכתב דטעמא לאו משום איה"נ אלא משום דכתותי מ"ש דמצות ללה"נ. ולכאורה קשה דהא משמע היכא דאיכא הנאת הגוף בהדי מצוה לא אמרינן מצות ללה"נ כמ"ש הר"ן במסכת נדרים דף ט"ו ד"ה והא כו' ועי' בס' שעה"מ בפ"ח מהלכות לולב במ"ש בשם הרב המאירי שאעפ"י שבשעת קיום המצוה איכא הנאה לגוף אין בכך כלום ובלבד שלא יהנה אחר עשיית המצוה כגון מודר הנאה ממעיין וה"נ אין לו הנאה אלא בשעת המצוה דכ"ז שהוא לבוש בטלית מקיים המצוה ולשיט' הכלבו שהביא הב"י א"ח סי' תקפ"ו דמשמע דלא מחלק בהכי כתב בשעה"מ שם דיש לחלק בע"א דוקא היכא דנהנה גופו מהדבר עצמו שאסור בהנאה כגון המודר הנאה משופר וכה"ג כו' דכה"ג ל"א מצות ללה"נ היכא דאיכא הנאת הגוף משא"כ היכא דאין הנאה באה מגוף הדבר שאסור ע"ש וה"נ אין הנאה מהציצית כ"א שהותר עי"ז הבגד ללבוש ובכה"ג שפיר אמרינן מצות ללה"נ ועיין בתוס' פסחים דף כ"ג ע"א ד"ה מערבין משמע ג"כ כסברא זו ודו"ק:

ולא משל קדשים. הכ"מ לא גילה לנו טעם רבינו ונראה משום דכי היכי דפסלינן גזול דבעינן משלהם כך הקדש אינו נקרא שלהם וכדאמרינן בעלמא דהקדש אינו שלו אבל גבי עיר הנדחת ע"כ צריך לטעמא דמכתת שיעוריה דאי משום איסור הנאה לבד עכ"פ שלהם מיקרי ועיין במסכת סוכה בסוגיא דאתרוג של ערלה:

יד

תלה החוטין בין שתי כנפים כו'. עיין כ"מ שדחק מאוד ליישב דברי רבינו. ולעד"נ דמש"ה נקט רבינו בין שתי כנפים להורות לנו עוד דין אחר דאם פסקן מתחילה ואח"כ קשרן אעפ"י שבשעת תלייתן בבגד לא היו בכנף אחד וכדאמרינן בגמרא מ"ד בעינן כנף בשעת פתיל ופירש"י כנף אחד ולא שנים קמ"ל דאין בזה שום פסול דדוקא אם קשרן מתחילה ואח"כ פסקן פסול ונקט רבינו דין אחד לאשמעינן שני דינים משא"כ אי הוי נקט בכנף אחד היה צריך להאריך להשמיענו הך דינא כנ"ל ברור:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.