מגדל עוז/ציצית/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ציצית א

א

ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ"א) :

וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ"א מ"ב) :

ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:

אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:

ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:

ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:

וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:

ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב"ד ז"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני"ל ז"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע"ה:

ב

ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ"א) :

וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ"א מ"ב) :

ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:

אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:

ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:

ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:

וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:

ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב"ד ז"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני"ל ז"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע"ה:

ג

ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ"א) :

וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ"א מ"ב) :

ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:

אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:

ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:

ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:

וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:

ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב"ד ז"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני"ל ז"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע"ה:

ד

ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ"א) :

וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ"א מ"ב) :

ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:

אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:

ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:

ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:

וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:

ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב"ד ז"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני"ל ז"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע"ה:

ה

ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ"א) :

וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ"א מ"ב) :

ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:

אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:

ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:

ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:

וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:

ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב"ד ז"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני"ל ז"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע"ה:

ו

ענף שעושים וכו' עד ראשי. פרק התכלת (דף מ"א) :

וזה הענף וכו' עד מן התורה. פ"ק דיבמות (דף ד') ופרק התכלת (דף מ"א מ"ב) :

ולוקחין חוטי צמר וכו' עד מצות עשה אחת. פרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי כדכתבינן בסמוך:

אמרו חכמים הראשונים והיה לכם וכו' עד מקשר גודל. הכל בפרק התכלת (דף מ"ב) ולשון סיפרי יכול שהן שתי מצות מצות התכלת ומצות לבן תלמוד לומר והיה לכם לציצית מצוה אחת היא ולא שתי מצות:

ומכניס שם וכו' עד תלוין מן הקרן. בפרק התכלת (דף ל"ח) ובספרי פרשה כי תצא ופרשה שלח:

ואורך החוטין וכו' עד כשרות. פרק התכלת:

וכל האצבעות בגודל. בבכורות פרק על אלו מומין ובמנחות פרק התכלת:

ויהיה אחד משמנה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים. פרק התכלת:
כתב הראב"ד ז"ל טעות הוא זה אלא השנים תכלת והששה לבנים עכ"ל: ואני אומר כי הכותב לא טעה ואדרבא נודע בשערים כי הוא נעים אמרים ואנחנו לא ירדנו לסוף דעתו וקבלתו וכבר תמהו מזה הלשון קדמונינו ורבותינו חכמי לוני"ל ז"ל ושלחו אליו והשיב להם תשובה נכונה שאני מעתיקה בסמוך אות באות בע"ה:

ז

ולוקח חוט אחד מן הלבן וכו' עד בארבע כנפות. פרק התכלת (דף מ"ב) :
כתב הראב"ד ז"ל זה הסדר וכו' בתכלת ולבן עכ"ל: ואני אומר מה שזכרתי בסמוך כי כבר הוקשה כל זה על רבותינו חכמי לוניל ז"ל ושאלו ממנו עם קשיא אחרת שלפנינו בסמוך והשיב להם כהוגן והעתקתי אותה למען ירוץ קורא בו: שאלה יורנו מורנו ורבינו למה בתכלת יותר מבלבן שהוא מין כנף וממנו מתחיל ובו מסיים ובכריכותיו איך ימעט. אחד חוטי לבן ואחד חוטי תכלת אם רצה לעשותם שזורים עושה והלא ממשכן יליף תכלת תכלת בספרי מה להלן שזורין אף כאן שזורין: תשובה יש לטוות חוט אחד וכו' (עיין בכ"מ לשון התשובה). וזה שלמד שזורין ממשכן רבי שמעון היא שסתם ספרי רבי שמעון היא ולפי שלא מצאתי שום אדם שיאמר דבר זה לא כתבתי כמותו שאם כן יהו שזורין ששה כמשכן כך נראה לי ואין לי סמך בדבר זה עכ"ל אות באות בתשובותיו, והודו לו כל הרואים וכן לדעתי כי כן מורין הפסוקים בפשטן וההלכות בפרטן ויש להן לדבריו שרש וענף והקב"ה עושה להן כנף והיודע טוב טעם ודעת סוד התורה נאמנה שהיתה כתובה אש שחורה על גבי לבנה כהגדה וסודה ביסודה תוכו ותוך תוכו ופותלהו מתוכו יבין סוד נסתר בזאת ההסכמה על דרך החכמה הלא הוא כמוס עמדי מיום ומיומים אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים על דרך השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכד"ן:

ח

כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל"ט) :

אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב"ד ז"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני"ל ז"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:

ט

כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל"ט) :

אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב"ד ז"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני"ל ז"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:

י

כמה חוליות הוא עושה כו' עד חוליא אחת כשרה. הכל פרק התכלת (דף ל"ט) :

אחד חוטי לבן כו' עד אלא חוט אחד כו'. בספרי:
כתב הראב"ד ז"ל זה טעות וכו' כעין שצריך לציצית ואני אומר אינו טעות ואדרבא הדין עמו וההיא דספרי לא לעכב נאמרה ודעירובין פירקא בתרא לאו משום השזירה קאמר שמוכחת עליה שהיא לצורך הציצית אלא משום שמופסקין לפי מדתן או משום תעשה ולא מן העשוי כד"ן. וכבר העתקתי בסמוך שאלת חכמי לוני"ל ז"ל על זה ותשובתו אליהם אות באות:

יא

חוטי הציצית כו' עד או מן הפשתן. פרק התכלת (דף מ"ב) ובסוכה פ"ק (דף י"א) :

ואין עושין מצמר הגזול כו' עד פסול. סוכה (פ"ק דף ט') :

המשתחוה לבהמה כו' עד נשתנה. פרק כל הצלמים (דף מ"ו) :

יב

ציצית שעשה כותי כו' עד כשרה. פרק התכלת (דף מ"ב) :

וציצית הנעשים מן העשוי מקודם פסול. פ"ק דסוכה (דף י"א) :

כיצד הביא כנף כו' עד מאיליה. פרק התכלת (דף מ"א) :

ומותר להתיר כו' עד תכלת. פרק במה מדליקין (דף כ"ב) ופרק התכלת:

יד

תלה החוטין כו' עד העשוי. פרק קמא דסוכה (דף י"א) :

הטיל ציצית כו' עד פסולה היתה. פרק התכלת (דף מ"א) :
כתב הראב"ד ז"ל עיינתי בדבריו ולא מצאתי בגמרא וכו' דהאי לחודיה קיימא והאי לחודיה כו' עכ"ל: ואני אומר נמצא הוא כדבריו שפיר דהא באתקפתא דרב פפא הדרא קושיין לדוכתין וכן פירש"י ז"ל להא שמעתא פרק התכלת וגם רבותינו בעלי התוספות ז"ל האריכו בפירושה וכן הסכימו רובן. וגם בסנהדרין פרק הנחנקין לגבי זקן ממרא כל סוגיין הכי אזלא להדיא דכל המוסיף גורע ואע"פ שיש מסכימים עם הראב"ד ז"ל שאין המצוה גופה נפסלת בעבור חיוב המוסיף יש להם פנים אחרים וטענות כתובות חקוקות אצלינו בתוספות אבל לא מטעמו ואף אלו מועטים הם אבל רובם הסכימו כר"מ ז"ל כשיטתא דתלמודא דכל המוסיף גורע ומיפסלא ודכולי עלמא בעי כוונה להוסיף וכדאיתא בעירובין פרק בתרא. ור"י השיב בתשובה דעת אחרת בחילוק שאם נעשית המצוה כהלכתה ואח"כ הוסיף עליה בכוונה המוסיף עובר אבל המצוה לא מיפסלא אבל אם לכתחלה כיון ועשאה בתוספת איהו מיעבר עבר ומצוה גופה מיפסלא ויש לו על מה שיסמוך כמו שרשום פרק הנחנקין בשיטת התוספות. ובכל מקום ומקום שמזכיר ר"מ ז"ל כל מצוה ומצוה שאם הוסיף בה פסלה הסכמתי עמו חוץ מתוספת ההדס שלא ירדנו לסוף דעתו אנחנו ורבותינו ורבותם אבל אח"כ נתחדשה לי סברא שאיפשר שהוא מפרש הטעם בהדס שהוא מכוין לנאותו ואיסור מוסיף ליכא אלא אם כיון להוסיף כדאמר בתלמוד בכל הני דוכתי להדיא ור"מ ז"ל ביארו פרק תשיעי דממרים וגם כי מקודם שאלתי את פי מורי הרשב"א ז"ל על זה ואמר לי ששאל גם הוא לרבו המובהק ה"ר יונה הקדוש ז"ל ואמר לו שכבר שאלו ולא ידע טעמו רק זה דכל לנאותו כשר ולא נתיישב דעתו ודעתי בו. עתה ראיתי שהוא עיקר הדבר ודעתנו בו אמת ויציב ומי שירצה לעמוד על עיקר הדברים יעיין בהלכות הנזכרות ועומקו יבין כד"ן:

טז

וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ"א) :

יז

וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ"א) :

יח

וכן המטיל לבעלת כו' עד סוף הפרק. פרק התכלת (דף מ"א) :

· הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.