קובץ על יד החזקה/יבום וחליצה/ג

קובץ על יד החזקה ‏ יבום וחליצה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

האומר זה בני וכו'. עי' תוס' קידושין דף ס"ד ע"ב ד"ה רבי שסיימו דאם מוחזק לן באחין אינו נאמן וכו' דשמא אין לו כח וכ"ה בפסקי תוס' שם ורבינו סתם דבריו משמע אפי' בשעת מיתה נאמן אפי' מוחזק באחין וכ"כ הב"ש סי' קנ"ו ונראה דהכל לפי הענין ואין כאן מחלוקת.

ד

מי שזנה עם אשה בין פנוי' ובין א"א וכו'. עי' הה"מ מה שהאריך בסתירת פסקי רבינו והרדב"ז בתשו' ח"ג סי' קנ"ה כ' דגם רבינו מודה בלא דיימא מעלמא ולא משמע כן מסתימת לשון רבינו ואפשר לומר לפמ"ש התוס' במס' חגיגה דף י"ד ע"ב ד"ה בתולה ושמא כאן שאף היא בכלל איסור פי' ומש"ה נאמנת אף לר"י וסברא כזו מצינו ברא"ש סוף נדרים מ"ש טעם לדין דרב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת וא"כ בתרומה מש"ה נאמנת אם היא מודה דוודאי לא עבדה איסורא משא"כ אם היא מודה לו שהוא בנו נאמנתה דידה תועיל להתיר אשה אחרת בהא ס"ל לרבינו דאינה נאמנת ובזה י"ל מה דכייל רבינו פנוי' עם א"א ולמה לו להזכיר א"א כלל דאם בפנוי' צריכה חליצה ק"ו בא"א דרוב בעילות אחר הבעל ודוחק לומר דסד"א בא"א מתירין להתייבם כיון דהוא והיא מודים מהכ"ת שתתייבם ולפמ"ש י"ל דכייל לה עם א"א כמו דבא"א שוב א"א לו ליקח אותה וע"כ עדותה מהני לאחרים דומי' דהכא בפנוי' מיירי דוקא בכה"ג שהודאתה אינה לעצמה אלא לאחרים ומש"ה ס"ל לרבינו דאינה נאמנת ולפי"ז באם לקח את הפנוי' בעצמה ואח"כ מת בלא וולד כ"א זה הוולד שהוא והיא מודים שבעודה פנוי' נתעברה ממנו אז מודה רבינו דא"צ חליצה ועכ"פ יועיל לצרף סברא זו במעשה אשר נשאלתי עלי' בפנוי' שנתעברה והוא והיא מודים שהולד מהם ולקחה לו לאשה בנשואין גמורין ומת הבעל בלא בנים כ"א הולד הזה והי' לו אח מומר אשר לא יוכל בקל להשתדל ממנו חליצה דיש שיטת הסוברים דא"צ חליצה כמ"ש לעיל בפ"א הל' ו' שיש לפוטרה בלא חליצה בכה"ג הארכתי בתשובה ואין פה מקומו להאריך.

ה

נאמן ע"א להעיד ליבמה וכו'. רבינו לא כתב פה אם מהני כתב כמ"ש בפי"ג מה' גירושין הלכה כ"ה גבי אשה שמת בעלה דמהני אפי' בע"א אפי' בלא נתקיים כמ"ש הה"מ שם והי' נראה דגבי יבמה לא מהני כתב דהרי גם בע"א מספקא לי' לגמ' אי מהני א"כ מנ"ל להקל בכתב אבל לדינא נראה דגם ביבמה מועיל כתב והכי משמע מדברי הב"י אה"ע סי' י"ז שכ' בשם רי"ו שכל שהאמינה בו ע"א הה"ד עד מפי עד דאע"ג דלא כ' רבינו כן מ"מ זה ממילא הוא מסברא ומ"ש שם שכ"כ רבינו פ"ג לא מצאתי כעת מבואר בפירוש. וז"ל הירושלמי סוף יבמות מצאו כתוב בשטר מת פלוני נהרג פ' ר' ירמי' אמר משיאין את אשתו ר' בון ב"כ אמר אין משיאין את אשתו מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין מתניתא מסייע לר"י ע"פ עדים ולא ע"פ כתבם לא ע"פ מתורגמן ולא על עד מפי עד ועכשיו אין משיאין עד מפי עד ודכוותי' ע"פ כתבם וע"פ מתורגמן משיאין ופי' הפ"מ ועכשיו אין משיאין עד מפי עד בתמיה שהרי הוחזק להיות משיאין ודכוותי' ע"פ כתבם משיאין הואיל ומקילין בעדות אשה עד מפי עד וכן ע"פ כתבם ע"כ הרי דלמד ר' ירמי' דמשיאין ע"פ כתב ודהקילו ע"פ עד מפי עד ואס"ד דעד מפי עד נאמן טפי מכתב בלתי מקוים איך יליף מדהקילו בזה מקילין נמי בזה אלא ש"מ דלפחות שקולים הם א"כ אם מקילינן בעד מפי עד בעדות אשה שמת יבמה א"כ ממילא לדידן דקיימ"ל כר"י א"כ גם בכתב סמכי' לשיט' הרמב"ם ביבמה שמת יבמה.

וראיתי ברא"ש סוף יבמות שהביא להך דירושלמי וז"ל מסייע לר"י דתני' ע"פ עדים ולא ע"פ כתבם ולא ע"פ מתורגמן ולא ע"פ ע"א ועכשיו משיאין ע"פ ע"א ודכוותי' ע"פ מתורגמן וע"פ כתב משיאין ע"כ הנה ברור דקיצר הרא"ש בלשון הירושלמי ובמקום ע"א צ"ל עד מפי עד דאל"כ ק' מאי ראי' מע"א דמהני דגם מפי כתב מהני ואם רצה לדמותו א"כ הו"ל לאתוי' סייעתא ממתני' דסמכו על ע"א בעדות אשה א"כ ממילא סמכו בכתב א"ו דל"ד א"כ ע"כ דכל ראי' הוא מדסמכו על עד מפי עד כמ"ש בס' פ"מ וברי"ף סוף יבמות שהביא וז"ל עכשיו הלא משיאין ע"פ אחד ועל פי עד מפי עד וכו' הרי ג"כ מבואר מדבריו דעיקר ראיית ר"י מדסמכו על עד מפי עד ותמהני מאוד מהגאון בעל נב"י חלק אה"ע סי' ל"ג שרצה להוכיח מדברי הירושלמי הנ"ל דע"א נאמן מה"ת מדהביא ראי' לר"י מע"א הבין שם שעיקר ראי' מע"א ודחיק עצמו מאוד וכ"ז גרם לו שבתחילת התשו' שם העתיק הירושלמי מתוך דברי הרא"ש ומהרי"ף ולא ראה הגירסא שלפנינו דעיקר הראי' מעד מפי עד וברי"ף הלא מבואר כן והוא העתיק גי' הרא"ש והרי"ף בחדא מחתא ובאמת הרא"ש קיצר בלשון יצא מדברינו דלשי' רבינו גם ביבמה סמכי' ע"פ כתב ועי' בר"ן ר"פ מי שאחזו ודוק וכבר כתב בתשו' רשב"א אלף רנ"ב בשם בעל ה"ג והשתא דע"א כשר ביבמה דשווי' רבנן כאשה שהלך בעלה למדה"י וקתני גבי אשה הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד וכו' הדא יבמה שרי' לנשואין ע"פ וכ"ה בתשו' מהרמ"פ סי' פ"א יראה מדבריהם דדין יבמה שוה לדין אשה שהלך בעלה למדה"י לכל מלי לשיט' רבינו אבל הרמ"א פסק כשי' החולקי' על רבינו דלא סמכי' בע"א ביבמה וק"ו דלא סמכי' על כל הני ובמקום עיגון כ' הב"ח דגם רמ"א מודה ועי' בב"ש דבזה"ז מודה הרא"ש ולא החליט הדבר ובשו"ת פנים מאירות סי' מ"ה הביא ראי' דמודה הרא"ש בזה"ז שהרי השיב הרא"ש לשואלו אם האשה בעצמה נאמנת לומר שכלו לוולד חדשיו והאריך שם דאין לה נאמנות וע"כ בזה"ז מיירי ע"ש שהאריך ודבריו תמוהים מאוד דהא אשה בעצמה וודאי דאינה נאמנת ולא הי' כוונת השואל שם דרצה לדמות נאמנות האם על חדשי העיבור כמו באב דנאמן על בנו מדכתיב יכיר ובזה לא נסתפק הגמ' אי משום סברת סני לי' דיתקנו רבנן שלא להאמינה מה שהאמינתה התורה לזה הוצרך הרא"ש להעמיד את השואל על האמת דאין נאמנות לאם כלל וביותר היכא דאיכא לברורי אף שיש בו טורח צריכין לברר היטב ולחקור אחר אמיתתן של דברים אפי' בזה"ז וביותר בכתב צ"ל המורה מתון בדבר באיזה שטר וכמ"ש האחרונים בסי' י"ז סי"א ע"ש.

ח

הי' לאחת מהן עד. שם במתני' קי"ט אלא דתנן שם לזו יש עדים ורבינו שינה לישנא דמתני' עי' בתי"ט ועי' ב"ש סי' קנ"ח דלשיטת הרא"ש ע"א לא מהני ובעינן עדים ועי' בתוס' חדשים דלשי' רבינו י"ל דמתני' דקתני עדים אתי' כהנך תנאי דס"ל אין משיאין אשה ע"פ ע"א וגם לשיט' הרא"ש צריכין אנו לזה דאל"כ אלא דתני עדים דוקא משום דלא מהני ע"א קשיא מאי מספקא לי' לתלמודא אי ע"א מהני לזה ממתני' דלא מהני ונראה דהא דתני יבמות דף י"ט ע"ב לזו עדים ובנים ולזו לא עדים ולא בנים שתיהן מותרות מאי קמ"ל פשיטא אלא דברייתא זו אתי' כהנך תנאי וקמ"ל דבעינן דוקא עדים ומש"ה השמיט רבינו הך ברייתא ועי' הה"מ הלכה ט'.

יא

אלא משום התרת עגונה. עי' ב"ש סי' קנ"ח ס"ק א' בזה"ז דיש חרם ר"ג שלא ישא אשה על אשתו אין ע"א נאמן שמתה אשתו אע"ג דבמילי דרבנן ע"א נאמן באיסורין וכ"מ מהירושלמי שהביא הרא"ש פ' במה אשה דע"א נאמן דקמיע מומחה היא לצאת בה בשבת היינו משום דגם אם יוצא בקמיעה שאינה מומחה פטור מ"מ בחרם יש מי שסובר דהוי מה"ת וגם יש כאן ב' חזקות א' חזקת חי של אשה וגם הוא אתחזק באיסור לקחת אשה אחרת כה"ג כ' הריב"ש בתשו' דמה"ט מחמרי' בספינה המטורפת בים ועי' בתוס' ב"מ דף כ' ע"ב משמע דלא ס"ל סברת הריב"ש וכבר האריך לחלוק על דברי הב"ש הרב הגאון בנב"י בהרבה מקומות.

ומ"ש רבינו משום דהוא איסור לאו קיל בעיני' והרע"ב כ' הטעם משום דזמנין סני' לי' וכ"ה בגמ' דף צ"ד ע"א ועי' בנב"י חלק אה"ע שאלה מ"ב.

טו

בד"א וכו'. עי' הה"מ ועי' בתוס' ב"ב דף קל"ה ע"א ד"ה הא וכו' דלא חיישי' מעצמינו דלמא איכא סהדי וכן הרי"ף והרא"ש השמיטו הך אוקימתא ועי' ב"ח אה"ע סי' קנ"ו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.