קובץ על יד החזקה/יבום וחליצה/ד

קובץ על יד החזקה ‏ יבום וחליצה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

היבמה הולכת וכו'. כתב הה"מ דהכי אית' בסנהדרין דף ל"ח מדרשא דזקני עירו ולא זקני עירה ובירושלמי פ' מצות חליצה הלכה ו' גרסי' ר"י בעי ביבמה מי מרדף אחר מי היתיב ר"א הא כתיב ועלתה יבמתו השערה כד שמעה ר"י אמר יפה למדנו ר"א ונראה דהא דשיבח ר"י דרשא זו ולא ניחא לי' בדרש דמייתי תלמודא דבבלי משום די"ל דגם ר"י אי"ל דרשא דזקני עירו אלא דמשם לא ידענו כ"א היכא דאיכא ב"ד בעירו אבל היכא דליכא ב"ד בעירו יש מקום לספק כמ"ש המל"מ בשם מהריב"ל וכיון דחזית לי' ר"א דרשא דועלתה יבמתו והך דרשא יתירא אתי' להורות דבכ"מ היא רודפת אחריו למקום שהיבם רוצה ושיבחו ר"י ואין כאן מחלוקת בין בבלי לירושלמי ועי' בפ"מ שם והנראה לענ"ד כתבתי ועי' בכנה"ג בהגהת הטור סי' קס"ב אות ב' ובקיצור פסקי רא"ש ס"פ ז"ב.

ה

ומצותה בה'. עי' לח"מ ובאה"ע סי' קס"ט בסדר חליצה בקצרה כ' להכשיר לכתחילה בב' הנוספין תרי בעל כאשתו ובלבוש ריש סי' קס"ט משמע להדי' מדבריו דאסור לכתחילה משום דאתי לאחלופי להכשיר פעם אחרת בדיינין ע"ש ובשו"ת תה"ד כתב בפירוש כבעל סדר חליצה ואפשר לומר דעד כאן לא נכשיר בסדר חליצה כ"א בעיר שהב"ד הקבוע המה שלשה. ואח"כ יבחרו עוד שני אנשים מהקהל להיותם נוספים ובכה"ג לא שייך סברת אתי לאחלופי אבל בעיר גדולה שיש שם בקביעות יותר משלשה דיינין אם יש בהם שנים שהם קרובים זל"ז בתרי בעל כאשתו בכה"ג שייך סברת לבוש דמאן מפיס ואתי לאחלופי לקחת אותן לדיינים לב"ד של ג' ואין כאן מחלוקת ומ"ש הלבוש דבג' דיינין תרי בעל כאשתו בדיעבד פסול לחליצה לא משמע כן בכל אחרונים ועי' בש"ע חוה"מ סי' ל"ג.

ח

והסומא אינו חולץ וכו'. בסומא בא' מעיניו כתב בהגה"מ בשם ר"ת דכשר והר"מ מינץ בתשו' סי' כ"ט כ' דיש להחמיר כדי להוציא נפשין מפלוגתא אפי' בשאר מומי הגוף כגון קטע או חיגר וכה"ג דיש להחמיר בחליצה. גם בענין קורבה כ' בשו"ת כרם שלמה סי' נ"ז דלכתחילה לא יהי' קרובים אפי' רביעי ברביעי אם לא במקום הדחק ע"ש.

יד

ה"ז כחליצה פסולה וכו'. הייתי אומר שפה דקדק הרב ז"ל שהיא מדרבנן ומ"ש אח"כ שהמעשה וכו' הוא נתינת טעם לקריאה ואפי' שתהי' הב' למה לא נגזור בה לפסול וע"ז כ' שכיון שלא ראו שם מעשה הו"ל כלא ראו כלל דהכל יודעין הפסוק וכו' דוק. אבל ממ"ש הרב ז"ל למעלה שמא יאמרו שהרקיקה לבדה אינה כלום נראה שפי' פה שהיא יותר כשרה משאר מקומות שנאמר בהו חליצה פסולה וזהו פירוש בחליצה וכו' כי לדעת הפוסקים נ"ל ההיא עובדא שהביא המ"מ על ההוא דלעיל שמא יאמרו רקיקה קמייתא לית בה מששא פירושו שלא כסדר אבל אי לא הוה התם חליצה כלל יאמרו ולית לן בה דוק. ד"ע.

ועי' בתשו' רש"ל סי' כ"ב דהך רקיקה דפוסלת דוקא בנתכונו שניהם ע"ש שהאריך.

יז

צריך לנעוץ וכו'. עי' השגת הראב"ד בהא דאמר אמימר האי מאן דמסגי אפשר דגם הראב"ד מודה אלא דס"ל דלאו מזה הטעם שכתב רבינו אלא משום דלא מקרי רגל ובהא דאמר אמימר צריך למדחסי' וכו' גם הרא"ש ס"ל דכשר בדיעבד ועי' ב"י סי' קס"ט שנסתפק בדעת רבינו ובנב"י אה"ע מהד"ק סי' צ"ד מסיק בדברי רבינו דרק למצוה ולא לעכב והא דמק' בתלמודא מברייתא דעומד ויושב ומוטה ולא מקשה מבריי' שהק' על אידך מימרא דאמימר עי' בלח"מ לשיט' הסוברים דמימרא קמא דאמימר ג"כ פוסל בדיעבד י"ל משום דס"ל דאפי' לכתחילה יכול לחלוץ במוטה הקוש' יותר חזקה כמ"ש הנ"י דמוטה דומי' דעומד ואין הכרח מזה נגד שיטת הסוברים דבדיעבד פסול אם לא נעץ רגליו. וז"ל הטור וכיצד הוא חליצת המנעל וידחק רגליו בקרקע וכו' ותתיר היא קשירת המנעל בידה הימנית ותתפוש רגלו בידה השמאלית ותחלץ המנעל בידה הימנית כדי שתהי' התרה והחליצה בידה הימנית כ' הב"ח פי' בשעה שתתפוש בידה הימנית בעקב המנעל לחלוץ אותה אז תתפוש בידה השמאלית עובי בשר השוק באויר כדי שלא ינוד ויזוז ותשמט המנעל מן העקב בידה הימנית ותחלוץ אותה ואפשר שמ"ש רבינו בשם ר"ת שלפתו בימין ושמאל מסייעתה ר"ל ג"כ שהשמאל מסייענה במה שאוחזת בו בבשר השוק שלא יניד באויר ותוכל לחלוץ אותו מן הרגל בימינה בטוב אלא לפי שאפשר לפרש לשון ר"ת כפשוטו דמתיר לכתחילה שהשמאל מסייע בחליצה ממש לכן הביא רבינו הא דכ' בסמ"ק שכל החליצה תהי' בימין דהיינו התרת קשר הרצועות וקשר הלולאות וחליצת המנעל הכל בידה הימנית וממילא צריך לפרש דברי הר"ת דלא תהי' שמאל מסייע אלא לאחוז בבשר השוק בלחוד ע"ש והכי ראוי לנהוג.

כ

סנדל של תקרובת וכו'. פירש"י תקרובת ע"ז אין לה ביטול עולמית וכתותי מכתית שעורי' אפי' לפי מה שנסתפקו התוס' במס' ב"ק דף ע"ב ד"ה דאי דתקרובת ע"ז אין אסור בהנאה מה"ת אעפ"כ כיון דאין לו ביטול עולמית מדרבנן אין חולצין בו ועמ"ש בפ"ד מה' גירושין הלכה ב'.

כח

שמא נתכוונה לחליצה וכו'. בא לאפוקי אם היא אומרה בפירוש דאינה מתכוונה לחליצה דלא הוי חליצה פסולה דאע"ג דגם בלא נתכווין לא הוא ולא היא אפ"ה חליצה פסולה היינו דוקא בסתמא דלמא מצות לא בעי כוונה אבל לא בגלתה דעתה להיפך וכמ"ש רבינו יונה בסוגי' דכסא דחמרא.

כט

אא"כ מכירין. כ' בסוף ס' בית הילל בהג"ה כ' בא"ז דבשעת הדחק כגון שהיבם רוצה לילך למדה"י ואין כאן עדים שמכירין אותן יחליצו אעפ"י שאין מכירין וצ"ע עכ"ל ואני ראיתי פעם אחת שבאו שניהם איש ואשה באסיפת המדינה לחלוץ ולא הי' מכירין אותו שום אדם ונתנו חליצה באסיפת המדינה והי' שם בפעם הזאת כמה גאונים ולא מיחו ברב המסדר חליצה ע"כ. ורבינו לא הביא בפרקין דין איטר כיצד יתנהג בחליצה ועי' בשו"ת כרם שלמה לפסק הלכה ומעשה שנעשה בב"ד שלו עפ"י מ"ש הרח"ש יראה לי שיש תיקון שיחבר היבם שתי רגלים ביחד וידחקם בקרקע ע"ש כל הסדר. ואם עקום רגל שמאל של היבם אין בכך כלום ולרוב פשיטותן השמיטוהו הפוסקים כ"כ בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קס"ז.

לה

שאסור לכתוב ג' תיבות. עמ"ש פ"ז מה' תפילין.

ויבמה שחלצה וכו'. אם היבמה היתה רגילה באהבה ואחוה עם החולץ החמיר הרשב"א שלא לדור יחד בחצר אחת כמבואר בב"י אה"ע סי' קי"ט דכבר האריכו אחרונים בזה ועי' בתשו' מ"ב סי' קי"ב. וקודם החליצה לא נזכר איסורא ויש להחמיר ועי' הלכה כ"ח.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.