קובץ על יד החזקה/גירושין/יג

קובץ על יד החזקה ‏ גירושין יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בא ע"א וכו' לא תצא. וכ' בקונטריס עגונות להרח"ש דהפוסקים חולקים על רבינו וסוברים אף אם נשאת תצא ובכנה"ג סי' י"ז תמה דלא נמצא בפוסקים זולת רבינו ירוחם שכ' בעי' דע"א בקטטה לא אפשיטא ולחומרא אזלי' ע"ש ואפשר לפרש דברי הרי"ו בהא דסיים ולחומרא אזלי' אין הכוונה דנשאת תצא אלא ה"פ בכל ענין קטטה אפי' בלא אמרה גרשני בעלי ונמצא שקרנית אלא אפי' בקטטה בעלמא ועי' בכ"מ וע"ע בשו"ת נב"י מהד"ק חלק אה"ע סי' מ"ב שהיקל שם מאוד בענין קטטה וצ"ע. ובב' עדים אפי' בכתב גם היכא דאיכא קטטה יש מקום לחלק לפי טעם רבינו דבשני עדים לא שייך שכירות דאינם חשודים ועי' לקמן.

ב

וכן אם היתה מלחמה וכו'. אבל ע"א נאמן אפי' לדעת רבינו הר"ן בתשו' סי' ג' וכ' עוד שם ה"ה בדבר ובמגפה בעי קברתיו בע"א וכמו דס"ל לרבינו בע"א במלחמה ע"ש וכ' עוד שם ולדעת ר"ח דבעי' דע"א במלחמה לא איפשיטא אפי' באומר מת וקברתיו לא מהימן. כ' עוד הר"י מטראני חלק א' סי' נ"ב דמדברי הרשב"א נראה דלדעת רבינו אפי' אמרה ששב לביתו מן המלחמה ומת על מטתו לא מהימנא ועי' בס' מכתב מאלי' בקונטריס עגונות וע"ע שם בסי' ט' ס"ק מ"ז אשה שאמרה שקברה את בעלה אחר שפסקה מלחמה אלמלא דדייקא בי' שפיר שהוא בעלה לא הוה קבר לי'.

יא

ואמר אוי לפלוני וכו'. מדברי רבינו נראה דבעי קישור דברים וריב"ש כ' דגם רבינו מודה דלא בעי קישור דברים כ"א לרווחא דמילתא פי' דוקא היכא דיכול לברר ע"פ עדות אחרת אבל מודה רבינו אם לא נמצא כאן עדות אחרת כלל ונשארה עגונה דיש להקל וכן משמע לפמ"ש המל"מ פה בשם מהרלנ"ח שמדחה הוכחת הריב"ש מהך דלמא צרה היא ולא מק' דלמא עכו"ם הוא כוונתו כן הוא דוודאי לפ"מ דמשני תלמודא תו ליכא לאקשוי' דלמא עכו"ם הוא דודאי אין בזה עכובא וא"כ י"ל דגם המקשה דלא מקש' מעכו"ם משום דהי' ס"ל דהיכא דליכא כ"א עדות זה ואין כאן עדות אחרת לא חיישי' לקישור דברים משא"כ בצרה דמתכונת לקלקלה הא עולה על דעת המקשן דחיישי' אפי' היכא דליכא עדות אחרת כלל ובזה מיושב קושי' הר"י מטראני שהביא המל"מ ה' ט"ו לשי' רבינו דבעי קברתיו למה לא אקשה דלמא עכו"ם זו ג"כ י"ל דס"ל למקשן היכא דא"א סמכי' ורבינו לטעמי' דסובר אליבא דאמת לא בעי דבואה דבבואה כמ"ש הכ"מ ה' כ"ג דלפי המסקנא לא חיישי' לשום דבר אבל לשי' הרא"ש והרי"ף דגם למסקנא צריכין לתי' הגמ' דעד כאן לא משני הגמ' אלא היכא דאין כאן כ"א חשש אחד דהיינו צרה אבל אם יש כאן לחוש עוד חששא אחרת מצטרפין ב' החששות להדדי ועפ"ז ראי' הריב"ש נכונה לשי' הרי"ף והרא"ש וסייעתם דאס"ד דבעי קישור דברים א"כ תקשה לפי האמת דלמא עכו"ם הוא בצירוף חששא דצרה אלא דאכתי לא שמענו כ"א במקום שיש עוד ספק דהוי כעין ס"ס אבל היכא דליכא ספק כלל אין כאן ראי' וי"ל דעכ"פ כ' הריב"ש שפיר כיון דלא חיישי' היכא שיש ספק ש"מ שאין בדבר זה עיכוב ועפי"ז יש מקום לומר בספק אם יש כאן קישור דברים גם הר"ן וסייעתם מודים ובזה י"ל ג"כ מה דס"ל לר"ל ולר"י בגמ' דגם בנתכווין לעדות נאמן העכו"ם במסיח לפ"ת היינו דוקא היכא דא"א בע"א משא"כ באפשר לברר כ"ע מודים ופי' הגמ' לפי"ז הא דאמרי' ה"ד כגון מאן הוי בי' חזאי וכו' והשיא ר"י לדביתהו פי' דלא מייתי ראי' מר"י דהא לדידי' גם עדות מהני אלא דה"ק מה דהתיר שם ר"י גם אנו מתירין כה"ג דמחשב מסל"ת הגם דיש כאן קצת כיון לעדות מדאמר מאן הוי בי' חואי וכמ"ש בקונטרס רח"ש בשם הר"י טאטאציק מ"מ ודאי דלא מחשב קישור דברים ואעפ"כ קאמר התלמודא דמהני וע"ש היטב בדברי ריב"ש מ"ש בפי' דברי ר"י ומאי ס"ד דמקשה ובאמת ר"י אם הי' מתכווין להעיד ג"כ הי' מתיר אותה לנשא לגברי לפי"ז גם ר"י יש ראי' כל אחד לפי שיטתו דוודאי מדהתיר ר"י לאשתו ולא חקר שוב אחר שום עדות אולי יתברר יותר ש"מ דבמקום עיגון גם זה מהני ודוק בזה.

יד

עכו"ם שהסיח לפ"ת. כ' הה"מ שמעי' כל שאומרים לו אי' פלוני וכו' עי' תשו' הר"ן סי' ג' ובריב"ש סי' שע"ז וכל שבא הגוי לב"ד אעפ"י שדבריו מוכיחים שאין מתכוין להעיד אין בדבריו כלום ואם בא לקהל וסיפר המאורע נסתפק מהר"י בן לב בח"ג סי' ב' אי הוי מסל"ת הא ספק אי מסל"ת עי' במהר"ם בן חביב בעזרת נשים ס"ק קי"ח ועי' ברכי יוסף סי' י"ז. שמע מן הקמטרמיסין איש פלוני נהרג ע"י רוצחים משיאין את אשתו דחרפה היא להם שיש רוצחים בגבולו עי' שער אפרים סי' ק"א. עכו"ם שאמר בפני נהרג פלוני יש לחוש למשקר אף שהוא מסל"ת מהרד"ך בית כ"א חלק ט' מהראנ"ח סי' כ' בס' מכתב מאלי'.

טו

שואלין אותו היאך ראית וכו'. עי' בשו"ת רח"ש בקונטריס עגונות הביא להקת אחרונים דבכל ענין מקילין גבי עדות אשה גם בתחילת עדות אע"ג דאמרי' בבכורות כי הקילו בסופה אבל בתחלה לא לשיט' הא"ע שם לית לי' הך חלוקא אלא דבכ"ע מקילין ודעת רבינו נראה דזה מחשב תחילת עדות מש"ה צריכין לברר וכן הוא הסכמת כל אחרונים לענין דינא.

טז

אין מעידין עליו וכו'. כ' בשו"ת רשב"ש סי' רס"א היכא דאיכא למיחש בדדמי וכו' לא סמכי' עלי' ולדעת הרי"ף אפי' תרי סהדי לא סמכי' עלייהו היכא דאיכא למיחש בדדמי וכל זה לכתחילה שלא תנשא אבל אם נשאת לא תצא והיינו בכל אותם השנוים במתני' דאין מעידין עליהן וכמ"ש רבינו פה אבל אם הלך למדבר מפני הלסטים גרע ממים שאל"ס שאם אין שם עד שיעיד ואומר מת וקברתיו אפי' אם נשאת תצא ע"ש ועי' בס' קרבן נתנאל סוף יבמות מעשה הי' שהנהר נקרש וחור אחד פתוח ונפל אדם לתוכה עלתה הסכמת גדולי הדור שנדון הוא כמים שיש להם סוף ואשתו מותרת ועי' בשו"ת פ"י חלק אה"ע סי' ז' ע"כ.

והעלו ממנו אבר. עי' הה"מ ובתי"ט אפשר לומר דמיירי שאשתו אמרה שיש לו יבלת באותו אבר והיא נאמנת גם בזה ועי' בשו"ת רשב"ש סי' רל"ז.

כ

וחכם שהורה וכו'. הר"א ממיץ הורה להתיר אשתו של טובע בים בלי שום עדות כלל אלא באמתלאות ואומדנות שלא חזר לביתו ולא הודו לו חביריו הר"ם אלשקר סי' קי"ג מבי"ט ח"א סי' שכ"ו הר"ם מלובלין סי' פ"ט הועתק מס' מכתב מאלי' בקונטריס עגונות סי' ח' אות ל' ועי' בנב"י מה"ת סי' מ"ז במ"ש דרגלים לדבר מהני לצרף לשאר דברים וכמו גבי סוטה דרגלים לדבר מוציא אותה מחזקתה ע"ש.

כא

אם פדחתו וכו'. עי' בחי' רשב"א דפשטא דמתני' משמע אפי' בגופו שלם וע"ש שהאריך ובמתני' שם קתני אפי' מגויד ופירש"י שם או או קתני וכן פי' הטור ועי' בב"ח סי' י"ב שפי' לשיטת רבינו דחדא קתני.

כב

ואם שהה ביבשה וכו'. עי' מל"מ ועי' תשו' הר"ן סי' ע"ח מבי"ט ח"א סי' ש"נ מהר"ם אלשיך סי' קי"א בקונטרס מרח"ש דף מ"ו מהר"י מטראני ח"א סי' קל"ט. וע"ע בס' מכתב מאלי' סי' ח' אות י"ח.

כה

והוא שיאמר קברתיו. הריטב"א כ' לחלק לדעת רבינו היכא דהכיר אותו מודה ועי' בקונטרס רח"ש וכ' המבי"ט ח"א סי' ס' דעד כאן לא כ' הרשב"א לחוש לדעת רבינו אלא במלחמה וכיוצא דאיכא למיחש לבדדמי אבל ביבשה לא חייש ועי' מהר"י בן לב ח"ב סי' י"ב מהר"מ לובלין סי' ל"ג קונטריס מרח"ש דף כ"ב והיכא דבעי קברתיו כ' הרד"ך בית כ' דוקא שקברו הוא בעצמו אבל היכא דאחר קברו הקבורה לא מעלה ולא מוריד ולדעת הרז"ה בעי' קברתיו דוקא ולא סגי בטלטול וכיוצא משמע דלא כהרד"ך וכל שאמר הגוי במילתא דעבידא לגלוי' לא בעי מימר קברתיו הרד"ך בית כ"א. וכל שאמר הגוי שהוא הרגו ג"כ לא בעי למימר קברתיו ועי' בקונטרס מרח"ש דף כ"א וכל שיש עדות ישראל שראו מגויד ובא גוי מסל"ת ג"כ לא בעי מימר קברתיו הר"י מטראני ח"א סי' ח' וגם אי איכא הוכחה רבה דהוא ניהו ההרוג וודאי חשוב כאלו אמר קברתיו משפטי שמואל סי' פ' וע"ע ברח"ש סי' י"ד באריכות ושם דף כ"ג כ' דה"ה בישראל המעיד צריך לומר קברתיו ובמעגלי צדק ססי' ז' כ' כיון שאמר הגוי שהרוצח לבוש בגדי הנרצח מסתמא מתחילה הרגו ואח"כ הפשיטו שכן דרך הרוצחים וא"כ הרי טלטלו והו"ל כקברתיו משמע שחולק עם הרד"ך ועי' בכל זה בקונטריס עגונות בס' מכתב מאלי'.

כח

מצאו כתוב בשטר. עי' הה"מ שהביא מחלוקת אי בעינן מקוים ובשו"ת פ"א כ' כתב המובא על בי דואר דינו ככתב הנמצא לא נודע מי כתבו ובזה כ"ע מודים דלא מהני משום דאז יש לחוש לזיוף דלית כאן מילתא דעבידא לגלוי' ושי' הטור בסי' י"ז בשם הרא"ש דמסיק להחמיר ותמוהין דבריו ומ"ש הב"ש ליישב עי' בס' ק"נ ועיקר נ"ל דמאן במתיר אפי' בשטר שאינו מקויים ועי' בנב"י מה"ק סי' ל"ג מ"ש בפי' הירושלמי ובאמת המעי' בירושלמי מדסמכו על עד מפי עד והקילו כולי האי ש"מ דהקילו בכל ענין ועי' בס' כרם שלמה אה"ע סי' י"ז דבשולח כתב לחבירו ולא כתב בדרך עדות ג"כ מהני ועמ"ש בס"ד בפ"ג מה' יבום וגדולה מזו כ' בשו"ת רח"ש להקל בנמצא כתב מושלך ארצה ואינו יוצא מתחת שום אדם דאיכא למימר שמא בדרך חוכא וטלולא או בדדמי אפ"ה מתירין על ידו ובאמת בנדון זה יש לפקפק ע"ש.

כט

אל יקשה בעיניך וכו'. נראה דרבינו סובר דודאי סברת עבידי לגלוי' בכאן הוא משום דאשה דייקא ומהדרית אחר ידיעה ברורה מתוך חומר שהחמירו עלי' ועי"ז הוי לי' עבידא לגלוי' וס"ל לרבינו הא דאמר בגמ' אי משום עבידא לגלוי' אי משום דדייקא ה"פ אי משום עבידא לגלוי' התירו לחודא ולא דייקתא או דלמא וודאי הטעם משום דעבידא לגלוי' ובצירוף דיוקא דידה עי"ז מקרי עבידא לגלוי' דלאו בכל מילי דעבידי לגלוי' סמכי' ע"פ ע"א דאין ענינים שווים ועי' בפ"ג מה' קידוש החודש ועי' בירושלמי יומא הרואה אומר ברקאי דמשמע ע"א משום דעבידא לגלוי' ומ"ש רבינו משום עגונא הקילו נראה מזה דעיקר הטעם משום דייקותא והיכא דאיכא דברים בגו בעי ג"כ דרישה וחקירה תשו' הר"ן סי' נ"ב ועי' בשו"ת ריב"ש סי' שע"ז וכל שהאשה זקינה ואינה בת בנים יש מקום להחמיר דלא שייך מתוך חומר וכו' מרדכי בשלהי יבמות ובאשה ילדה דאיכא למיחש לחורבא יש לסמוך על דברי היחיד משאת בנימין סי' מ"ד ועי' תשו' הרדב"ז ח"א סי' צ"ג ואי מהני ס"ס בעגונא דאתתא עי' מהר"י בן לב ח"א סי' ח' וח"ג סי' י"ד.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.