ציוני מהר"ן/תמידין ומוספין/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ציוני מהר"ןTriangleArrow-Left.png תמידין ומוספין TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יד דוד
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ו[עריכה]

מצותו להקצר בלילה בליל ט"ז בין בחול בין בשבת. עי' בלח"מ ועי' בש"ק בירושלמי דר"ה פ"א הל"ח שכתב דרבינו סמך על הירושלמי שם ובמגילה סופ"ב שמפורש דהא דתנן במתני' ונקצר ביום כשר היינו ביום ט"ז ואפ"ה דוחה שבת דלכתחלה צריך לקצור בלילה אבל אם לא קצרו בלילה אין דוחין בשביל כך הקרבת העומר וסוגית הבבלי נשנית קודם חזרה דרשב"ל שם בירושלמי ע"ש:

כג[עריכה]

ואין מונין אלא מעומד. וכתב הכ"מ כתב הר"י בן גיאת שזה קבלה מפי רבותינו ואסמכוה אקרא דבקמה קרי ביה בקומה ע"כ. אבל לא הראה מקומו איה, ובס' יראים סוף סי' קי"ד כ' ואין מברכין אלא בעמידה דכתיב מהחל חרמש בקמה אל תקרי בקמה אלא בקומה וסיים ע"ז דרשא זו שמעתי ולא ידעתי מקומה והרא"ש בסוף מס' פסחים כ' וכי מברכים מברכים מעומד דת"ר בקמה תחל לספור אל תקרי בקמה אלא בקומה, וכתב ע"ז הגרי"ב שם לא מצאתי בכל הש"ס כו' ע"ש, והבאה"ג באו"ח סי' תפ"ט אות ד' ציין ע"ד המחבר שם מברייתא דבקמה תחל כו' אבל לא הראה מקום הברייתא, ועי' בב"י או"ח רס"י ח' שהוסיף עוד בשם סמ"ק ואבודרהם דגם ברכת הציצית צריך להיות מעומד וכתב שם הטעם דגמר לכם לכם מספירת העומר דכתיב ביה בקמה כו' וכ"כ בטוא"ח סי' תקפ"ה לענין שופר וביו"ד סי' רס"ה לענין ברכת המילה ובחי' הרשב"ץ לר"ה דכ"ח הביא דברי הסמ"ק וכתב עליו ואיני יודע מנין לו גז"ש זו ע"ש. אולם רז זה גילה לנו הרב בס' ברכ"י או"ח סי' ח' שנמצא כן בפסיקתא פ' אמור דף כ"ט ע"ג שכתוב שם וז"ל לכם בעמידה שנאמר מהחל חרמש בקמה כלומר בקומה וממנו אנו למידין על כל מצוה שנאמר בה לכם כגון מילה וציצית המול לכם כל זכר והיה לכם לציצית שכולם מצותם בקומה זקופה וזה מדרש וזה הלכה עכ"ל. וכ"ה בפסיקתא כת"י בפ' לך לך בלשון הזה והוסיף שם לולב דכתיב ולקחתם לכם וידוע דסתם הפסיקתא הוא מרבותינו ז"ל וכמה דינים מהרמב"ם הורה גבר מרן בכ"מ דמקורן הוא מהפסיקתא והמחבר הפסיקתא רבינו טוביה היה קרוב לזמן הגאונים והרי מצינו שורש ענין זה בס"ד וכן בס' התניא סי' פ"ה ובס' שבלי הלקט סי' קי"ח כ' וז"ל בלקח טוב מפורש דילפינן לכם מעומר וכו' דספירת העומר בעמידה כו' אל תקרי בקמה אלא בקומה עכ"ל. וידוע דהפסיקתא הלזו נקראת בפי הקדמונים בשם לקח טוב והרי דגם שיבלי הלקט והתניא מייתו לה מהפסיקתא ע"כ. (ועי' גם בפסיקתא זוטרתי פ' שלח) ונגלה מקור דברי רבינו:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.