פתחי תשובה/חושן משפט/רטז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כדי לשייר לו דרך. עיין בתשובת עבודת הגרשוני (סימן כ"ו) שכתב דאפילו אם מפורש בשטר ששייר לעצמו דרך מ"מ לא קנה שאר החריבין כמבואר ברשב"ם שם שכתב ומיהו היכא דליכא לטפויי שום דבר אין לנו לומר כיון דליכא לטפויי לגרוע קא מתכוין כו' ואין לומר דכל זה לדינא דגמרא דיד בעל השטר על התחתונה אבל עכשיו שאנו כותבין דלא כאסמכת' ודלא כטופסי דשטרי ובכל דבר המסופק יד בעל השטר על העליונה (כדלעיל סי' מ"ב ס"י) זה אינו דהא ברשב"ם שם גבי ארעא ודקלי מבואר שם שגם על הלוקח אמרינן כן כו' ע"ש:
(ב) קרקע ודקלים. עבה"ט עד אבל אם אינו נותן לו עוד ב' דקלים ס"ל דהלוקח יכול לבטל המקח לגמרי כו'. ועיין בכ"מ שם פכ"ד מה' מכירה הלכה י"ג (הובא קצת בט"ז בשינוי לשון) שהקשה ממ"נ אם בדקלים מיחשבו דבר שבא לעולם אף שלא היה ברשותו יהא כמקח קיים ויתחייב המוכר לקנות לו הדקלים ואם מיחשבי דשלב"ל כיון שלא היו ברשותו מאי מהני שיקנה לו הדקלים הא מ"מ בשעת המכר היה דשלב"ל ותירץ דדבר זה הוא מורכב דמצד שלא היו ברשותו מיחשבי דשלב"ל ומצד שהיו בעולם אע"פ שאינן ברשותו מיחשבי דבר שבא לעולם לכך לגבי לוקח מיחשבי דבר שבא לעולם וגבי מוכר דשלב"ל כו' ע"ש ועיין בס' שער משפט שהביאו ותמה עליו ופסיק וכתב אמנם לפע"ד קושיית הכ"מ מעיקרא לק"מ דמ"ש הרמב"ם (והש"ע) אם רוצה לקנות ב' דקלים יקנה המקח אין הכוונה שיכוף ללוקח ליקח גם הדקליס אלא דכל הני דינים קאי לענין הקרקע כו' עד והכא נמי כיין שהמוכר משלם לו מכירת הדקלים מקח הקרקע קיים כן נלע"ד ברור ע"ש. וכיוצא בזה כתב בתשובת רע"ק איגר זצ"ל סי' קל"ד ומסיים שם אפשר שהכ"מ כוון לזה ע"ש בסוף דבריו. ומ"ש הבה"ט בשם הט"ז ומעשה בא לידינו כו' עד ואין לנו כח להוציא ממון נגד דעת הרמב"ם וכל המכירה בטילה. ובט"ז עצמו מסיים בה וכן משמע ממ"ש סי' קפ"ב ס"ח שכתב ומיהו הלוקח יכול לחזור ולומר איני רוצה לקנות אלא סאתים ביחד עכ"ל ועי' בשער משפט שתמה על הט"ז בזה שהביא מסי' קפ"ב ס"ח דהא ההוא דינא הוא מדברי הרא"ש והכא ס"ל להרא"ש כהרשב"ם כמ"ש הטור בשמו וא"כ דברי הרא"ש יהיו סתרי אהדדי אלא ודאי דיש חילוק בין מכר לו שני ענינים נפרדים לבין מכר לו קרקע אחת גדולה דיש קפידא בין גדולה לקטנה, וכ' אך מ"מ ב' מקומות בבה"כ הוי כמכר לו שני ענינים (כמ"ש לעיל סי' קע"ה ס"ק כ"ג) והדין דין אמת דתליא בפלוגתא זו ע"ש. ועי' בזה בנה"מ לעיל סי' קפ"ב ס"ח ובס' דברי משפט סי' זה ובתשובת מוהר"ר משה רוטנבורג (חא"ח סי' יו"ד) עש"ה וגם במל"מ סוף הלכות זכיה ומתנה עיין שם:
(ג) ואם לאו מקח טעות הוא וחוזר עיין בתשובת עבוה"ג (סי' כ"ו) שכ' דאף אם ירצה הלוקח ליקח דקלים במקום אחר והמוכר אינו רוצה אינו יכול הלוקח לכוף את המוכר ליתן לו במקום אחר דקלים כמבואר בסי' רכ"ז (ס"ד בהגה) לענין אונאה דכל זמן שהלוקח יכול לחזור בו ה"ה נמי יכול לחזור כיון שלא נגמר המקח וזהו אפילו אם הלוקח רוצה לקיים המקח כמו שהוא באונאתו ומכ"ש אם ירצה הלוקח שיחזור לו אונאתו שהמוכר יכול לחזור בו כו'. וע"ש עוד אודות שטר מכירה מראובן לשמעון שכתוב בו איך שמכרתי לו בית פלוני ופלוני ושאר בנינים הבנויים בחצר עד בית הפנימי של עץ שאותו בית הפנימי לא מכרתי לו רק נשאר ברשותי כו' והדיר הגדול שבחצר העומד תחת בית הפנימי לצד פלוני נשאר גם כן בחזקתו מתהום ארעא כו' והנה תחת בית הפנימי הנ"ל יש ג"כ דיר קטן אצל דיר הגדול הנ"ל ועתה טוען שמעון שהדיר הקטן הוא גם כן בכלל כי מכירה דכן מוכח לשון השטר שכתוב הדיר הגדול נשאר בחזקתו משמע דדוקא דיר הגדול השאיר לעצמו ולא דיר הקטן ועוד דכתוב בשטר ושאר בנינים הבנויים בחצר ואין שום בנין בחצר ע"כ שכוונת המוכר היה על דיר הנ"ל ועוד שדיר הקטן בכלל המצרים שמצר לו וראובן טוען שלא מכר לו שום דיר כו'. והשיב שאין בטענות שמעון ממש דמה שטוען מאחר שכתוב שהדיר הגדול שייר לעצמו משמע הא דיר הקטן מכר זה אינו דהא איתא בב"ב דף ע' ע"א חוץ מחרוב פלוני מהו כו' ופשוט דאפילו שאר קרובין נמי לא קנה תדע. דאילו אמר ליה שדי מכורה לך חוץ משדה פלונית כו' הרי מבואר שאף ע"פ שפרט א' מן הדברים שאינם בכלל המכירה לא הפסיד זכותו בזה שנאמר ששאר הדברים שלא פרט מכר כו' ומה שטוען כיון שכתוב ושאר בנינים הבנויים בחצר ואין שום בנין שם ע"כ כוונתו על דיר הקטן וזה אין לו טעם מאחר שכתוב שוברו בצדו עד בית הפנימי של עץ ובלשון השטר אמרינן עד ולא עד בכלל ודמיא להא דאמרינן ארעא בדקלי אני מוכר לך אם אין שם דקלים הוה מקח טעות כו' באמת בנ"ד שהלוקח ידע וראה שאין שום בנין בחצר בהכי ליכא למימר אפילו מקח טעות כמ"ש בשו"ע (סי' רי"ח סעיף ט"ז) המוכר שדה שהלוקח יודע אותה כו' אפילו אמר יש במדתה ק"ק ולא נמצא אלא ק"נ הגיעתו שהרי ידע וקבל ומה שאמר לו חשבון ק"ק כלומר שהוא שוה כמו אחרת שמדתה מאתים ופירש רשב"ם אף על פי שאינה טובה משדה אחר אף על פי כן להשביח מקחו אמר כן והסכים עמו הטור אם כן בנ"ד שהלוקח ידע שאין בנינים בחצר סבר וקבל וידע שהמוכר להשביח מקחו אמר כן אם לא שנחלוק בין אמירה לכתיבה ומנין לנו חילוק זה אשר איננו מפורש וטענה שלישית ממילא אינה כלום כיון שהוכחנו שאין במשמעות המקח שום דיר אם כן אינו מהני מה שמצר לו מצרים כי אמרינן מצרים הרחיב לו אע"ג דכי כתב ליה ולא שייר כו' לא אמרי' מצרים הרחיב ה"מ היכא דאיכא דקרו להו כו' ונ"ד דומה למה שכ"ע לא קרי להו כו' נמצא שאין בדברי שמעון כלום עכ"ד ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |