באר הגולה/חושן משפט/רטז
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) לשון הרמב"ם פכ"ד מה' מכירה דין י"ד מימרא דרב יהודה ב"ב דף ס"ט ע"ב:
ב) שם מימרא דרב מרי משמיה דאביי שם דף ס"א ע"ב:
ג) שם דין י"א שם בגמ' דס"ט ע"ב א"ל לבר מדיקלא וכו' וכתב ה"ה ובחידושי הרשב"א פי' ר"י ן' מגש ז"ל דלאו הטוב שבכולן או הרע שבכולן קאמר אלא מן הטובים או מן הרעים עכ"ל וכו' ושכן נראה כוונת המחבר וכ"כ הכ"מ שם ול"ש שייר רע שברע או שיש בו רע ממנו הכל אחד וכ"כ הר"ן ושכן דעת הראב"ד:
ד) שם פכ"ד דין י"ב וכתב ה"ה עד שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר דינין אלו מפורשי' שם דף (ס"ט ע"ב) בלא מחלוקת:
ה) פי' אבן מגש ז"ל דכיון דגופני חשיבי מדקלי כדאיתא בפ' החובל (ריש דף ל"ב) אזלינן בתר דעתיה דשייר גופני משום דחשיבי:
ו) כאן שייך מקום הגה זו:
ז) כצ"ל וכן הוא ברמב"ם שם וטור:
ח) כתב ה"ה בא ליתן טעם כשיש שם דקלים ואילנות או גפנים ואילנות לא אמרו שיהא הכל משויר אלא מה שראוי להקרא אילן סתם לכי שהמוכר בעין יפה מוכר
פי' בחרוב המורכב איירי פי' ר"ש:
ט) מפורש שם ריש דף ע':
י) וכ"כ הרב המגיד בשם רבינו (שמואל) ואבן מגש ז"ל והביא ראיה דהא כי ליכא אילני אלא דקלי אמרינן כיון דליכא אילני על הני דקלי הוא דאתני:
כ) ג"ז שם בגמרא:
ל) שם דין י"ג שם בגמרא דף ס"ט ע"ב:
מ) הראב"ד כ' בהשגתו חייב לקנות ב' דקלים וכן עיקר פירוש הרי"ף וכמו שכתב הרב המגיד בשמו דמאן דזבין לחבריה מידי דשכיח למזבן אע"פ דליתיה לההוא מידי ברשותיה מחייב למזבן ליה יקי"ל נמי ופוסקין על השער אע"פ שאין לו ושכן איתא בתוספתא וכ"כ בעל העיטור בשם רבינו ניסים ובכ"מ כתב נחלק וליתן טעם לדברי הרמב"ם דכשאין לו דקלים ה"ל דבר שלא בא לעולם וכיון שכן לא קנה ואין לנו לחייבו שיקנה שיהיו דבר שבא לעולם מה שאין כן כשהמוכר נותן לו הב' דקלים הרי הוא אמר ליה אני מקיים כמי שהתניתי כו' וכיון שאז היה בעולם ועתה הוא ברשותי ה"ל כאילו היה באותו שעה ברשותי ומחוייב אתה לקיים הממכר ע"כ ומ"מ לי צ"ע שלא כתב המחבר דעת הגאונים דלעיל בשם יש אומרים
טור סעיף ז' וכן כתבו הרב המגיד שם שכן כתב רבינו (שמואל):
נ) רמב"ם ריש פרק כ"ד משנה שם דף פ"א ע"א:
ס) כתב הרב המגיד פשוט הוא דהא אילנות סתם שנינו:
ע) שחלה ששאל ר' ירמיה ופשטוה כן וכפירוש רשב"ם שם דף פ"ג ע"א:
פ) במשנ' וברייתא שם דף כ"ג ע"א:
צ) בעיא דאיפשטא היה ארז ביניהם וכולי שם ע"ב ה"ה:
ק) שם פרק כ"ד דין ב מימרא דרבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן שם דף פ"ב ע"א:
ר) כדאמר ליה אביי לרב יוסף ותניא כוותיה והטעם שם שלא יטנפו פירות הנושרין:
ש) שם דין ג' כתב ה"ה פסק כר' יוחנן שם (דף פ"ג ע"ב) וכן בהלכות (וגירסת הגמ' שלפנינו הוא כשמואל) והטעם דכשהם כסדר בזה אין הקרקע שביניהן ראוי לחרישה וזריעה:
ת) מימרא דרבא והלכתא וכו' ותניא כוותיה וכו' שם ע"א ופי' ועד בכלל:
א2) שם ד' ד' כדא"ל רב גביהה מבי כתיל לרב אשי וכפי' התוס' שם דף כ"א:
ב2) מפורש שם ובהלכות:
ג2) נלמד מהקדש מברייתא הנזכר' שם דף ע"ב ע"א:
ד2) בעי' דרב פפא ולא נפשטא שם דף פ"ג ע"א וכתב הרי"ף וקי"ל כל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע וכתב ה"ה והמחבר אע"פ שדרשו לפסוק בכל תיקו דממון אם תפס אין מוציאין מידו שאני קרקע דבחזקת בעליה עומדת:
ה2) בעיא דרב אשי שם ע"ב ולא נפשטא ומטעם דלעיל:
ו2) שם דין ה' ושם במשנה דף פ"א ע"א:
ז2) שם דין ו' שם במשנה:
ח2) שם במשנה וכדאמר רבי יוחנן יקוץ וכן אמר ר"י שם דף פ"ב ע"א וכתב ה"ה אחר שהביא דברי אבן מיגש ור"ש ז"ל ורצה לומר דכי קתני במתני' לא ישפה בענפים המתפשטים (וכמ"ש הרמ"א) וכן במה שגדל למעלה מן הגזע פי' הענפים ואפילו ענף המתחדש שאין מקום לחשש הנזכר אלא במה שעולה מן הגזע וכו':
ט2) שם בפרק כ"ד דין ז' ושם במשנה וכדמפרש לה רב יוחנן שם:
י2) מימרא דרב נחמן כפירוש רב טפא שם:
כ2) כתב ה"ה כפי' אבן מגש לפי שאין מעלין גזע מסדנו של אילן כדי שיהא של בעל האילן אלא מן השרשין שהרי הוא של בעל הקרקע:
ל2) שם דין ח' מימרא דרב זביד שם דף ל"ז ע"א וכתב ה"ה שנ"ל שהמחבר מפרש חצי קרקע הנזכר בגמ' חצי ממש וכו' ושכן הדין כשמכר הקרקע ושייר האילנות לפניו וכו':
מ2) שם:
נ2) כתב ה"ה שדי אם נעלהו מדרגה אחת לקרקע הראוי שהרי קונה ב' אילנות אין לו קרקע כלל:
ס2) שם וכתב ה"ה וכבר נתבאר גם זה (במ"ש לעיל סי"א) ודוקא כגון שזה המחזיק באילנות היה יכול להחזיק בקרקע ולקנות לפיכך בחזקת האילנות קנה קרקע והניח ה"ה שם דברי הרמב"ם בצ"ע ועוד שלא כ"כ בפי"ב מהלכות טוען דין י"ז והביאו המחבר בסי' קמ"א סעיף י"ט:
ע2) שם ספכ"ג משנה שם דף פ' ע"א
פי' ענפים וחוזר וצומח:
פ2) בברייתא שם ע"ב ופי' בתולת וכו' בבחרותיה קודם שנחתכה ענפים
פי' כשמזקין וגדל קוצצים הענפים ובאים אחרים במקומה ונקרא סדן של שקמה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |