ביאור הגר"א/חושן משפט/רטז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רטז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ליקוט) המוכר כו'. כגי' הרי"ף דל"ג שם וציצין. ומפ' הרמב"ם תאלין תמרים ור"ל האילנות והפירות וההוצין אבל רשב"ם פי' שם שהכל מיני דקלים הן ועבב"ק צ"ב א' וגורס וציצין (ע"כ):

(ב) וי"א דדוקא כו'. רשב"ם ומ"ש דדוקא כו' מדקא' כ"ש הנך. ומ"ש וכל כו' כמ"ש שם כ"ו א' האי דיקלא כו':

(ג) וי"א דכ"ז כו'. דאפי' שייר כו' המין בפי' לא שייר אלא אותו המין כמ"ש בס"ד:

(ד) וכן בדלקים כו'. גמ' שם:

(ה) א"ל חוץ כו'. שם:

(ו) והא כו'. רשב"ם שם וכמ"ש קל"ח ג' אלמא כיון דל"נ כו':

(ז) מיהו כו'. רשב"ם ועשה"ג:

(ח) אם רצה כו'. וכ"ה בנוסח הרי"ף שלפנינו:

(ליקוט) האומר כו'. עבה"ג ס"ק מ"ם דמאן דזבין כו'. כ"כ ברי"ף שלכנינו בשם י"א אבל הוא כן דלא ס"ל כן דדשב"ל הוא אלא כ' כדברי הרמב"ם וש"ע ומ"ש וקי"ל נמי ופוסקין כו' שם שאני וכ"כ הרמב"ם בעצמו וכמש"ל סי' ר"ט ס"ו (ע"כ):

(ט) ומיהו אם כו'. רשב"ם שם:

(י) (ליקוט) בכ"ע שאמר. ר"ל אף ברישא לאפוקי מיש ספרים שכ' הרשב"ם בד"ה ה"ג אי אית כו' ותוס' שם ד"ה ארעא כו' וכ"ש במציעתא קרקע בדקלים (ע"כ):

(יא) (ליקוט) וי"א כו'. דלפי' הרי"ף מיירי שאין דקלים בשדה ולקיים המקח של הקרקע אבל הרשב"ם פי' דקלים לבד השדה (ע"כ):

(יב) (ליקוט) ואם א"ל כו' אלא יחזיר המעות של ב' דקלים. רשב"ם שם ע"ש (ע"כ):

(יג) אפי' היו כו'. דלא איבעיא להו אלא בדים:

(יד) וי"א כו'. ערשב"ם שם ד"ה הנך לא כו' וכן בכה"ג וערשב"ם שם ע' א' ד"ה כל כו' לא חשיב. ובדים שאני דמיירי דאין העול כובשן ואיבעיא להו משום שהן יוצאים משורש אחד כמ"ש רשב"ם שם:

(טו) ונוטע כו'. רשב"ם וכמ"ש תוס' שם פ"ב א' ד"ה מתקיף. היינו שלא יטע כו' דאי לזרוע כו':

(טז) אבל כו'. רשב"ם שם מדלא קמיבעיא אלא על אורה וסלו שאינה של לוקח:

(יז) ואם שייר כו'. שם ל"ז ב' וכפי' תוס' שם ד"ה מכר. לכך יש לפרש כו' וכ"כ הרי"ף בסוף פ"ד על מימרא ההיא והוא דהוי תלתא:

(יח) והוא שאין כו'. כמ"ש בב"מ ק"ט ב' אליבא דרבא יבש דומיא דנקצץ כו' ורא"ש:

(יט) כעולה מן כו'. ואע"ג שאמרו יקוץ היינו משום דלמא מסקא ארעא כו' משא"כ כאן:

(כ) ואם המוכר כו'. ממש"ם פ"ב ב' ואי ס"ד ר"ע היא כו' ואם איתא לימא משום שלא יטעון שמכר לו כל הקרקע שתחתיהם כמש"ש בשני אילנות דלמא מספקא כו':

(כא) (ליקוט) הקונה שני כו'. דלא כרשב"ם ל"ז ב' ד"ה פלוגתא דלר"ע דקי"ל כוותיה אפי' בב' קנה קרקע ועתוס' שם ד"ה מכר כו' וראיה דסוגיא דפ"ה פ"ג א"ב דאיבעיא להו שנים בתוך וא' כו' ור' יוחנן אמר שם כחצובא ובשני אילנות לא משכחת להו וכן כל הסוגיא. הרא"ש שם (ע"כ):

(כב) מיהו יש כו'. מדקא' הגדילו לא ישפה וערשב"ם במתני' שם ד"ה לא ישפה כו':

(כג) ואין המוכר כו'. כמש"ש דאלל קמטנפי פירי וכן כאן שהרי שיעבד לו לכל צרכו כנ"ל. וכ"ש לוקח שאף תחתיו א"י לזורעו שהרי אין לו קרקעו ועבטור:

(כד) גם יש כו'. כמו במוכר בור ודוא ועסמ"ע:

(כה) אבל אם כו'. כמ"ש הגדילו לא ישפה ודוקא על מ"ש היוצא מן הגזע פריך ודלמח מסקא כו':

(כו) המוכר קרקע כו. עד סוף הסי' הכל לשון הרמב"ם וס"ל דמ"ש שם ל"ז א' חצי קרקע חצי ממש לענין מכירה וכן מש"ש פשיטא כו' הוא ג"כ חצי הקרקע מדקבעו שם אצל המימרא הנ"ל ומפ' בשלשה אילנות וכמ"ש הרי"ף ספ"ד והא דרב הונא שם ע"א א' מפ' כדי צרכו מדקא' אע"ג דאמור כו' מ' דאין מעלה לזה אלא אע"ג דהן שנים ואם איתא אף בשלשה נ"מ גדולה אלא בשיעור הראוי וז"ש אע"ג כו' דדוקא בשלשה הוא דאית ליה אלא שבפי"ב מה' טוען כ' זה החזיק כו' פי' קרקע הצריך לו בלבד וכמ"ש בש"ע לעיל סי' קמ"א סי"ט וכן הא דאמרי' שם מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא כו'. כ' הרמב"ם המוכר את האילנות ושייר את הקרקע יש לבעל האילנות קרקע הראוי להם כמו שביארנו וצ"ל שמפ' בג' אילנות כמ"ש כמו שביארנו ועוד דהא מפ' מ"ש פשיטא בג' אילנות כנ"ל ואי בב' לא שייך האי סיפא לרישא וא"כ קשה קושית רשב"ם דבג' הכל מודין דיש לו קרקע ע"ש וע"ל ס"ו בהג"ה:

(כז) וי"א כו'. כפי' רשב"ם שם ד"ה מכר כו':

(כח) (ליקוט) וכן אם שייר כו'. ע"א אר"ה כו' ואפי' כו' ואע"ג דאמרי' שם תנן כו' ר"ש דאמר כו' לא קיימא כן במסקנא וערשב"ם שם ד"ה ומשני כו' ע"ב ב' ד"ה ה"ג כו' עד סוף ד"ה ואמרו ליה רבנן כו' ומהשתא כו' ועבה"ג (ע"כ):

(כט) וי"מ וס"ל כו'. כפי' תוס' שם ד"ה זה כו' וד"ה לימא כו'. אבל הרשב"ם פי' גם כאן דיש לו כ"צ כמ"ש בס' שקדם והטור כ' פלוגתא דרשב"ם ור"י כאן ולמעלה סתם כדעת רשב"ם וכמ"ש בהג"ה הואיל בתוס' לא נזכר שם ואפשר דתוס' פליג גם שם וכן מ' דתוס' מפ' כל הסוגיא שם הכל לענין ליטע אחר תחתיו וכמ"ש שם ד"ה מכר כו' וא"כ ע"כ רישא ג"כ בכה"ג וצ"ע ועוד צ"ע על הרמ"א למה לא הגיה למעלה סי' קמ"א סי"ט דהא הטור כ' שם ג"כ פלוגתא דרשב"ם ור"י:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון