פתחי תשובה/חושן משפט/רד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) שלא נתנו לו. עבה"ט עד ודברי הג"א יש לפרש שקנה בקנין המועיל כו' וע' בתשובת ח"ס חח"מ ר"ס ק"ג מ"ש בזה:

(ב) המטלטלי'. ע' בב"י ס"ה בענין אי שייך קבלת מי שפרע בקרקעות היכא שלא נגמר המקח כגון אם נתן כסף במקום שכותבין השטר שלא קנה בכסף ע"ש שהביא מחלוקת הראשוני' בזה וגם בד"מ לעיל סי' ק"צ אות א' מזה. וע' בתשו' ר"ע איגר זצ"ל סי' קל"ד כ' שם בפשיטות דגם בקרקע שייך מי שפרע היכא דלא קנה במעות כמבואר בתוס' כתובות דף צ"ג ע"א בד"ה עד וכ' דחידוש בעיניו דבסי' ק"ל ס"ז איתא אבל במקום שדרכן לכתוב שטר לא קנה ולא נזכר בשום פוסק דצריך לקבל מי שפרע עכ"ל (וחידוש בעיני שלא הזכיר דברי הב"י והד"מ הנ"ל ואולי מ"ש ולא נזכר בשום פוסק כוונתו על האחרונים מפרשי הש"ע. וגם מ"ש כמבואר בתוס' כתובות כו' הנה גם בתוס' ב"מ דף י"ד ע"א בד"ה עד שלא החזיק מבואר כן אלא דבתוס' כתובות שם מבואר כן להדיא טפי) . וע' בתשו' משכנות יעקב סי' מ"ו שהאריך בדין זה ומסיק מאחר שדעת הרבה גדולי הראשונים דגם בקרקעות יש מי שפרע ה"ה הרי"ן והמרדכי והעיטור ובעלי התוס' והר"ן והריטב"א והג"א ולא מצינו חולק בהדיא על דבריהם זולת הרמב"ם והרשב"א שהיו כמסתפקים בדבר אבל לא חולקים בודאי יש לפסוק כן לדינא ע"ש ועמ"ש לעיל סי' קעה סמ"ט ס"ק כ"א:

(ג) לקבל מי שפרע. עבה"ע שכ' מי שאינה לחבירו שיעור שתות כו' עד אלא דשניהם צריכין לקבל מי שפרע כו' וע' בחידושי רע"ק איגר זצ"ל למסכת ב"מ דף מ"ט ע"ב והובא קצת לקמן סי' רכ"ז ס"ח סק"ה:

(ד) וי"א דה"ה למי שחוזר בו כו'. ע' בתשו' נו"ב חיו"ד סי' ס"ט בד"ה וראיה לדבר:

(ה) מפני שהוא ירא להפסיד כל המקח. עסמ"ע סק"ה שכ' דקדק לכתוב כל המקח לאפוקי אם אין לו לירא אלא ממקצת הפסד כגון שקנה יין וירא שיחמיץ כו'. וכ' בספר שער משפט דמדברי רי"ו שהביא ב"י משמע דאף שכבר נפסד יש חילוק זה דאם נפסד לגמרי אינו מקבל מש"פ אבל משום הפסד קצת כגון יין והחמיץ מקבל מש"פ ונראה דדוקא ביין והחמיץ מקבל מש"פ אבל אם נאנס קצת מהמקח וליתא בעינא אף שנשאר הרבה אינו מקבל מש"פ דכיון שנחסר לגמרי ואינו בעין הוי כנפסד הכל ואינו מקבל מש"פ נגד החסרון ול"ד ליוקרא וזולא ויין החמיץ שהדבר בעין אלא שנתקלקל אבל מה שנחסר מהמקח גרע טפי וכן מוכח מדברי התוס' בבכורות די"ג ע"ב בד"ה הכי קאמר כו' ע"ש:

(ו) וי"ח. עבה"ט וע' בתשו' ח"ס חח"מ סי' סי' ק"ע ע"ד ראובן שנתן לשמעון מאה זהו' דראן גאב על מקח עשר ככר צמר בעד חמשים זהו' כל ככר וכן השער ושוב כשהגיע זמן הצמר ונתן לו עשר ככר בעד ה' מאות זהו' שילם לו ראובן כל הסך ה' מאות זהו' ולא ניכה לו מאה זהו' דראן גאב כי אמר שמניחם על מקח פאטאשען שעתיד לבשל בקיץ הסמוך וכשהגיע זמן הפאטאשען מכרו שמעון לאחר ביוקר ועתה תובע ראובן משמעון הריוח שהרויח במעות הסחורה כי שלו מכר והריוח שלו ועתה יש להסתפק אם קנה ראובן הסחורה ע"י אותן מאה זהו' או לא ואת"ל לא קנאו אם שמעון רוצה ליתן לו הריוח אי יש בזה איסור רבית או לא והשיב דפשוט מאד דאין כאן קנין גמור בשום אופן דממ"נ אם נאמרו מסתמא מאה זהו' ראשונים שנתן על הצמר הם נחשבים בעד הצמר וכשנתן לו ה' מאות זהו' הארבע הראשונים הם בעד הצמר לתשלום ה' מאות דמי צמר ומאה זהו' האחרונים הם דראן באב על הפאטאשען א"כ הרי קנה בכסף ממש ואינו קונה אלא למי שפרע ולא קנין גמור ואי נימא דמאה הראשונים נעתקו מדמי צמר ונעשה מלוה ונתנו לד"ג על הפאטאשען א"כ לרוב הפוסקים לא קנה כלל במלוה ולרמב"ם קונה למי שפרע אבל לא לקנין גמור דאין זה חוב מחמת מכר. ובענין אם שמעון רוצה למיקם בהימנותיה ולומר דפאטאשען דראובן מכר ובעי למיהב ליה ריוח שלו אי יש בזה איסור רבית האריך שם בסיגיא דיין אין לו בב"מ ס"ב ע"ב בשיטת התוס' ונ"י שם ובדברי הפ"י שם ומסיק בנ"ד דאפי' אי נניח דפרעון ה' מאות היה בעד הצמר וחוב של מאה היה לד"ג של פאטאש ולרוב הפוסקים לא קנה אפי' למי שפרע מ"מ אי בעי למיקם בהימנות וליתן הריוח של הפאטאש מה שמגיע נגד ה' מאות זהו' מותר ליקח ממנו ולסמוך אפוסקים דיש לו ממון הוה כיש לו פאטאש וכיון שעכ"פ ה' מאות מזומנים היה בידו בשעת פיסוק ומסתמא יצא השער של פאטאש אז דאל"ה לח היה השוחל מסתפק וא"כ יש לסמוך אנ"י בשם רשב"א ורוקח ורבינו האי דבכה"ג נחתינן דרגא דביש לו מהני אפי' קנין ע"י חוב שלא בא ע"י מכר ולא מחילת מלוה וליכא אבק רבית אבל יותר מחמש מאות תליא בהימנותיה אי היה לו אז זוזי בריוח לקנות פאטאש ולהניחו או לא עש"ה וע' ביו"ד סי' קסג ובט"ז שם סק"ד ובש"ך סק"א ובס' חות דעת שם ס"ק ב' וג' מענין זה:

(ז) גובה בחובי. עבה"ט ומה שרמז לעיין בתשו' פנים מאירות ובתשו' שבו"י עמש"ל סי' רצב ס"ז סק"ה הובא שם דבריהם באריכות ע"ש עוד:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון