נתיבות המשפט - ביאורים/חושן משפט/רד
נתיבות המשפט - ביאורים 
חושן משפט רד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וחייב לקבל מי שפרע. הגיע לידי ס' מחנה אפרים וראיתי שכתב בה' קנין מעות סי' ה' באם קנה מטלטלין ולא היה לו מעות ונתן שט"ח על עצמו ופסק דקנה לגמרי כיון שכתבו התוספות בב"ב מ"ו ד"ה ש"מ מטבע נעשה חליפין דבק"ס ליכא למיחש לשמא יאמר נשרפו חיטיך בעליה מטעם דכיון שלא נתן המעות עדיין טרח ומציל ה"נ בנתן לו שט"ח י"ל כך דטרח ומציל ע"ש ולפענ"ד הא ודאי ליתא דלפ"ד א"כ הכסף אמאי אינה קונה הזהב הא במעות ל"ש נשרפו מעותיך כמ"ש התוס' בב"מ מ"ג וכן בק"ס אם כבר נתן המעות לא ליקני דהא שוב ל"ש תי' התוס' אלא ודאי דלא פלוג רבנן וכל ששם קנין מעות עליו לא קנה וכל ששם שאר קנינים עליו אף דלפעמים שייך גבי' החשש דנשרפו חיטך מ"מ כיון שברוב קנין זה ל"ש החשש לא פלוג רבנן וכן כתב הסמ"ע בהדיא בסי' ר"נ ס"ק ט"ו וכיוצא בזה כתב הש"מ בב"מ מ"ח ע"ש וה"נ שטר חוב ודאי קנין מעות שמו ולא קנה ולא פלוג רבנן וק"ו הוא מנתן לו מקצת מעות דכשנתן לו שטר חוב אפשר לומר דהוי כאילו נתן לו כל המעות דהא יכול למכור השט"ח לאחר ולקבל מעותיו כפי שומא וע' ש"ך סי' ל"ט ס"ק מ"ט דמשמע דלא קנה גם מ"ש בספר הנ"ל דאם קנה מטלטלין ואמר המוכר תן מנה לפ' דהוי קנין גמור ליתא לפענ"ד דלא כתב הר"ן בקידושין דהוי כחליפין רק בהילך מנה באדם חשוב דלא קיבל רק הנאה והך הנאה חשיב כחליפין אבל תן מנה לפ' לא עדיף מתן מנה לי דלא קנה רק למי שפרע:
(ב) בהנאת מחילת מלוה נראה להסביר קצת הטעם דהא גם כשנותן לו המלוה בעד המטלטל הוי כאומר שמוחל לו המלוה ונראה הטעם דהש"מ בב"מ דף כ' כתב לחלק בין שאמר אני מוחל לך המלוה ובין אני מקנה לך ומש"ה כשאומר שמקנה לו המלוה בעד המטלטלין לא קנה המלוה ולכך צ"ל בלשון אני מוחל לך ואח"כ מקנה לו בהנאת מחילת מלוה:
(ג) שהרויח לו זמ"פ בקצה"ח הקשה הא הוי ריבית והוי כמקח שנעשה באיסור דלא מחייב במי שפרע כמבואר בסי' רי"ח ע"ש ויפה הקשה ואפשר לומר דמיירי כאן דפסק לו דמים בעד החפץ כגון ליתן לו מנה ורוצה ליתן לו כל המנה רק משום הנאה שירויח ליה זמנא של ההלוא' רוצה שיהיה נקנה לו החפץ משום הך פרוטה שהיה צריך ליתן לאחר לפייס אותו שירויח לו הזמן שיהיה ככסף לעשות קנין דהא אפי' בנתן פרוטה ע"מ להחזיר הרי קנין כמבואר בסי' ק"ץ ע"ש וליכא הנאה להלוקח המלוה רק במה שנקנה לו המקח ולפ"ז נוכל לומר דמיירי בזבינא דרמי על אפי' בהנאת מוכר הוא ולא הנאת לוקח כמבואר בנדרים ל"א ומ"ש הסמ"ע ס"ק ט"ז דקודם שהגיע זמן פ' לא חשיב הרווחת הזמן להנאה הוא תמוה בעיני טובא וצ"ע טובא בזה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |