פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/קד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - שפתי דעתTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

עכברא. עש"ך עיין גמרא עבודת כוכבים ס"ח ב' עכברא בשיכרא אסר רב ואמר רב ששת דעכבר מאיס ואסר רחמנא נט"ל נמי אסור ופריך מי מאיס ל"ק הא בדמתא רבא אמר טעמא דרב בשכר משבחת ע"ש והש"ך סובר מדפריך ומי מאיס והוה סובר דרב בדדברא אסור א"כ איך אמרי רבנן רב סבר נט"ל אסור ועמ"י כלל כ"ב אות כ"ה ויש לכוין דבריו כמ"ש. אלמא דגם דדברא מספקא לן באמת אי נט"ל אף דבעצמו מושבח הוא. אמנם הרשב"א בתה"א קי"א א' חילק בפי' בין מתא כו' והמ"י שם בה"מ התיר בדברא בשאר משקים ולי נראה שאין להקל וכ"ד הפר"ח אות א' אלא שהוא ז"ל כתב לטעמיה ולדידן לא שייך זה. ומיהו אף אם נאמר דברא נמי שוה לדמתה מ"מ רבא חולק על רב ששת דאל"כ לוקי בדמתא והרשב"א נראה דסובר עיקר פגימתן דמאיסי ומש"ה יליף מיניה לשאר דברים המאוסים עב"י וא"כ כי מקשה ומי מאיס אכולי קא מקשה ואין להאריך:

ב[עריכה]

או. עש"ך הראה לק"ה אות ב' ושם הקשה דברי המחבר אהדדי דכאן משמע בחומץ בעינן מעל"ע. ובס' בית ישראל תי' דכבוש בציר או בחומץ להרתיח הוה דרבנן וספק לקולא משא"כ לקמן באיסור תורה ודאי אף בכדי שיתחיל להרתיח אסור דרבנן וה"ה בוודאי איסור דרבנן והבל"י אות ב' כתב כדי שירתיח הוה ספק ובספק דהכי הוה ס"ס ולקמן סימן ק"ה אבאר אי כדי שיתחיל להרתיח הוה ד"ת או דרבנן:

ג[עריכה]

ודווקא. עש"ך וכבר התבאר בט"ז והנה"כ ביאר יותר דודאי לא הוה בריה אלא במשקה אף שא"א לבררו חיישינן שמא פגע בממשו של איסור כעדשה דלקי עליה וחמיר והוה כעין בריה מש"ה חששו ולא בשאר שרצים דלא לקי לא גזרו וביבש אה"נ דבטל כיון דלא מינכר האיסור בעין לא גזרו דבריה ממש לא הוה ויש לעיין באו"ה כלל כ"ה ובל"י ע"ש וע' בה"פ ומדבריו כאן משמע יבש בא"מ כל שא' נט"ל בחבירו א"צ ס' ויש לדחות ועיין מ"כ ובק"ט אבאר עוד. וכזית מנבילה בלח אפשר דלא שכיח הוא שלא יהא אפשר להסיר במסננת ואין להאריך:

ד[עריכה]

נמי. עש"ך והיינו ספק איבעי' נכנס בגדר הספק והפר"ח כאן אות ה' ובסימן ל' אות ב' דספק איבעיא אין נכנס בגדר הספק ועס"י ק"י דשם יתבאר דאנן קיי"ל דשפיר הוה ספק הן לענין ס"ס והן לענין ספק דרבנן לקולא וכאן משום דהוה כעין חסרון ידיעה:

ה[עריכה]

ויש. עש"ך ועמ"ש בט"ז ובה"מ שרי. וא"ל הא הס"ס שמא היה קשה ושמא הלכה דחומץ חלא ושיכרא אין פוגם דספק פלוגתא דרבוותא הוה ספק גמור ושמא כתי' הב' של הש"ך באות ד' דזה הוה כספק חסרון ידיעה:

ו[עריכה]

אפילו. עש"ך והיינו אף דעירוי אין אוסר יותר מכ"ק מ"מ העמוד יורד עד למטה ונוגע הקילוח מעט מעט בעכבר ונאסר הכל. וה"ה כל עירוי דבר לח היתר על איסור צונן שלא נפסק הקילוח דינא הכי:

ודע דהפר"ח כתב באות ו' דזה למ"ד חנ"נ בשאר איסורין ואמת שי"ל ברא"ש דלית ליה חנ"נ אבל מ"מ צ"ע דוודאי הכין הוא דאם עכבר מונח בשולי הקדירה ע"כ צריכין לומר דהעמוד יורד עד למטה ונמס הכל וכיון שכן נתערב הכל יפה וודאי למ"ד דלא נ"נ בשאר איסורין שרי דלא שייך אפשר לסוחטו דנבלל יפה. ולפ"ז אם נמצא חתיכת נבילה בשומן כה"ג נמי יש לצדד בה"מ דלח בלח לא נ"נ בה"מ וזה כלח בלח דמי דנבלל יפה עס"י צ"ב וצ"ט דלא נודע אי נ"נ וצ"ע לדינא Finger-pointing-icon-right-to-left.png :

ז[עריכה]

ואם. עש"ך דאם עירו ס' לא מהני דכל עירוי ועירוי נ"נ ואף דנ"נ הוה דרבנן וא"כ אמאי נחמיר מספיקא יש לומר דרך השומן להיות נמס ע"י עירוי וכיון שהעכבר נמצא שם מזמן לזמן אמרינן כמו שהוא עתה כן היה קודם. ולפ"ז יש לעיין אם טלטל הכלי עם השומן ממקום למקום ונמצא עתה עכבר יש לומר ממקום למקום לא מחזקינן איסורא והיינו בשומן רך דיכול להיות שעתה נפל ובה"פ יבואר זה בסימן תס"ז. והנה בעירוי לא מהני ס' ובלא עירוי רק כבוש מהני ס' והא דבקשה צריך נטילה הוא חומרא בעלמא דמדינא כ"ק סגי ועמ"י דמאוס הוא הצריכו נטילה ואין להאריך:

ח[עריכה]

ובמקום. עש"ך משמע אף שיש ס' אם הוא מאיס אסור לבה"כ ואף רק מאוס לדידיה ועבט"ז ובקי"ו אבאר עוד בזה בעזה"י:

ט[עריכה]

אם. עש"ך והוא מתה"א ק"י ב' ובב"ח כתב בס"ה ובק"ג דחילוק יש בדברים הפגומין מעיקרא אף כזית בכא"פ שרי ובין דברים משובחים אלא שנט"ל בהיתר כל שיש כא"פ אסור ואני תמה על עצמי הא דברים הפגומין נמי הכי אסרינהו רחמנא ואפ"ה כל שהיתר רבה שרי ה"ה במשובחים ונט"ל בהיתר פגום קצת כיון דטעם פגום לא אסרה תורה חד בב' בטל במין במינו אף שיש כזית כא"פ ולא מצאתי לא' מהאחרונים שיאמרו בזה. ובקצר מ"א ב' לא זכר כלל מזה דסתמא כפירושו היתר רבה היינו משהו יותר או חד בב' ואפילו יש זית בתערובת בין במשובחים או פגומים וכנ"ל Finger-pointing-icon-right-to-left.png ועס"י ק"ז ומ"ס ק"א ששם החמיר באין ה"מ במאוסין יע"ש:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.