פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/קד

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה קד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ודוקא. עט"ז האריך וכן הסכים הפר"ח אות ג' והמ"כ בדף פ"ו. הנה דעת רמ"א דכעדשה מח' שרצים המובדלין (הם ח' שרצים המוזכרים בפסוק שמטמאין ומובדלין משאר שרצים שאין מטמאין) דלוקה אכעדשה מהם דהוה בריה דנשתנה משאר איסורין דבעינן כזית. ומ"ש הפרישה דבק' מיירי במינו ר"ל עוף טמא עם טהור ששוין במראה קורא מינו או תולעים שפירשו ומילבי"ן ונאמר שזה מיקרי נוצר באיסורו דקודם פרישותן אוכלא הוא והט"ז והמ"כ והפר"ח העלו דלא נקרא בריה הואיל ואי יחלוק אין שמו עליו ואפילו אברים של ח' שרצים אפילו לדעת הרשב"א בתה"א ק"ד ב' דאברים של ח' שרצים דלוקה בכ"ש אפילו הכי לא הוה בריה ועיין כר"ו אות ג'. (ובאמת י"ל כי זה דומה לאמ"ה עס"י ק') ומה שכתב הט"ז מהקום דבריו צריכין קצת ביאור כי תוכן כוונתו דאף יבש ביבש כל שניכר האיסור במראית העין אלא שא"א לבררו מחמת דקותו וקטנותו לא בטל מ"ה וכן העלה המ"כ והפר"ח ומ"ש הט"ז דאין ביטול ליבש בלח לאו דוקא אלא כל שניכר אין לו ביטול ומקום שבחמאה דאוס' הר"מ ז"ל ראיה גמורה דאף שא"א לבררו אפ"ה כל שניכר אין לו ביטול והרשב"א דהקשה עליו נמי ה"ק כל שניכר הקום ישליך והשאר שאין ניכר בטל ובקט"ו אבאר עוד ובש"ך אות ג' אבאר עוד:

ב

ליין. עט"ז משמע דפוסק כן דחוץ שמן ויין ודבש אוסר מספק כמו חלא ושיכרא ועש"ך אות ה' דלא כפר"ח אות ה' דפסק כהמחבר מיהו עכברא דדברא ביין ושמן ודבש פוגם כ"כ הפר"ח אות ד' ועש"ך אות א' שם יבואר:

ג

שמא. עט"ז דבספק אחד אסור דכבוש דאו' לבד בב"ח ואף שבק"ה אות ג' הניח בצ"ע כאן מודה דאית לומר אוקמיה אחזקה כמו שהיה רך בנפילתו ועתה נתקשה:

ודע דכבוש לא הוה אלא יבש במשקה צלול וכל שהוא רך שמתנענע ממקום למקום רך מיקרי לענין כבישה. וחמאה כשהיא קשה ואין מתנענע לא הוה כבישה ובשו"ת חוט השני סימן ס"ג יראה דבחמאה הוא כבישה והמ"י כלל כ"ב אות י"ט הביאו ואולי ברך ולא בקשה ולקמן בק"ה אבאר קצת דיני כבישה והכל לפי הזמן והמקום דודאי שומן של בשר בהמה ובזמן הקור אינו רך כל מעל"ע:

ד

ובמקום. עט"ז ועמ"י כלל כ"ד והמ"א בא"ח קנ"ד אות י"ט וכ"נ מש"ך כאן דאפילו יש ס' כל שמאוס הקריבהו נא כו' ואפשר הט"ז נמי יודה כל שמאוס אפילו יותר מס' ופחות מס' אפילו אין מאוס אסור ולישנא דהר"ב דסיים ובה"מ יש לסמוך אדברי המקילין דחקו להט"ז דמשמע דקאי אכל מה שהוזכר ודע דלאו משום איסור אכילה נגעו ביה דא"כ חלב לתסור ובנר חנוכה בשער אפרים ל"ח דמתיר להדליק בחמאה עם חלב וחמאה של טריפה וכדומה אלא כיון דמאוס הוא שאין בו ס' ונרגש טעם מש"ה אסור נמי לגבוה נ"ל. ועיין בא"ז א"ח קנ"ד אות ו' כשמאוס לדידיה כיון שאין מאוס לאחרים שרי להדליק ול"נ אלא כמ"ש בא"ר אות ח"י דאדרבה אם מאוס לדידיה אסור אף שאין מאוס לאחרים ונכון הוא דהקריבהו נא ואם אין מאוס לדידיה אף דמאוס לאחרים מותר להדליק כתבו האחרונים שם ה"ה לכל נר מצוה אסור אם הוא מאוס יע"ש היינו נר חנוכה ויאצ"ט ויראה נר של שבת ג"כ יש למנוע:

ה

ובמקום. עט"ז ויראה דאין כאן אלא ב' דינים באין ה"מ אסור בכולן חוץ יין שמן ודבש עש"ך אות ה' ובה"מ מותר אף שומן ובמ"י כלל כ"ב אות כ"ו כתב חמאה דין שומן יש לו משמע לכאורה דשאר משקין אף בהפסד מועט שרי ולענ"ד כמ"ש:

ו

דברים. עט"ז צידד כפסק רמ"א כאן ובק"ז והש"ך בק"ז אות ז' החמיר רק בה"מ שרי ובחלא ושכרא אסור מספיקא כמ"ש הר"ב כאן והש"ך שם וא"י על מה סמכו העולם להתיר אף בחלא ושיכרא ובב"י הובא דעה דזבוב אף בשיכרא אין נ"ט מרדכי הרוקח מ"מ הרי הר"ב לא כ"כ ובעל נפש יזהר בשכר וחומץ לפעמים שוהין מעל"ע או כשיעור שירתיח עש"ך ק"ה:

כתב הלח"מ בפט"ו ממ"א הלמ"ד עכברא בשכרא וחומץ ס' וא"ת ליבעי ס"א וי"ל דבספק (איבעיא דלא אפשטא) לא עשו היכר ושכר וחומץ לא בעי מעל"ע עכ"ל ועש"ך בפ"ו אות ט"ז משמע שסובר דטעם הר"מ ז"ל אמת ביצה הוה בריה הוסיפו ס"א ואף בק' העלה דביצה לא הוה בריה מ"מ הוסיפו א' דהיא כעין בריה כמ"ש שם. הן אמת שהמחבר בק' כתב בריה לבטל פליטתה בס' דאין סובר טעם הר"מ ולפי מה שמחמיר הש"ך בביצה כ"ש בריה גמור' ס"א וביצה ספק טריפה אף להש"ך י"ל די בס' מידי דהוה אעכברא ספק ויש לעיין במשנה ג"ה בנ"ט משמע ס' וי"ל. ומ"ש הלח"מ בשכר מבליע אנן קיי"ל בחומץ כדי שירתיח לא בשכר עס"י ק"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.