פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/מז

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה מז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כמעי העוף. עט"ז. והנה דיעה א' בש"ע הוא דעת הר"מ פ"ו מה"ש הכ"א דבבהמה בין אם מתחלתן ועד סופן הם שנים או בתחלה הם ב' ולבסוף הם אחד או כענף היוצא מבד ממש והיינו דקאמר והוא מובדל ר"ל דק היוצא מדקין ותלוי ועומד הוא טריפה אף בעוף וכפירוש הב' של רש"י דהא דקאמר כנגדן בעוף היינו על ב' בני מעיים היוצאין מקיבה דכנגדן בעוף דכשר ר"ל דהכי אית ליה דק אחד מזפק לקורקבן ושאר דקין יוצאין מקורקבן הא כענף מן הבד שזה שינוי הוא אף בעוף טריפה וה"ה ב' בני מעיים מתחלתן ועד סופן בעוף אם הוא יותר מן הדק שמזפק לקורקבן ומקורקבן לשאר דקין נמי טריפה לפירוש הב' של רש"י דכל שנשתנה אף בעוף הוה טריפה ומה דאמר וכלין עד כאצבע היינו שנעשין גוף אחד אצבע הזה שהוא גוף א' לא על השיעור אמר דיהא שלם בתחלתו או בסופו כאצבע שזה ליתא לפי' הר"מ ז"ל שהוא דיעה קמייתא שהביא המחבר ומש"ה פסק דבעינן שיהא מתחלה אחד ובסוף הדרי ערבי ואף במשהו שלם תחלה ומשהו בסוף כשר ועד כאצבע היינו שיהא מחובר גוף א' כאצבע. והי"א הוא דעת הטור והרא"ש דכאצבע בעינן שיור בין בתחלה בין בסופו שלם כאורך אצבע וסובר ג"כ דעוף כל שינוי אין פוסל בו כפי' הא' של רש"י כנגדן בעוף בכ"ע כשירה וזה שמביא בס"ב בד"א כו' אבל בעוף כשירה הוא דעת הטור וכדבעינן למימר שם. ומ"ש הט"ז במ"ש כנגדן בעוף דכשר היינו ב' מעיים גמורים לא כענף מן הבד הוא לאו דוקא ה"ה ב' מעיים גמורים כל שיש שינוי טריפה ולא מותר אלא ב' מעיים א' מזפק לקורקבן וא' מקורקבן לשאר הדקין כי זה דרכו וכאמור. ומ"ש דיש חומרא בבהמה ענף מבד היינו דק תלוי ועומד וזה שכתב הר"מ דמובדל ר"ל דאין לו חבור לסוף אלא תלוי ועומד כפי' הר"ן שהביא הב"י וע"כ תמה בסעיף ה' איך זיכה המחבר שטרא לבי תרי ששם כתב דק תלוי היוצא מדקין וזה כראב"ן ושם יבואר:

ב

בד"א בבהמה. עט"ז וכוונתו מבואר דהא בס"א כתב בין בעוף כל שיש שינוי טריפה לז"א דכאן הוא סיום הי"א ודעת הטור הוא שמפרש כאצבע אורך אצבע בעינן תחלה וסוף סובר נמי כפי' הא' דעוף אין מטריף בו כל יתר אף שלא כדרכו ורמ"א הסכים לפי' הב' מדהביא ואפילו כמה ענפים יוצאים משמע שכן דעתו וגם בבהמה הביא בפי' רמ"א שכן עיקר לחומרא דבעינן אורך אצבע שלם בתחלה וסופו. וראוי שתדע דהיינו מספק שמא הלכה כמ"ד מלמעלה בעינן כאצבע ושמא כמ"ד מלמטה בעינן כאצבע ולא ודאי טריפה. וראיתי להכר"ו אות א' תמה דמה ענין זה לזה ותי' דמדאמר שיוצאין מב' מקומות ולא אמר ממקום א' אלא שאין אורך כאצבע אלא לאשמועינן דעוף אף בב' מקומות כשר יע"ש ול"נ דוודאי הי"א הוא דעת הטור וסובר כן דבעינן אורך אצבע מתחלה ואורך אצבע בסופו והכשיר בעוף בכל שינוי שיהיה והא דאמר שיוצאין מב' אדרבא י"ל אכנגדן בעוף קאי דאינו כשר אלא בב' מקומות דזה דרכו מזפק לקורקבן ומקורקבן לשאר דקין הא כענף מבד (הוא לשון בדי ערבה ר"ל שיוצא כמו בענפי האילן) אף בעוף טריפה דאין זה דרכו ואין ראיה. אלא האמת הוא דהטור פוסק כלשון ראשון של רש"י דבעוף אין חילוק ובכל ענין כשירה:

ג

מעי היוצא מביה"כ להמסס כשירה הטעם דכל חיוי ברייתא הכי אית להו. ט"ז והכי אמרינן בגמ' יע"ש:

ד

תרי סניא דיבי עט"ז בשם רש"ל. כתב הכה"ג בהגהות הטור אות ח' בשם מהר"ם מטארני תרי סניא דיבי הן בקרובים או רחוקים זה מזה ומש"ה הטריף בדק שהיה יוצא מהדורא דכנתא תלוי ועומד והיה לו דמות סניא דיבי בכל צורתו וכתב אף שהרא"ש בשם הראב"ן הכשיר היינו כשיש לו צורת דקין וזה היה לו דמות סניא דיבי יע"ש וכן הוא האמת לפירש"י כל יתר כנטול דמי ואין חילוק בין קרובים או רחוקים:

ה

שיוצא. עט"ז במה שתמה על המחבר שבס"א הביא לשון הר"מ וכפירש הר"ן דדק תלוי ועומד כענף מבד ממש טריפה ואיך חזר וכתב כאן סברת הראב"ן והרא"ש ותי' דוקא כשהוא זקוף ועומד ומש"ה המשיל כענף מבד אז הוא טריפה אבל כשהוא שוכב וסמוך עם הדקין בהדורא דכנתא כשר בדק תלוי כה"ג ולמעשה החמיר אף כה"ג יע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.