פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/מו

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה מו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חלב טהור. עט"ז מ"ש ה"ה בשר לדידיה בשר עדיף דאלו חלב טהור דוקא מאותו אבר ואלו בשר אפילו מאבר אחר כמ"ש באות ג' וכדבעינן למימר קמן. והעלה כאו"ה דאין בשר סותם לטחול דשיעוריה דידיה כעובי ד"ז. ואמנם התב"ש אות ג' והכר"ו הוקשה להם דבלא"ה אין דבר שיסתום לטחול דמכוסה הוא בקרום החלב שעליו והתב"ש תי' בדוחק דמיירי שניטל הקרום מעליו אפ"ה אין הכרס או בשר אחר (להט"ז) סותם יע"ש ומ"מ א"י דבסימן מ"ח אות ב' כתב דאין הטחול סותם לכרס דחלב טמא מפסיק וגדולה מזו דה"ה כרם אין סותם לטחול משמע מטעמא דחלב טמא והא בלא"ה אפילו ניטל הקרום אין סותם דבעי שיעור ד"ז גם הלשון שכתב וגדולה מזו לא ידענא דהא היא היא מ"ש טחול לכרס או להיפך ואולי אף במקום שאין דבוק וז"א מכמה טעמים עס"י ס"ד ס"י:

ב

שעל גבי הכרכשא דעשוי קרטין קרטין וה"ה שעל הלב. עט"ז ומה שלא הגיה רמ"א כאן דכבר כתב בסימן מ' דה"ה שומן הלב עצמו אין סותם וסמך אמ"ש שם:

ג

באותו אבר שהשומן דבוק בו אבל בשר אפילו אבר אחר סותם ט"ז והש"ך באות ד' חולק עליו דאין ראיה מריאה שניקבה ודופן סותמתה דבוק הוא מתולדה הא אבר אחר אם נסרך ונדבק בו אין סותם ואין חילוק בין בשר לשומן ולענין הלכה העלה התב"ש אות ב' דאין בשר סותם. ובוושט שניקב אפילו במקום שהוא דבוק לבשר אין סותם וכן כתבתי לעיל בסימן ל"ג וכן משמעות כל הפוסקים דלא כמ"ש הכר"ו כאן דבשר הסמוך לוושט סותם דז"א ועמ"ש בסימן ל"ג ועיין פר"ח אות ד' העלה כש"ך ומכל מקום בשר הדבוק בתולדה סותם לבד בוושט אין סותם:

כתב בשו"ת ש"א חלב ריש מעיא באמתא דאין אוכלין מכל מקום מסתם סתים הביאו בפר"ח בקו"א סימן מ"ח וכתב דה"ה מעיא הסמוך לחלחולת ומיהו אם ניקבו שניהם ממ"נ אין סותם דאחד מהן ודאי טמא הוא עסי' ס"ד והתב"ש אות ג' כתב דל"ד להא דאייתרא דבני בבל ממנהגא אסרו ומש"ה מסתם סתים הא ריש מעיא באמתא או בסופא הוה ספיקא דאורייתא אי חלב טמא הוא אינו סותם וספיקא לחומרא ועמ"ש בסי' מ"ח בזה:

ד

דחיישינן שמא ניקב. הט"ז העלה להקל באם מונח כך בדקין אמרינן עם אוכלין ומשקין באתה ואף למאן דמטריף במרה איכא טעמא דרך הוושט או קני הכבד דחוקים הם ובכניסתו עשה נקב או דלית לה דוכתא למיפק. אבל אי נתחבה קצת אפילו בה"מ אין להקל כיון דאיכא נמי דעת הר"ן דמטריף אפילו בלא נתחבה ע"כ אין להקל אף בה"מ. ומיהו אם נמצאת המחט מונחת וק"ד בחוץ לכאורה אין נ"מ בזה לדידן דהא בסי' מ"ח בהמסס וביה"כ אם נמצא מחט וק"ד בחוץ הלכה להתיר בה"מ שם כדבעינן למימר שם א"כ כאן בלא"ה אין להתיר אלא בה"מ ומה יוסף תת כח הק"ד אלא שראיתי להפר"ח כאן אות ט' כתב אם נמצא ק"ד בחוץ יש להטריף והוא מן המכשירים בהמסס וצריך לומר דהואיל שדעת הר"ן בלא"ה להטריף א"כ בק"ד ודאי יש להטריף אלא דא"כ כי נמצא בפנים ק"ד אמאי היקל כיון דבתחוב החמיר גם הפר"ת וק"ד בפנים הוה כתחוב ואולי כולי האי לא מחמרינן דוקא ק"ד בחוץ טריפה אף בה"מ:

ו

רוב רוחבו. הט"ז העתיק דברי רש"ל ביש"ש פא"ט סי' נ"ט דאין טריפה עד שינטל רוב רוחבו ורוב ארכו עד"מ אם מקום הדבוק רוחב ההיקף ג"כ ד"א אין טריפה עד שינטל ב' אצבעות ומשהו אורך ורוחב והש"ך בנה"ך השיג עליו שכדברי הרש"ל בהגהותיו העיקר ובש"ך אבאר:

ז

ויש. עט"ז דאף אם יש מוגלא תוך הבועא אין בכך כלום ומ"מ צריך לראות אם הבשר שלם ובריא תחת הבועא ואם לאו טריפה. ובבר אווזות שכיחי טובא בועות יש לבדוק ומ"ש הרמ"א שע"י נסתמו המעיים ר"ל שהן הרבה וסותמין המעי וא"א להטיל רעי וטריפה. והנה בועות אלו מנהגי תמיד לפתוח הבועא ולהפוך בפנים ולראות אם הבשר שלם כשירה אמנם בימות הקיץ שמזונות בר אווזות מתולעים שבמים ראיתי כמה תולעים ראשיהם תחובים תוך הדקין במקצת ואף שכ' הפר"ח בסי' ל"ג בתולעת בוושט שהיה אוכל חצי בשרו ומחוץ לא היה ניכר שום ריעותא והכשיר חדא דגם שם לאו דבר ברור הוא להכשיר ועוד דכאן רגיל הוא נגד אותן תולעים יש בחוץ בועא או יבלת כעין ווארצלין מוכח בבירור שהתולע ניקב מעל"ע וקרום עלה מחמת מכה וטריפה וכן בדקתי כמה פעמים ומצאתי כן גם מה שנוהגין העולם להשליך הדקין בלי בדיקה לא נכון הוא כי מיעוט המצוי הוא בימות הקיץ ושכיחין יותר מסירכות הריאה ע"כ שומר נפשו ירחק מהן:

עובדא בא לידי בדקין שהיו בועות שחורות מבפנים ובחוץ ג"כ מראה שחור על הדקין וגררתי הבועא בפנים היטב שלא נשאר שום ליחה והמראה עדיין לא זזה מבחוץ והטרפתיו דנהי דאין מראה פוסל בשאר איברים חדא דזה גופא לאו מוסכם ולדידן דמכשירין הני מילי כשאין ריעותא בפנים משא"כ כשיש מוגלא בפנים המראה בחוץ מעידה שיש לקותא מאחר דלא הלכה אף לאחר גרירת כל המוגלא כן נראה לי וכבר כתבנו כה"ג בדקין בבהמה . ובתשובה הארכתי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.