ביאור הגר"א/יורה דעה/מז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בהמה כו' עד ואין כאן יתר. כל זה לשון הרמב"ם ומפרש מ"ש בד"א כו' אבל כו' בזה אין חילוק בין עוף לבהמה דאין חילוק אלא ביוצאין מב' מקומות וגורס כגי' הר"ש קיירא שכ' הרא"ש בשלמא למ"ד דלא הדרי כו' אלא כו' מאי כלין למטה ול"ג עד כאצבע אלא כאצבע וח"פ למ"ד דלא הדרי וערבי שיוצאין ממקום א' ומתפרדין כאצבעות מן היד שלמעלה מתערבין ולמ"ד הדרי וערבי כאצבע מלמטה ששם יתערב כמו אצבעות מן היד וה"ק שיוצאין ממקום א' וגם צריך שיתערבו למטה וז"ש אבל כו' וכלין כאצבע ופסק כמ"ד דהדרי וערבי לחומרא וע' לח"מ:
(ב) וי"א כו' בד"א בבהמה כו'. כל זה דעת הטור ופליג בתרתי וכגי' הנ"ל אלא שגורס עד כאצבע וקאי אשיעור ששיעור עירובן צריך כאצבע למ"ד דלא הדרי למעלה ולמ"ד דהדרי למטה ופסק כדברי שניהם לחומרא ומפרש בעוף כשר קאי אכולה וכלשון ראשון שברש"י וכן פ' הרשב"א כלשון זה והר"ן כ' בשם בה"ג הגי' להיפך בשלמא למ"ד דהדרי כו' מאי כלין למעלה ולענין הפלוגתא שלהם ולדינא הכל אחד דלמ"ד הדרי למעלה שיעור אצבע כו' כנ"ל ופ' ג"כ כחומרי שניהם כנ"ל:
(ג) בד"א כו'. קאי אי"א כנ"ל:
(ד) ואפילו כו'. כלשון ראשון שברש"י כנ"ל דס"ל ב' או יותר:
(ה) הדרא כו'. שהראב"ן מפרש בד"א שיוצאין כו' שיוצאין ב' מעים מן המעי הגדול יוצאין עוד ב' ואמרינן יתר כנטול והוי נקיבת הדקין מקום נטילתן וראיה לפי' זה דקאמר וכנגדן בעוף וכ"ה בעוף באמת ומדקאמר ב' בני מעים משמע דא' היוצא מן המעים לאו יתר הוא שכן דרכו.
(ו) וכ"ז כו' אבל כו'. שלכן ב' ב"מ טריפה לפי':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |