פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/מז

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה מז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כענף מן הבד. עש"ך דמיישב הא דס"ה וכמ"ש באות ז' ולכאורה דר"ל דבס"א איירי שדק תלוי זה יוצא מתחלה מקיבה ומקורקבן ובס"ה איירי שיוצא דק מהדקין וז"א במשמעות לשונו גם דברי המחבר א"א לפרש כך ושוב ראיתי בתב"ש אות ד' עמד בזה ופירש דברי הש"ך דביציאתו מקיבה עושה רושם ששנים הם שרחבים הם כב' או שיש סדק וניכר שהם ב' בהתחלתן ובס"ה איירי שמתחלה הוא א' ממש ותלוי ועומד ועיין כר"ו אות ד' ומ"ש שם דהמחבר כתב אצבע לא ידענא מה הוא דזה לי"א ולא לדיעה קמייתא. והתב"ש כתב דלק"מ דבס"ה איירי שתלוי ועומד וסתום בראשו ואין משמש כניסה ויציאה ובס"א איירי שיוצא מהדקין ובסוף יוצא דרך פי הטבעת והואיל ומשמש כניסה ויציאה לעצמו הרי הוא מעי יתר וטריפה ונכון הוא. ומ"מ לענין דינא העלה שאין להכשיר מעי תלוי כ"א בתחלה הם אורך אצבע אחד ואין ניכר שם כלל שהם שנים והיתר הזה אין באורכו כ"א אצבע אז כשר בה"מ דוקא יע"ש. ובאין ה"מ צריך ג' תנאים אחד דמתחלה הם אחד באורך אצבע ולסוף ג"כ כלין כאחד באורך אצבע וכל ארכו של יתר רק אצבע אז כשר ולא בע"א וכן העלה הפר"ח ועיין בל"י וכן ראוי לפסוק להלכה שאין כשר כ"א בג' תנאים המוזכרים:

ב

בין בעוף. עש"ך ורוצה ליישב קושית הט"ז ולא ניחא ליה בתירוצו דזה סיום הי"א כיון דהוא סעיף בפ"ע כמ"ש הדרישה יע"ש ופירושו הוא דבהמה בעינן תחלתו וסופו שיהא א' ואין צריך אורך אצבע לדיעה א' שהוא דעת הר"מ ז"ל ובעוף אם בתחלה יוצא א' ממש זהו הדין דס"ה דכשר ואם נראה מתהלה שהם שנים שרחבים הם כשנים או שיש סדק טריפה בעוף ובבהמה ואם הדרי ערבי בבהמה בעינן מתחלתו עכ"פ שיהיה כא' ובעוף אף אם הם מתחלה ב' ובסוף הדרי ערבי כשירה ומ"מ צ"ע בפירושו זה:

ג

יש ברוחב אצבע שלם. כתב הש"ך ה"ה ב' ביה"כ אם כרוחב אצבע שלם כשירה כמו בדקין:

ד

וכן עיקר. עש"ך מה שנרשם אדיעה שניה ר"ן צ"ע כי דעת הר"ן כרי"ף והר"מ דא"צ אורך אצבע אלא כל שיש בתחלה מחובר משהו ולסוף מחובר משהו כשירה ועמ"ש בט"ז מזה:

ה

אבל בעוף. הש"ך הראה לאות ב' ור"ל דכאן מיירי שמתחלה הם שנים ממש ולסוף הדרי ערבי במשהו בבהמה טריפה ובעוף כשר זהו הדין של ס"ב ואם מתחלה הם כא' ולסוף הם א' אף שנראה שהם כשנים שרחבים הם או היכר סדק אפילו הכי כשירה בעוף ובבהמה זהו הדין של ס"א לדיעה קמייתא ואם מתחלה הם א' ממש לגמרי ודק יוצא מהדקין ותלוי ועומד זהו הדין של ס"ה דכשר בעוף ובבהמה לדעת הש"ך ז"ל:

ו

סניא דיבי. עיין ש"ך מ"ש בפירוש סניא דיבי בשם המבי"ט יע"ש:

ז

הדרא דכנתא. עש"ך מה שמיישב דלא תקשה ממ"ש ס"א וכבר כתבנו פירושו באות א' בשם התב"ש וכר"ו דלעיל מיירי שיש היכר שהם עכ"פ שנים שרחבים הם כערך שנים ומשום הכי טריפה מה שאין כן כשמתחלה הוא א' לגמרי ותלוי ועומד זה לאו יתר הוא אלא דק היוצא מדקין מש"ה אין להטריף אף שהוא זקוף ועומד ולענין דינא כתבנו באות א' בשם התב"ש ועיין פר"ח ובל"י מביאו:

ח

כאורך אצבע ה"ה יותר. וכן הוא מבואר בתשובת הרא"ש ש"ך ועמ"ש לעיל לענין דינא דוקא אצבע ובה"מ כמ"ש התב"ש:

כתב הכה"ג בהגהות הב"י אות כ"א בשם מהר"ש הלוי חי"ד סימן כ"ה בעוף שהטילה רעי מב' מקומות וצוה לחתוך בפנים וראה שהמעי הוא א' אלא שהוא רחב ומטיל רעי לב' נקבים אלו והכשיר כיון שהמעי א' הוא אין בכך כלום ונכון הוא הביאו האחרונים דברים אלו גם כן יע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.