ט"ז/יורה דעה/מו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואם חלב טהור סותם. ה"ה בשר שסותם כמ"ש הרמב"ם שהבאתיו סי' מ"ח סעיף ב' וכתב באו"ה כלל נ"ב וז"ל ודוקא בדבר שנקובתו במשהו אבל בדבר שצריך שיעור לנקובתו ולחסרונו כמו נקובת הטחול אין מועיל בו סתום חלב או בשר עכ"ל ובד"מ הביא זה בלשון זה כמו בטחול אינו סותם אם ניקב בסומכיה דהא גם לנקובתו שיעור שצ"ל מפולש ע"כ וכ' עליו ד"מ ולא ידעתי מה חילוק יש בין ניקב הטחול לשאר נקבים דכולם צריכים להיות מפולשים או ניקב לחלל אם יש לו חלל דהוה כמפולש כמ"ש התוס' פא"ט עכ"ל. ותמהני עליו על אשר לא ירד לסוף דעת או"ה כי דבריו נכונים דבכל נקב מפולש שאיסורו במשהו מהני אם נסתם עליו חלב או בשר דהא בכל שהוא שאינו מפולש סגי כמו שמצינו בקורקבן שאפילו השומן סותמו כשר משא"כ בטחול שאין הכשר באינו מפולש ונשאר שלם במשהו למעלה אלא צריך שיהיה נשאר חלק גדול בסומכיה למעלה דהיינו כעובי דינר בזה לא מועיל סתימת חלב או בשר אלא מן בשר הטחול עצמו צריך שיהיה כעובי דינר וזהו שכתב או"ה לפי נוסחת רמ"א שיעור שצריך להיות מפולש פי' שיש שיעור למה שיהיה נשאר ובלאו אותו השיעור הוה כמפולש וכנ"ל להלכה דבטחול לא מועיל סתימה כעובי דינר כלל והוא דבר פשוט לענ"ד:
(ב) שעל גבי הכרכשתא. פי' שקורין טבחיא חלב שעליה נעשה קרטין קרטין כעין חטים עגולים ע"כ אינו סותם וכן שומן הלב עשוי ככובע ועיין ר"ס מ' שאפי' שומן של הלב אינו סותם לפי דעת או"ה ורמ"א:
(ג) באותו אבר שהשומן דבוק בו. אבל בבשר נראה פשוט שסותם אפי' בשל אבר אחר שהרי מצינו גבי ריאה שנקבה ודופן סותמתה דכשר לפי דין התלמוד:
(ד) דחיישינן שמא ניקב. פי' כיון שהולכין בהקף אמרי' דאוכלין דחקוה ונקבוה זה דעת הר"ן אבל בהג"ה ש"ד סי' צ"ב בשם א"ז ובאו"ה כלל נ"א כתבו וז"ל מעשה שהיתה מונחת באורך הדופן של הדקין והכשירוה זקני הדור דאורחיה הוא ליכנס דרך החלל של ושט וחוזר ונכנס כך דרך בני מעים אבל אם נמצא כעין זה בדופני בית הכוסות אפילו באורך הדופן טרפה כיון דחללה רחב אם איתא שדרך הושט נכנס על הפרש איבעי ליה לאשתכוחי עכ"ל וכ"כ בסמ"ק ודבר זה נעלם מן הב"י מדלא הביא רק דעת הר"ן לחוד ואחר זה נמשך כאן בש"ע וכתב בד"מ דמאן דמכשיר במרה מכשיר נמי בדקין ותמה על או"ה דכאן פסק להכשיר ובמרה פסק להטריף ורש"ל הביא הג"ה ש"ד בא"ו שלו ובספרו פי' דהך באורך הדופן היינו שאורך המחט מונח בדופן וכתב מו"ח ז"ל דבהפסד מרובה יש להקל בדקין כמו הנך רבוותא ושוב ראיתי בהג"ה או"ה שכתוב וז"ל אך בתשובת הגאונים לא נקט אלא נמצא לאורך הדקין כדרך המאכל ולא נקט תחובה עכ"ל וע"כ נ"ל דאף במונחות בחלל הדקין אם ראינו שעשה אפילו קצת נקב יש לאסור כדעת הר"ן אפי' למ"ש רמ"א בסימן מ"ח ס"ז בהמסס דבהפסד מרובה יש להתיר בניקב מצד א' הכא חמיר טפי כיון דהר"ן אוסר אפילו במונח ואינו תחוב כלל אין להקל נגדו כולי האי כיון שראינו שהתחילה לנקוב כנ"ל:
(ה) אם ניקב במשהו טרפה. וחלב שלו אע"פ שהוא טהור אינו סותם כמ"ש בסעיף א':
(ו) רוב רחבו. בטור כתוב רוב של הד' אצבעות וכתב רש"ל אינו ר"ל ברוב האורך דהיינו ניטלה רצועה אורך ב' אצבעות ומשהו שהוא הרוב אלא שניטל מקום רובו מאותו מקום דבוק דהיינו ארבע אצבעות ומכל אותן ארבע אצבעות כפי מה שהוא אם ניטל הרוב בין הכל טרפה ואם לא ניטל הרוב בין הכל אלא שרוב האורך הוא ניטל או רוב הרוחב כשרה ובין ניטל מקום הדבוק ובין לא ניטל מקום הדבוק לעולם משערין שישאר רוב שיעור מכדי תפיסה עכ"ל:
(ז) ויש לבדוק ע"י קש כו'. כן כתב ד"מ בשם או"ה דגם עתה יש לסמוך ע"ז מאחר שאין כאן נקב וכתב עוד בשם ההגהות דאו"ה שיש לחתוך הבועות ולראות אם יש בהם לחות הוי לקותא וטרפה והתרנגולת שיושבת על הביצים להוציא מהם אפרוחים יש להחמיר בהן יותר מבשאר עופות מכח חלישתה עכ"ל הגהות עכ"ל ד"מ הא דכתוב ביש לחות הוי לקותא וטרפה לא קי"ל כן שהרי כבר פסק הש"ע דאין בועה רק בריאה ונראה דמ"ה לא הביאו בש"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |