כף החיים/יורה דעה/מו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png מו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] ניקבו הדקין טרפה. וכגון שניקבה בפילוש. ופשוט דמקצת עובי שניקבה בפנים ומקצת בחוץ זה שלא כנגד זה כשר. מק"מ או' א' זבחי צדק או' א'.

ב[עריכה]

ב) שם. ניקבו הדקין טרפה. וה"ה אם נתמסמסו הדקין אפי' בכל שהוא וכ"ש הרבה כאשר רגילין להמצא בעופות שהלחה בתוך הדקין הוא נימוק ונראה בעור הדקין רעותא שהיא טרפה. ביה"ל או' א' לה"פ או' א' בל"י או' א' כריתי או' א' זב"ת או' א' ענ"ה סי' כ"ה או' ב' תו"ז סי' מ"ה או' ד' ביא"ב בשפ"ז או' א' זבחי צדק או' ב'.

ג[עריכה]

ג) שם. ניקבו הדקין טרפה. נקב שנמצא בדקין סמוך לקיבה והולך בשיפוע ומתחיל מצד חללו והולך ושופע בעביו כלפי מטה ויוצא לחוץ והשיפוע כמו אצבע ונראה מעניינו שנברא כן בשעת יצירת הבהמה ואומרים קצת אנשים שכן דרכן של רוב בהמות טרפה ואין חוששין לאותם האנשים שאמרו שכן דרכן של רוב בהמות שאין בדבריהם ממש. ב"י בשם תשו' הרשב"א סי' שפ"ג. לבוש. כנה"ג בהגה"ט או' ב' פר"ח סוף או' ט' לה"פ או' י"ב. בל"י או' י"א. שה"מ סוף או' יו"ד. זב"ת או' א' זב"ש או' י"ב. ענ"ה שם או' י"ג. תו"ז שם או' ב' מיהו בתשו' נוב"י מה"ת חיו"ד סי' כ"א כתב שבמקום אחד בדקו כמה בהמות ונמצא נקב בבני מעיים סמוך ליציאתו מן הקיבה והוא הולך בשיפוע והטבחים אמרו שרוב הבהמות כך הם והוא בא מסמפוני הכבד ואין לומר שהוא מקרה שהמקרה לא יתמיד ולא יכיר מקורו וצורתו וכיון שהנקב הזה על צורה א' בשיפוע ובמקום א' סמוך לקיבה ובכמה בהמות פשיטא שהוא הוורד ההולך מבני מעיים לכבד והרופאים אומרים שפעולתו הוא שתהא הכבד זורקת מרה דרך הוורד הזה לבני מעיים ומשם לקיבה לעכל המזון ואף שהרשב"א הטריף ולא האמין לטבחים שבימיו עדיין לא נודע טובו של וורד זה וכו' ולפיכך טבעו של נקב זה הנעשה בתחלת היצירה מעיילנא אית לה לתוך הבני מעיים להכניס שם טיפת מרה אבל מפקנא לית לה ואין טבעו להוציא הריעי חוצה לתוך החלל ולכן כשיש לתלות שניתק הורד הזה בשעת נטילת הכבד כשר אבל אם ודאי ניתק מחיים יש לאסור. ופשוט שאין שום חיוב לחפש ולבדוק אחר נקב זה כלל יעו"ש. והב"ד היא"פ בסי' זה. זבחי צדק או' ג' ועיין לקמן סי' מ"ז או' י"ח.

ד[עריכה]

ד) נקב מפולש הנמצא בדק היוצא מהקיבה בסמוך לו ערך אמה ומתחלת מצד חללו והולך ושופע בעביו כלפי מעלה והוא כמין קנה חלול משך ארכו אצבע ויוצאת בצד חוץ חוד הקשת כזה # דבוק תחת הכליות בדיבוק גמור על בשר האלמעד"א שקורין בל"א גראשיצ"ע שמשכנא על כף הדרא דכנתא נקב זה הוא בכל הבהמות מתולדה וכשרה. קומץ כלל ו' או' ג' ובעשרון שם או' ג' זבחי צדק שם.

ה[עריכה]

ה) שם. ואפי' לחה שבהן וכו' הוא הגלד העשוי כצמר מבפנים וגוררין אותו בחוזק מהם. ב"י בשם רי"ו. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' לה"פ או' ב' בל"י או' ב' שה"מ או' א' שו"ג או' א' זב"ת או' ב'.

ו[עריכה]

ו) שם. ואפי' ליחה שבהן סותמתן אינה סתימה. וה"ה אפי' עלה קרום ונסתם אינה סתימה דבכל הנקובים אין הקרום סותם. ש"ך שם. כנה"ג בהגה"ט או' ד' בשם כמה פו' פר"ח שם. פר"ת או' א' לה"פ שם. בל"י שם. תב"ש או' א' שפ"ד או' א' שה"מ שם. שו"ג או' ב' מחב"ר או' א' חכ"א כלל י"ט או' ו' זב"ת או' ג' ענ"ה שם או' א' תו"ז שם או' ג' ביא"ב בשפ"ז או' ב' בי"צ ח"ג או' א' זבחי צדק או' ד'.

ז[עריכה]

ז) כשיש נקב בדקין וא"א למיקם עלה דמילתא אם לחה היא הסותמת והדקין ניקבו או עדיין לא ניקבו מעל"ע יגרור הלחה של הדקין בסכין וינפח המעי ויבדוק ע"י רוק או קש והגם דאיכא למיחש דע"י גרירה נחלש המעי ויראה הנקב מעל"ע אפפ"י כן כיון דלא סגי בלא"ה עבדינן ובדקינן. פר"ת שם. זב"ת או' ב' זבחי צדק או' ה'.

ח[עריכה]

ח) שם. ואם חלב טהור סותם כשרה וכו' דחלב טהור אדוק הוא מאד והוי סתימה מעלייתא. רש"י חולין מ"ט ע"ב. וכ"כ התו' שם ד"ה חלב טהור. ב"י. לבוש. פר"ח או' ג'.

ט[עריכה]

ט) שם. ואם עלב טהור סותם כשרה וכו' וה"ה בשר דסותם. הרמב"ם פ"ו מה"ש ה' יו"ד. ב"י. תו"ח להרמ"א סוף כלל צ"ו. דרישה או' א' ט"ז סק"א. ש"ך סק"ד. פר"ח או' ב' לה"פ או' ג' בל"י או' ד' כריתי או' ג' שה"מ או' ב' בשם כמה פו' שפ"ד או' ד' זר"א או' קנ"ט. מחב"ר או' ב' זב"ת או' ד' חכ"א כלל י"ד או' ך' ענ"ה שם או' ז' תו"ז שם או' ז' ביא"ב בשפ"ז או' ג' בי"צ שם. זבחי צדק או' ו'.

י[עריכה]

י) ומיהו ה"ד בבשר שאצלו בתולדתו דלא עדיף משומן דאינו סותם בכה"ג כמ"ש הרב בהגה. ש"ך שם. פר"ח או' ד' וכתב ודלא כהט"ז סק"ג. מש"ז או' ג' מחב"ר או' ו' חכ"א שם או' כ"א. תו"ז שם או' ח' ביא"ב בשפ"ז שם. בי"צ שם. זבחי צדק או' י"ג. ועיין לקמן או' י"ט.

יא[עריכה]

יא) ומ"מ בושט או בתורבץ הושט אפי' אם ניקב במקום הבשר אינו סותם וטרפה. תב"ש או' ב' מש"ז שם. שו"ת נוב"י יו"ד סי' ט' מחב"ר או' ג' וכתב ודלא כהפליתי. פ"ת או' ב' זב"ש או' ב' זבחי צדק או' ז'.

יב[עריכה]

יב) והא דחלב טהור סותם דוקא בדבר שניקבתו במשהו אבל בדבר שצריך שיעור לנקיבתו ולחסרונו כמו נקיבת הטחול אין מועיל בו סיתום חלב או בשר. או"ה כלל נ"ב או' ד' ט"ז סק"א. ש"ך סק"ג. כנה"ג בהגה"ט או' ז' פר"ח או' ב' וכתב דדלמא איני סותם כ"כ כעובי דינר זהב. לה"פ או' ד' בל"י או' ד' שפ"ד או' ג' שה"מ סוף או' ב' מחב"ר סוף או' ד' חכ"א שם או' כ"ב. זב"ת או' ד' ביא"ב בשפ"ז שם. זבחי צדק או' ח'.

יג[עריכה]

יג) שם. חוץ מקרום שעל הלב. הוא טרפשא דלבא. ש"ך סק"ה. ועיין לעיל סי' מ' או' ב'.

יד[עריכה]

יד) שם. חוץ מקרום שעל הלב וחלב שע"ג הכרכשתא וכו' הכרכשתא הוא החלחולית שבסעי' ה' והטעם לפי שחלב שעל הלב והכרכשתא אינם מהודקים בו שפיר וה"ט נמי דחלב טמא אינו סותם. ש"ך סק"ד. ועיין לעיל סי' מ' או' ג' ואו' ד' ואו' ה'.

טו[עריכה]

טו) שם. חוץ מקרום שעל הלב וחלב שע"ג הכרכשתא וכו' וחלב שבתחלת הדקין סמוך לקיבה אינו סותם דלא כהרב שע"א סי' ס"ב והפר"ח בקו"א סי' מ"ח. תב"ש או' ג' מחב"ר סי' מ"ח או' ח' זבחי צדק או' ט' והיינו משום לפי שאסור לאכלו כמ"ש לקמן סי' ס"ד סעי' ט"ו יעו"ש.

טז[עריכה]

טז) חלב שבסוף המעיים שאינו חלחולת דאסיר לחוש לדעת הגאונים סותם כהוראת הפר"ח. מחב"ר שם או' ט' זבחי צדק או' יו"ד. ור"ל מפני שיש מקילין בזה וכמ"ש לקמן סי' ס"ד סעי' ט"ו יעו"ש.

יז[עריכה]

טוב) שם. והעוף כל שומן שלו סותם. דעוף לא מצינו כנגדו בבהמה טמא. ש"ך סק"ז. שה"מ או' ד'. זב"ת או' ו' ועיין לקמן סי' מ"ט סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד.

יח[עריכה]

חי) שם. והעוף כל שומן שלו סותם. שומן התרנגול והאווז הבא מכח פיטום אינו סותם. תב"ש סי' מ"ט אי' ב' מחב"ר או' ז' זב"ש או' ג' תו"ז שם או' י"א. זבחי צדק או' י"א. ועיין לקמן סי' מ"ט או' ט"ו.

יט[עריכה]

יט) שם הגה. ואינו סותם אלא באותו אבר שהשומן דבוק בו בתולדתו וכו' וכן הסכימו כל האחרונים. מחב"ר סוף או' ה' ענ"ה שם או' ו' זבחי צדק או' י"ב.

כ[עריכה]

ך) כי היכי דבבהמה וחיה לא מהני סתימה אלא באותו אבר עצמו הכי נמי בעוף לא מהני סתימה אלא נקב של אותו אבר אבל לא נקב אחר. דמש"א דף קכ"ג ע"ג. כנה"ג בהגב"י או'. ה' שה"מ או' ד' מחב"ר או' ט' ענ"ה שם או' ט' זבחי צדק או' י"ד.

כא[עריכה]

כא) [סעיף ב'] יצאו הדקין לחוץ והוחזרו מאליהן כשרה. ואם יצאו בני מעיים לחוץ ולא ניקבו ונשחטו בעודן בחוץ כשרה. מחב"ר או' יו"ד ואו' טו"ב. ענ"ה שם או' י"ז. זב"ש או' ה' מק"מ או' ט' זבחי צדק או' ט"ו וכתב וכן עיקר ודלא כיש חולקין יעו"ש. ומיהו ה"ד בנקרע הבטן קצת ויצאו משם אבל אם יצאו דרך בית הריעי טרפה לכ"ע כמ"ש לקמן או' ל"ב.

כב[עריכה]

כב) ואע"ג דאם יצאו הדקין לחוץ והוחזרו מאליהן דכשרה מ"מ בדיקה בעי דלמא ניקבו דכל שיצאו בעי בדיקה. פר"ת סוף או' ד' זב"ת או' י"א. ענ"ה שם או' כ"ב זבחי צדק או' ט"ז.

כג[עריכה]

כג) יצאו בני מעיה הפוכין אין לה תקנה. וטרפה. מחב"ר או' ך' ענ"ה סי' כ"ה או' י"ח. זבחי צדק או' י"ז.

כד[עריכה]

כד) שם. ואם החזירן אם נתהפכו וכו' משמע כל שידוע שלא נתהפכו כשרה וכ"כ הטור אבל אם החזירן ולא הפך בהם כשרה וכ"כ בס' ל"ח דף קע"א ע"ב ומסיק דאם אותו שהחזירן לא אסיק אדעתיה לדקדק בזה וכה"ג חיישינן דנתהפכו אלא דהיכא דידוע שלא נתהפכו כשרה. ש"ך סק"ח. כנה"ג הגב"י או' ו' פר"ח או' ה' לה"פ או' ח' בל"י או' ח' כריתי או' ח' שפ"ד או' ח' שה"מ סוף או' ו' מחב"ר או' כ"ד ואו' כ"ה. זר"א או' ק"ס. חכ"א כלל י"ט או' יו"ד. ענ"ה שם. בי"צ ח"ב או' א' זבחי צדק או' י"ח.

כה[עריכה]

כה) וכן כשהלך המכניסן וליתיה קמן לשאלו אם דקדק הדק היטב יש לאסור. מחב"ר או' כ"ו. ענ"ה שם. זבחי צדק או' י"ט.

כו[עריכה]

כו) אם הדיין בדק ונראה בעיניו שהם כסדרן יש להחמיר שלא לסמוך על בדיקתו כמ"ש ל"ח שם. מחב"ר או' כ"ז. ענ"ה שם. תו"ז סי' מ"ו או' ט' זבחי צדק או' ך'.

כז[עריכה]

כז) ואם החכם מומחה ובקי בחכמת הנתוח ומפורסם נראה דיש לסמוך עליו היכא דלא דקדק המכניסן או דליתא קמן. מחב"ר או' כ"ח. ענ"ה שם. תו"ז שם או' יו"ד.

כח[עריכה]

כח) אם כשהחזיר הפך קצת ותיקנו באופן שנראה בעיניו שהחזירו לכמות שהיה טריפה. מחב"ר או' ל' ענ"ה שם. זבחי צדק או' כ"א.

כט[עריכה]

כט) שם. וה"ה אם לא יצאו ונמצאו מהופכין טרפה. כ"כ הטור בשם הרשב"א. והגם דבהגהת שע"ד סי' פ"ח כתב על שם ראבי"ה כשרה כתב הב"ח דמ"מ נקטינן כהרשב"א והטור שהביא דבריו להלכה. וכ"כ הכנה"ג בהגב"י או' יו"ד בשם כמה פו' כדברי הרשב"א. וכ"פ הפר"ח או' ז' לה"פ או' ט' בל"י או' ט' כריתי או' ט' תב"ש או' ד' שפ"ד או' ט' שה"מ או' ז' מחב"ר או' כ"א. חכ"א שם או' יו"ד. זב"ת או' י"ב. ענ"ה שם או' י"ט. תו"ז שם או' ז' בי"צ ח"ב או' א' זבחי צדק או' כ"ב.

ל[עריכה]

ל) כל שהם בפנים מסתמא לא נתהפכו מחב"ר או' כ"ב. ענ"ה שם או' י"ח. זבחי צדק או' כ"ג.

לא[עריכה]

לא) אם נתהפכו בין בפנים בין בחוץ אפי' כל דהו טרפה. תב"ש שם. מחב"ר או' י"ד ואו' כ"ג. ענ"ה שם או' ך' תו"ז שם או' ח' זבחי צדק או' כ"ד.

לב[עריכה]

לב) אם יצאו מעיה דרך נקב בית הרעי ושחטה כשעודן בחוץ טרפה. שו"ג או' ט' מק"מ או' ח' עצ"ל ד"ה אך אף. קומץ כלל ו' או' א' וכתב שם העצ"ל והא דהכשירו ביצאו לחוד ולא הוחזרו עדיין לא מיירי ביצאו דרך פי טבעת רך ביצאו דרך הבטן שנקרע יעו"ש. וכ"כ הקומץ שם בעשרון אי' א' זבחי צדק או' כ"ה. ועיין לעיל או' כ"א.

לג[עריכה]

לג) ואם יצאו בני מעים דרך נקב הרעי שלה אף שהוחזרו מאליהן טרפה דכיון שהמקום צר א"א שיוחזרו כסדרן לפנים ויש לחוש לשמא נתהפכו מסדרן. קומץ שם. מחב"ר או' ל"א. חכ"א כלל י"ט או' י"ב. תו"ז שם או' ו' אבל הפר"ת או' ד' כתב דאם חזרו מאליהן כשרה. וכ"כ שה"מ סוף או' ח' שו"ג שם. מק"מ שם. זב"ת או' י"א. זב"ש או' ז' ובהפ"מ יש להכשיר. זבחי צדק או' כ"ו.

לד[עריכה]

לד) וכל זה ביצאו המעים דהיינו הדקין דרך בית הרעי אבל באם לא יצאו רק המעי דהוא הכרכשתא דדרך הוא לצאת כשתרצה להטיל הביצים בחוזק ויוצא מעט מהכרכשתא לחוץ והדקים הם כולם בפנים זה פשוט להכשיר דאין חשש כלל בזה לנתהפכו המעים. עצ"ל שם. וה"ה דמותר להחזירה ביד בפנים ואין זה מזיק כלל. קומץ שם או' ב' זבחי צדק או' כ"ז וכתב וכן עשו מעשה.

לה[עריכה]

לה) שם הגה. וכן אם נמצאו המעים בין עור לבשר ונמצא תפור וכו' אבל אם לא נמצא ולא היה ניכר בה שום רעותא כשרה. מ"ש שום רעותא ר"ל שלא היה ניכר בה שום רעותא מחיים דהיינו שהלכה בטוב סמוך לשחיטה דליכא למיחש לנפילה ולרסוק אברים. כה באו"ה כלל נ"ה או' ט' שממנו נובע דין זה. ד"מ או' ג' ש"ך סק"י. פר"ח או' ח' לה"פ או' י"א. כריתי או' י"א. זב"ת או' י"ג. חכ"א שם או' י"א. ענ"ה שם או' כ"א. זבחי צדק או' כ"ח.

לו[עריכה]

לו) שם הגה. וכן אם נמצאו המעים בין עור לבשר ונמצא תפור שם יש לחוש וכו' אבל אם לא נמצא וכו' שום רעותא כשרה. והתב"ש או' ה' כתב דאין להקל בזה כ"א בהפ"מ אבל המחב"ר או' ט"ו כתב דאין להחמיר והעיקר כדעת מור"ם ז"ל וסיעתו וכל האחרונים דאף דק"ל נתהפכו בפנים טריפה מכשירים בזה וטעמא דכל שהן בפנים מסתמא לא נתהפכו וכתב והכי נקטינן וכן הסכים הפליתי וכ"פ באו' ל"ב ובאו' ל"ג. וכ"פ זבחי צדק או' כ"ט.

לז[עריכה]

לז) תרנגולים המסורסים אם דרך בני העיר לסרסם מסתמא המתעסק בקי ואינו נוגע בבני מעיים וכשרים. כנה"ג בהגב"י או' ט' שפ"ד סוף או' יו"ד. שה"מ סוף או' ח' שו"ג או' י"ב וכתב וכן המנהג בקושט"א ובשאלוניק"י לאכלם בלי פקפוק. מחב"ר או' ל"ד וכתב והכי פשטה הוראה בכרכים ובעיירות גדולות בטורקיא"ה ואיטליה. זב"ש או' ח' ענ"ה שם או' כ"ד. תו"ז שם או' י"א. זבחי צדק או' ל' וכתב וכן מנהג בגדאד יע"א לאכלם בלי פקפוק. וכן אילים מסורסים מותר לקנות אותם מן הגוים ומותרים באכילה. כ"כ התו' בחולין דף קט"ו ע"א. כס"א סי' ע"ט או' ג'.

לח[עריכה]

לח) בעיר שרגילים לסרס אם נמצאו בתרנגול מסורס בני מעיו דבוקים לבשר וסמוכים לעור והיה הולך בטוב יש להכשיר. מחב"ר סוף או' ט"ז ואו' ל"ז. ענ"ה שם או' כ"ג. זבחי צדק או' ל"א.

לט[עריכה]

טל) אם אחד מעיר שאין רגילים לסרס שאינו אומן סרס תרנגול יש לחוש עד שיתקיים י"ב חודש. מחב"ר או' ל"ה. ענ"ה שם או' כ"ד. תו"ז שם או' י"ב.

מ[עריכה]

מ) אם לא נודע אם עברו י"ב חודש אסור ואין לעשות ס"ס שמא עברו עליו י"ב חודש ואת"ל לא עברו אפשר לא ניקבו ולא נהפכו בני מעיים. מחב"ר או' ל"ו. ענ"ה שם. וכ"כ השפ"ד או' יו"ד והשו"ג או' י"ב לפקפק בס"ס זה והגם דדעת התו"ז שם או' י"ג להתיר מ"מ אנן ק"ל להחמיר כדברי הפו' הנז' ואין להתיר כ"א בעברו עליו י"ב חודש.

מא[עריכה]

מא) [סעיף ג'] הדרא דכנתא וכו' נציגה נא צורת הבני מעיים כאשר המה מונחים בבהמה ובעוף כדי שיובנו הדברים וכמ"ש בבי"צ ח"א.

מב[עריכה]

מב) הושט הוא מחובר לכרס שקורין פאנ"ץ. וסוף הכרס בפנים עשוי כמין חדרים וקוראין אותו בית הכוסות ומחובר להמסס. והמסס מחובר לקיבה. והקיבה עשויה כקשת ומחובר לדקין והדקין לסניא דיבי וסניא דיבי להדרא דכנתא וסוף הוא מעי האחרון שהוא שוה בלא עיקום והוא קרוי חלחולת ודבק בין הירכים ומשם יוצא הרעי לחוץ. ועיין לקמן סי' מ"ז בהגה לסעי' ג' וריש סי' מ"ח ורש"י חולין מ"ב ע"א.

מג[עריכה]

מג) ובעופות הושט הוא מחובר לזפק וזפק לקורקבן ואווזא שאין לה זפק (עיין ש"ך סי' פ"ב סק"ו) הושט מחובר לקורקבן וקורקבן לדקין וסוף מהדקין מחובר בפי' הטבעת ויוצא הרעי לחוץ.

מד[עריכה]

מד) שם. הדרא דכנתא שניקב וכו' ואצ"ל אם ניקב לכנתא שהכנתא חלב טהור וכו' ודוקא דשומן הכנתא לא נחסר ממנו כלום סביב הנקב אבל אם ניטל מחלב הטהור כל דהו ונשאר כל דהו אויר כנגד הנקב טרפה. פר"ת או' ו' ענ"ה שם או' ל"ז. זב"ש או' ט' תו"ז סי' מ"ה או' יו"ד. זבחי צדק או' ל"ב וכתב וכן עשו מעשה ודלא כזב"ת שדחה דברי הפר"ת דלא ירד לסוף דעתו.

מה[עריכה]

מה) לאו דוקא שומן הכנתא הוא דסותם אלא גם הכבד לבן שמונח על הדקין סותם דהא ק"ל דבשר ג"כ סותם וה"ה כבד לבן כיון דדבוק הוא בתולדתו. בי"צ ח"ג בעמ"ז או' ז' זבחי צדק או' ל"ג. ועיין לעיל או' ט' ואו' יו"ד.

מו[עריכה]

מו) והא דאמרינן דניקב לכנתא וחלב הכנתא סותם היינו שומן שלהם ותמיד שוכבין בו ואדוק הוא מאד והוי סתימה מעליא. כנה"ג בהגב"י סוף או' י"ב. זבחי צדק או' ל"ד.

מז[עריכה]

מז) [סעיף ד'] מחט שנמצא בדקין טרפה וכו' דמתוך שהולכין בהיקף וקרומן רך יש לחוש שמא אוכלים ומשקין שהולכים בהם דחקוה וניקבם ובנקב משהו אין להם בדיקה. ב"י בשם הר"ן. לבוש. ט"ז סק"ד. ש"ך ס"ק י"א. וה"ד אם נמצאת בדקין משום דהולכין בהיקף וכו' כנז' אבל אם נמצא המחט במסס ובית הכוסות ובכרס ובקורקבן כל שלא נקב מעבר לעבר כשרה כמ"ש לקמן סי' מ"ח סעי' ס' ובדברינו לשם בס"ד.

מח[עריכה]

מח) שם. מחט שנמצא בדקין טרפה. והיינו אפי' אינה תחובה וכמ"ש הט"ז שם והפר"ח או' ט' לדעת הש"ע שפסק כדברי הר"ן. מיהו בהגהת ש"ד סי' צ"ג ובאו"ה כלל נ"א או' כ"ב מכשירין בנמצא מחט בדקין ולא ניקבו. וכ"ה דעת הפר"ח שם להכשיר אם לא היתה המחט תחובה בדופן הדקין. והב"ח כתב להכשיר דוקא בהפ"מ אבל באין הפ"מ כתב דיש לחוש לדעת הר"ן. וכ"כ הש"ך שם. אמנם הלבוש ורש"ל פא"ט סי' מ"ט והרשד"ם בקיצור ה' טרפיות סי' מ"ז ול"ח סי' קכ"ה ודמש"א דף ק"ך פסקו כדברי הר"ן והב"ד כנה"ג בהגב"י או' י"ג. וכ"פ זבחי צדק או' ל"ה.

מט[עריכה]

מט) אם נמצא בתוך הדקין גרעין של זית חיישינן לנקב וטרפה כמו דחיישינן במרה תו"ז סי' מ"ה או' ך' בשם הרשד"ם. ולפ"ז ה"ה אם נמצא גרעין של מין אחר שראשו האחד יש בו עוקץ כמו גרעין של זית יש לחוש לנקב וטרפה כדמשמע לעיל סי' מ"ב סעי' ט' לגבי מרה יעו"ש. וכ"כ זבחי צדק או' ל"ז.

נ[עריכה]

נ) עצם. שנמצא בהדרא דכנתא זה היה מעשה בימי הרשד"ם ז"ל ולא ניקבו הדקין והכשיר זב"ש או' יו"ד. והיינו כגון דלא יש עוקץ בעצם דאם יש בראשו עוקץ דינו כמו מחט וטרפה. זבחי צדק או' ל"ו. והיינו לדברי הר"ן ופסק הש"ע שכתבנו לעיל או' מ"ח יעו"ש.

נא[עריכה]

נא) [סעיף ה'] חלחולת והוא מעי האחרון וכו' אם ניקב בעשהו טרפה וכו' והחלב שלו אעפ"י שהוא טהור אינו סותם כמ"ש בסעי' א' ט"ז סק"ה. לה"פ או' י"ד. ענ"ה שם או' כ"ט. ועיין לעיל או' י"ד.

נב[עריכה]

בנ) שם. בד"א שניקב לחלל הבטן וכו' לאו דוקא דאפי' שלא לצד חלל הבטן כל שאינו דבוק בירכים מקרי שלא במקום הדבק. פר"ח או' יו"ד. בל"י או' י"ב. זבחי צדק או' מ"א. ועיין לקמן או' נ"ז.

נג[עריכה]

גנ) שם. והוא שישאר ממנו כמלא ד' אצבעות בשור הגדול ובדקה לפי שיעור זה הגדול לפי גדלו וכו' ארבע אצבעות לשור וב' לשה ואחד לגדי וטלה. רוקח סי' שפ"ה. ש"ך ס"ק י"ג. כנה"ג בהגב"י או' ט"ז. פר"ח או' י"ב. לה"פ או' י"ז. בל"י או' י"ג. זר"א או' קס"ד. שו"ג סוף או' ט"ז. שה"מ או' י"ד. חכ"א כלל י"ט או' ח' זב"ת או' ך' ענ"ה שם או' כ"ח. תו"ז סי' מ"ה או' כ"ד. זבחי צדק או' ט"ל.

נד[עריכה]

דנ) שיעור ד' אצבעות הם ד' רחבי גודל באדם בינוני ובמקום הרחב שבו. תב"ש סוף או' ט' שפ"ד או' י"ג. לב"ש בטרפות העצמות סי' א' סעי' ט' וכתב שם בפי' או' ג' ודלא כשה"מ שכתב לשער באצבע ממש שהוא שני לגודל יעו"ש. וכ"כ המחב"ר סי' נ"ו או' י"א דאצבע בכל מקום הוא אגודל. וכן כתבנו באו"ח סי' י"א או' י"ד בשם כמה פו' יעו"ש. ועוד עיין לקמן סי' נ"ג או' י"ט.

נה[עריכה]

הנ) שם. ואם באותם ארבע אצבעות ניקב יש אוסרים במשהו ויש מכשירים עד שינטל רוב רחבו. ובמקום הפ"מ יש להכשיר עד רובו. ש"ך ס"ק י"ד. כנה"ג בהגב"י סוף או' י"ח. תב"ש סוף או' ט' שפ"ד או' י"ד שה"מ או' ט"ו. זבחי צדק או' מ"ב. והפר"ח או' י"ג כתב דאין להכשיר אף בהפ"מ. וכ"כ הבל"י או' י"ד. זר"א או' קס"ד. וע"כ נראה דזה לפי ראות עיני המורה דאם רואה דיש דוחק וצורך בבשר יש להכשיר בהפ"מ.

נו[עריכה]

ונ) ולענין רוב רחבו רבו הפירושים ונקטינן לחומרא דבניטל רוב רחבו טרפה ובניטל חצי רחבו כשרה. ועוד יש להחמיר שאם נעשה סדק באותן ארבע אצבעות לאורכן ברוב האורך או לרחבן ברוב רוחב טרפה אפי' בהפ"מ באופן דרוב ארכן או רוב רחבן טרפה אבל כל שנשאר מחצית ארכן או מחצית רחבן כשרה בהפ"מ. תב"ש שם. ענ"ה שם או' כ"ח. זבחי צדק או' מ"ג.

נז[עריכה]

זנ) ודע דחלחולת אפי' מה שהוא בין הירכים בתחילתו הוא מקום רחב ואינו דבוק כ"כ ושם נקיבתו במשהו עד שיתקצר ויהיה דבוק כ"כ. זכ"ל חי"ד על סי' זה. ענ"ה שם.

נח[עריכה]

חנ) והנה במעי זה שהוא החלחולת לצד פי הטבעת יש כשיעור ב' אצבעות שאינו דביק בירכים אלא הם דבוקים בעור ובשר מלמעלה ומלמטה ששם אין היריכים נוגעות כלל להעמידה אלא הבשר והעור מעמידה ואפ"ה אם ניקב שם למטה במקום הסמוך ליציאת הרעי כשר דלא כשה"מ סוף או' י"ב שכתב לדעת הר"ן דדינו כמו ד' אצבעות דלא היא אלא אפי' אם ניטל כולו כשר. זכ"ל שם. ענ"ה שם. זבחי צדק או' מ"ד.

נט[עריכה]

טנ) כרכשתא שנמצאת נקובה מבפנים והיה במקום הנקב כמין חטוטרת יוצא לחוץ והיה הנקב נכנס לתוך אותו עובי אבל לא היה מפולש כלל ונראה כי העור שהיה לצד חוץ היה עיקר העור של הכרכשתא שהיה גוונו כגוון של העור ונקלף כל השומן שעליו ולא היה שם רושם לנקב כלל אלא העור שלם והכשירו הלכה למעשה. הרדב"ז בתשו' דפוס פיורדא סי' תע"ז. פר"ח סוף או' י"ג. לה"פ או' י"ג. מחב"ר או' ט"ל. שו"ג או' י"ח. זב"ש או' ט"ז. ענ"ה או' ל' תו"ז סי' מ"ה או' כ"ה. זבחי צדק או' מ"ה.

ס[עריכה]

ס) ואם המורסא היתה חוץ מהעור אחוזה ואדוקה בכרכשתא ע"י ריר אינה סותמת אם ניקב העור כולו. הרדב"ז בתשו' הנז' מחב"ר או' מ' ענ"ה שם. תו"ז שם או' כ"ו. זבחי צדק או' מ"ו.

סא[עריכה]

סא) ודע דבעוף לא שייך כלל דין זה דדוקא בבהמה שהכרכשתא דבוק בין היריכים שייך לומר שהם סותמים הנקב משא"כ בעוף ולכן בכל מקום שניקב טרפה. חכ"א כלל י"ט סוף או' ח' זבחי צדק או' מ"ז.

סב[עריכה]

סב) [סעיף ו'] אם סרכא יוצאת מהדקין וכו' כשר. ואף אם נסרכו דקין לדקין ששניהם נקיבתן במשהו אפ"ה כשרה. פר"ת או' ח' שפ"ד או' ט"ז. זב"ת או' כ"ג. תו"ז סי' מ"ו או' ט"ו. זבחי צדק או' מ"ח.

סג[עריכה]

סג) שם. דלא אשכחן בועה וסרכא אלא בריאה. ואע"ג דאין סרכא אלא בריאה מ"מ בדיקה בעינן בחלל הפנימי באותו אבר אם אין קוץ או מחט תחוב שם נגד הסרכא. נוב"י מה"ת חי"ד סי' כ"ב. פ"ת או' ו' ועיין לעיל סי' ל"ז סעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד.

סד[עריכה]

סד) שם הגה. ומ"מ יש לדקדק שלפעמים ימצאו בועות הרבה וכו' ויש לבדוק ע"י קש וכו' וגם עתה נוכל לבדוק זה מאחר שלא ניכר בו נקב. או"ה כלל נ"ה או' יו"ד. ד"מ או' ה' ט"ז סק"ז. כנה"ג בהגב"י או' כ"ג. לה"פ או' כ"ב. בל"י או' ט"ו. כריתי או' ט"ז. חכ"א כלל י"ט או' ט' וכך מנהגינו לבדוק ע"י שפופרת של קנה בנפיחה אם עובר הרוח ולא בצבץ בשום מקום יוצאים מידי חשש נקב וגם מחשש סתימת בני מעיים. תי"ז סי' כ"ו או' א' וכ"כ זבחי צדק או' מ"ט דמנהגם לבדוק ע"י שפופרת של קולמוס.

סה[עריכה]

סה) ויש לחתוך הבועות ולראות אם יש בהם ליחות והבשר שתחתיו רע שהרופא גירדו הוי לקותא וטרפה אבל כשהבשר שתחתיו שלם ויפה אין טעם כלל לאסור. ש"ך ס"ק י"ז. לה"פ שם. בל"י שם. שו"ג סוף או' י"ט. שפ"ד או' י"ז. זר"א או' קס"ה. מחב"ר או' מ"ב. זב"ת או' כ"ד. זב"ש או' י"ד. תו"ז שם או' ב' בי"צ ח"ג בעמ"ז או' י"ד. זבחי צדק או' ן'.

סו[עריכה]

סו) בועה או סרכא היוצאה מהדקין מנהגינו לבדוק תחת הסרכא או הבועה הנמצאת בבני מעיים אם יש תחתיו נקב טרפה ואם יש קרום דק שלם כשרה. שו"ג סי' ל"ז או' כ"ז. זכ"ל חי"ד על סי' זה. זבחי צדק או' נ"ב. ואם בשעה שחותכין הסרכא או הבועה נחתך או ניקב נוהגין עכשיו השוחטים להטריף העוף מספק. זכ"ל שם. זב"ש או' כ"ב. זבחי צדק שם.

סז[עריכה]

סז) אבל אם יש בבני מעיים בועות הרבה ובשעה שבאו לבדוק א' מהם נחתכה או ניקבה הבני מעיים ואח"כ בדקו הבועות האחרים וראו שלא יש נקב בבני מעיים והעור שתחתם שלם מנהגינו להכשיר שכיון שיצאו שאר בועות שלמים אמרינן מסתמא דבועה זו שנחתכה או ניקבה היא ג"כ היה הבשר שלם תחתיה. זבחי צדק או' נ"ג. וי"ל דמי יאמר דכיון דיצא זה הבשר שלם גם זה שניקבה היה ג"כ הבשר שלם דשמא זה שניקבה או נחתכה היו הבני רעים ולפיכך ניקבו או נחתכו וזה היו טובים ולא ניקבו וכי צריך להיות הבני מעיים כולם בהשואה א' אפשר שזה המקום רע ולפיכך ניקב וזה המקום טוב ולא ניקב ולכן נראה דיש להחמיר.

סח[עריכה]

סח) שם הגה. ויש לבדוק ע"י קש או נוצה וכו' ושמעתי דהשוחטים עכשיו כשהמה ראו שלא עבר הקש או הנוצה אינם מטריפין אותם באומרם דאפשר דהסתימה היא מחמת צוחה שנתקשה בתוכן ומשו"ה אינו עובר הקש ולמה נטריף אותה וע"כ כשאין הקש עובר עושין עוד בדיקה אחרת דהיינו שמרככין תחלה אותו מקום באצבעותיהם ואח"כ נופחין המעיים ואם יוצא רוח מכשירין אותו. זכ"ל שם. ומנהג טבחי עירנו אין עושין כך שמרככין אותה בידים כמ"ש הזכ"ל דחוששין שמעא "י הריכוך והמיעוך תעבור הסתימה ואפי' אם היתה סתימה ממש ולא צואה וע"כ עושין תקנה אחרת שמביאין מים פושרין ושופכין לתוך המעיים ומנענעין את הדקין כשהמים בתוכם אנה ואנה כדי להעביר הצואה הקשה הנז' ואם עברו המים בדקין מכשירין ואף אה לא עברו המים אפ"ה שופכין המים הנז' ונופחין הדקין ואם עבר הרוח מכשירין ואם לא עברו המים או הרוח מטריפין. זבחי צדק או' נ"א.

סט[עריכה]

סט) ודע דכל אלו הבדיקות של קש ונוצה וכו' הוא אחר שכבר עשה התיקון האמור לעיל שחתך הסרכא ונמצא עור דק שלם שאינו נקוב דההוא תיקון עכ"פ צריך מטעם נקב אלא שיש עוד חשש מטעם סתימת המעיים וע"כ צריך תיקון זה דקש דהוא מחשש אחר שמא נסתמו. ואם תהיה הבועה בפנים יעשה העברת הקש תחלה ואח"כ יהפוך לחתוך הבועה דבלא"ה א"א משא"כ אם הבועה מבחוץ דאז אפשר לעשות הבדיקה שירצה תחלה. זכ"ל שם. זבחי צדק או' נ"ד.

ע[עריכה]

ע) בועות שבדקין שחורות מבפנים ומבחוץ ג"כ מראה שחור על הדקין וגררו הליחה מבפנים והמראה לא זז מבחוץ טרפה. מש"ז או' ז' נוב"י חי"ד סי' י"ג. מחב"ר או' מ"ג. שה"מ או' י"ח. זב"ש או' י"ז. ענ"ה סי' כ"ה או' ל"ד. תו"ז סי' כ"ו או' ד' בי"צ ח"ג בתה"ב או' ב' שבאו' ג' זבחי צדק או' נ"ה. ולאו דוקא שחור אלא דה"ה בשאר שינוי מראה ויש בועה. ענ"ה שם. זבחי צדק שם.

עא[עריכה]

עא) ואם אין הבעבוע רק גבוה מעט אם לא היה הבשר משונה במשמוש להיות רך או נימוח קצת כשר. נוב"י שם סי' י"ד. מחב"ר סי' ל"ב או' ג' ענ"ה שם. זבחי צדק או' נ"ו.

עב[עריכה]

עב) אם תולעים תחובים תוך הדקין במקצת וכנגדם בחוץ בועה או יבלת טרפה. מש"ז שם. מחב"ר או' מ"ד. זב"ש או' י"ט. ענ"ה שם או' ל"ב. תו"ז שם או' ה' בי"צ שם. בתה"ב או' ג' זבחי צדק או' נ"ז.

עג[עריכה]

עג) ואין להשליך הדקין בלי בדיקה כי דבר המצוי הוא באווזות ובפרט בקיץ ושכיחי יותר מסרכות הריאה. מש"ז שם. מחב"ר או' מ"ה. ענ"ה שם. ועיין לעיל סי' ל"ז או' רל"ג.

עד[עריכה]

עד) ואם נמצאו תולעים סביב הדקים והם נקובים טרפה ולא תלינן שיצאו התולעים אחר שחיטה ונקבוה. זר"א יו"ד סי' י"ב. זכ"ל שם. תו"ז סי' מ"ה או' י"ד וכתב שכן בא מעשה לידו והטריף. זבחי צדק שם.

עה[עריכה]

עה) ואם ראו בועה בדקין ולא בדקוה ונאבדה יש לחוש ולהטריפה. תורת יקותיאל. מחב"ר או' מ"ו. תו"ז סי' כ"ו או' ז' זבחי צדק או' נ"ח. ומיהו התב"ש סי' ל"ז או' מ"ו מסיק דבבועה א' כשרה אבל בבועות הרבה אפי' רחוקות או ביושבת על הביצים טריפה. ענ"ה שם או' ל"ג. פ"ת או' ז' ועיין לעיל סי' ל"ז או' רל"א ואו' רל"ב.

עו[עריכה]

עו) ואותן בועות הנמצאים בבהמות בדקין או במעי העבים א"צ בדיקה כלל שאינן בכלל בועות אלא הם כמו שומין וכשנפתחין יוצא מהן כמו צואת אוזן ואין בהם לחות כלל ולפעמים הם שחורות ואינן גבוהות מבשר המעי ודברי הט"ז והש"ך ורש"ל להצריך בדיקה היינו בבועות שיש בהן לחות אבל אותם הנמצאים אצלנו אינם בכלל וכ"ש אם נשארו באותו מעי עדיין לפנינו כמה בועות שלא נעקרו ויכולין לבדקן דסגי ע"י בדיקתן שיהא בדיקה זו ראיה על אותן שאינן לפנינו ואפי' לכתחלה אם רוצה להחמיר ולבדוק א"צ אלא לבדוק ג' מנייהו ואם נמצא תחתיהן בשר שלם ויפה סגי הוכחת בדיקה ז' על כולן. שי"ת הר הכרמל סי' ח' ומשמע מדבריו דגם באותן בועות שיש בהן לחות סגי בבדיקת קצתן יעו"ש. מיהו עיין בתשו' חת"ס חי"ד סי' מ"ט שנשאל על ענין זה בדבר בועות רבות הנמצאים בדקין דבהמה אי סגי בבדיקת ג' בועות מהן להכשיר בלי בדיקת השאר ות"ח א' הורה להקל והוא ז"ל כתב שדברי תימה הם כיון שיש מכה לפנינו שיש לחוש שע"י רתיחת הליחה שבבועה נשרף הבשר שתחתיו ונעשה כבשר שהרופא גורדו מה יעידו ג' על השאר אולי זה המקום לא נשרף וזה המקום נשרף ובסוף כתב יען כי ידוע דב' בדיקות הם הרמ"א כתב לבדוק שלא נסתמו הדקין והאו"ה והאו"ח מיירי מבדיקת הבשר שתחתיו שלא נימוק מחמת הליחה. והנה בבדיקת הבשר ודאי דאינו מועיל עד שיבדוק הכל אך בבדיקת הרמ"א שלא נסתם המעיים בזה יש מקום להוראת ת"ח הנ"ל כי כמדומה דזה מין מורסא אחר הסותם מעבורת המעיים בפנים ואם נבדקים ג' שלא סתמו במקומן הרי מעיד שאין אלו מהבועות שסותמין תו א"צ לבדוק תחת האחרים ומ"מ אעפ"י שיש מקום לומר כן צריך ראיה מאין וע"כ אין לנהוג כן. וכתב עוד וכ"ז אנו צריכין בנאבד אבל בהאביד בידים והשליך בלא בדיקה בפשיעתו פשיטא דיש לאסור ומכ"ש אם הראה הבועות לאחד שאינו בקי בהוראה אפי' הוא למדן מפולפל אך לא שימש חכמים בעניני הוראה ובדיקה דזה גרע טפי. וע"כ יפה הורה שאסר הבשר וגם תערובת חד בחד והקיל בכלים אחר ששהו מעל"ע יעו"ש. פ"ת או' ז' וכתב זבחי צדק סוף או' ס' דאם יש בועות גמורים והם גדולים אז עבדינן כס' חת"ס שצריך לבדוק כולם אכן אם הם בועות קטנים כמו קרטין אז א"צ לבדוק כולם אלא ג' מהם דוקא והכל לפי ראות עיני המורה עכ"ל.

עז[עריכה]

עז) והיינו דוקא דסגי בבדיקת ג' מהם היינו כשכל הבועות מראה א' הם אבל אם יש הפרש במראה הבועות צריך לבדוק מכל מראה ומראה ג' מהם. זבחי צדק או' ס"א.

עח[עריכה]

עח) ואם ראו ג' בועות ולא עיינו יותר ובדקו אותן ג' בפתיחה ונמצא עור שתחתיהן יפה אין לחוש שמא היה עוד בנאבד ושם לא היה יפה. דע"ק או' י"ג. מק"מ או' כ"ג. זבחי צדק או' ס"ב.

עט[עריכה]

עט) מעיים סתומים שבעוף (כגון סניא דיבי) שרגילים להיות סופם עב אם עב יותר מכפי הרגיל ונפוחים ביותר אין להקל. דע"ק או' י"ד. מק"מ או' כ"ד. זבחי צדק או' ס"ד.

פ[עריכה]

פ) ואם היה עב הרבה באמצע המעי (מחמת קיבוץ מאכל) אינו טרפות רק רעותא שמא ע"י דחיקת המאכל ביותר לשם ניקב וצריך בדיקה. מק"מ או' כ"ד. זבחי צדק או' ס"ה.

פא[עריכה]

פא) מעשה שהיה בתרנגולת א' שהיה בה חולי אבעבועות בבני מעיים ומסיבת חולי הנז' והבועות נקרש כל שומן הדרא דכנתה (והוא בעוף קרום המחבר הדקין) ונתכווצו כל הב"מ ובמקום התחלתם נדבקו זב"ז דבוק מאד ונכפלו מחמת הדבקות עד שלא עבר הרוח בתוכם ומכח הבדיקות שנבדקה כמה פעמים באותו מעמד ראו חלול בתוכו בעקיפין והסכימו הרבנים שהיו שם להתיר משום דעכ"פ היה חלול ועובר הרוח ולא נסתמו הבני מעיים וכן עשו מעשה והכשירו. תו"ז סי' כ"ו או' ח' זבחי צדק או' ס"ו.

פב[עריכה]

פב) מעשה והביאו תרנגול שהיה בקרבה אצל הב"מ פוסטימא א' ט' מהר"ש יצחקי. זבחי צדק או' ס"ז.

פג[עריכה]

פג) אכן בעיר בגדאד יע"א הביאו תרנגולת א' לפני ח"ר נסים הלוי ז"ל שהיה בתוך חלל שלה חתיכה א' עגולה כמו אגוז והיא אדומה והיתה תלויה בדופן של התרנגולת הנז' ופתח ח"ר נסים הלוי הנז' את החתיכה הנז' ויצא בתוכה חצי מחק דק שתופרין בו הנשים והטריף אותה משום דמחט שנמצא בחלל הגוף טרפה דחיישינן שמא נקב באיברים הפנימיים אבל אם לא היה בה מחט היה מכשיר כהוראת מהר"ש יצחקי הנז' ובאנו ללמד בזה שאם המצא ימצא בחלל העוף פוסטימ"א כאלו צריך לפתוח אותה לראות מה יש בתוכה. זבחי צדק או' ס"ח.

פד[עריכה]

פד) וכן לפעמים המצא ימצא בדקין כמו דד קטן ולפעמים ימצא הדד הנז' בתוך בטן הבהמה ואמר ח"ר נסים הלוי ז"ל שצריך לפתוח הדד הנז' ואם לא נמצא בתוכו כלום והעור שלו שלם ובריא אזי יש להכשיר אבל פעמים הרבה ראינו שיוצא בתוך הדד הנז' שברי מחטים או חתיכות של ברזל ובא מעשה לפני ח"ר נסים הנז' תרנגולת א' שיש בה דד כזה ופתח הדד הנז' ויצא בו חתיכות ברזל והטריף וע"כ צריך !הסורה ליזהר בזה. זבחי צדק או' ס"ט.

פה[עריכה]

פה) זרע פשתן שנמצא דבוק בדקין של אווזא מבחוץ יש להטריף. בינת אדם באו"ה או' כ"ח לכלל כ"א. זבחי צדק או' ע'.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון