פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/לד

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

או למעלה הא למטה במשהו טריפה. ט"ז. והנה המחבר הוסיף ב' תיבות "או למעלה ובטור כתב גרגרת שנפסק רוב חללה במקום הראוי לשחיטה וכתב הב"י דבא למעט למטה במשהו והנה הר"מ ז"ל בפ"ג מה"ש הי"ט כתב גרגרת שנפסק רוב חללה או ניקב הוושט במקום הראוי לשחיטה אפשר דמקום ראוי קאי רק לוושט הא גרגרת אף למעלה הוה נבילה אף ששחט למטה אח"כ דכפסק הוא. אמנם בכה"ג כתב בפירוש גרגרת שנפסק במקום הראוי לשחיטה הר"ז נבילה והכ"מ שם הניח בצ"ע דא"כ אמאי לא מנה בע' טריפות למעלה הוה טריפה ועוד דהא דכתב לא שייר בחיטי פסולה (הי"ב פ"ג) והניח בצ"ע. והנה לקושיא אחרונה י"ל כמ"ש הש"ך בסי' כ' אות ה' ונ"ג אות ה' על מ"ש הר"מ בפ"א מה"ש ה"ו שחט בתורבץ פסולה ותמה שם הכ"מ ותי' הש"ך דמשום דלא שחט אח"כ במקום שחיטה ה"ה בלא שייר בחיטי יש לתרץ כן ועל קו' ראשונה איך לומר דסובר הר"מ דלמעלה ממקום שחיטה לא הוה טריפה ודייק ליה מהא דמקשה פרק השוחט ורמינהו אלו טריפות ודלמא למעלה ממקום שחיטה קחשיב וה"ה וושט איירי למעלה ממקום שחיטה אמנם אין נראה שיחלוק על כל הפוסקים שאמרו כולן דכל הדינים הנהוגים במקום שחיטה מס"א עד ס"ז נוהגים ג"כ למעלה ממקום שחיטה הביאו הב"ח בשם או"ה והא דפריך ממשנה אלו טריפות י"ל כמ"ש התו"ח דהוה למיתני ניקב הוושט ונפסק גרגרת ומדקתני פסוקת הגרגרת נקובת הוושט משמע אף למעלה ממקום שחיטה הוה טריפה וה"ה למטה במקום שחיטה הוה רק טריפה. ומיהו תורבץ לפעמים יקרא ג"כ בכלל וושט ע"כ כמה שכתבנו מתחלה וא"כ צ"ע בזה:

ב

ברוב כו'. עט"ז העתיק דברי הרשב"א בשם בה"ע בחידושיו דף נ"ד ב' כאיסר האיטלקי יע"ש והרשב"א הניח בצ"ע. והנה מה שהניח בצ"ע הוא כפשוטו דבה"ע סובר באפשר דהא דאמרינן בעופא מקפלו ומניחו היינו בין נקדר במקום א' או נקבים שיש חסרון ואמרינן דליכא לשער כאיסר דאין בגרגרת שלו כאיסר ואמרינן דמקפלו וכל שאין חופה רוב חלל כשירה אלמא דחופה הוה ודאי עכ"פ כמו ערך שיעור איסר הגדול לפי גדלו ונתנו שיעור שוה דלא ליתי כל א' לשער באומד דעתו ואמרו באם חופה דודאי אין גדול יותר משיעור ערך איסר וה"ה בבהמה כה"ג אם אין חופה אין גדול כאיסר אבל למ"ד דמקפלו קאי אנקבים שיש חסרון דמצטרף השלם ולא לנקדר בבת אחת ומקפלו קולא הוא א"כ אין ללמוד מנקבים עם השלם לנחסר בבהמה בבת אחת ולא עוד אפילו נקבים שיש חסרון אין ללמוד בבהמה מעופא דהא מקפלו קולא הוא וקטן הוא משיעור ערך איסר עד"מ בבהמה הנחסר בבת אחת במקום אחד שיעורו כאיסר ובעוף שליש איסר ובנקבים בעופא מקפלו דהוא יותר משליש איסר הואיל ומצטרפין השלם בהם א"כ בבהמה הרי אמרו דנקבים שיש חסרון מצטרפין לכאיסר ודאי אין להקל באם חופה וזה מבואר והמעיין ברשב"א בארוך ובקצר יראה דסובר בעופא קאי רק אניקבה כנפה כפרש"י והרא"ש מש"ה הניח בצ"ע. ועיין כה"ג בהגהות ב"י אות ו' האריך כאן יע"ש. וא"כ ודאי קשה על המחבר איך כתב כאן דמשערין במחפה על פי הקנה של בהמה ולקמן סעיף ד' כתב בעוף דמחפה כו' וכ"ת דלא ביאר דעתו וסובר דאה"נ דאף בנקדרה במקום א' בעוף די במחפה ז"א דהא בספרו הארוך דייק מלשון הטור מדכתב אניקבה כנפה מחפה הא בנקדר במקום א' שעורו בערך איסר ה"ה להמחבר דהוא כלשון הטור יש לדייק כן וכ"ת דלא דק א"כ מנ"ל לדייק מהטור כן וכאמור ועמ"ש הש"ך אות ד' ובט"ז אות ג' אבאר עוד מזה בעזה"י:

שוב עיינתי וראיתי שמה שכתב הרשב"א בחידושיו ונראה הוא דברי עצמו ובה"ע לא כתב כן אלא אנן לא בקיאין נחמיר יע"ש בר"ן ומ"מ שפיר הניח הרשב"א בצ"ע כמ"ש:

ג

ולפי מה שיתבאר כו'. הט"ז האריך בכאן ואבאר הנה כתב דקו' רמ"א הוא מס"ג ולא מס"ד כמ"ש לעיל וכן רצה לפרש בן הש"ך בנה"ך והתב"ש בלשון רמ"א ולפי מה שיתבאר בסמוך ואלו כוונתו על ס"ד אין מבואר כאן דאימא בחסרון בת אחת נמי בעופא מקפלו וע"כ כוונתו אמ"ש בס"ג והיינו דקשיא ליה מדחזינן דכ' המחבר ניקבה סביב היקפה כנפה דהיינו לרוחב הקנה אין חסרון מצטרף לרובא ויש חסרון לכאיסר משמע ודאי דאהיקפה קאי והיינו אף מגיעין לרוב אם יש בין הכל איסר טריפה אלמא דאיסר קטן הוא מחוט המקיף רוב הקנה כ"ש דקטן הוא ממחפה רוחב חלל הקנה דזה אצ"ל כלל והא דלא קשיא ליה מס"א דנקדרה כאיסר דפשיטא דמיירי באמצע או באורך אבל בס"ג משמע דקאי אהיקפא ור"ל דאין חסרון לרובא ויש חסרון אף שאין רוב אם כאיסר ומשמע לרמ"א ז"ל דהנקבים עומדים כולן בשטח הרוב ואין מגיעין כלל לאורך וקשיא ליה שפיר ומ"ש דא"ל איסר פחות מרוב היקף וגדול ממחפה עפ"י הקנה יש לראות איך עולה על הדעת לומר כן ולכאורה נאמר דרוב חללה ורוב היקפה תרווייהו בעינן ולא נטרפה ברוב חללה לחוד עיין תב"ש סי' כ"א אות ג' א"כ רוחב חלל מחפה אפשר קטן הוא מהיקף של רוב הקנה עם עובי התנוך ולז"א דמ"מ בשטח רוב חלל אם תחתוך לרצועות יהיה יותר מרוב היקף ומ"מ אין זה נייח לי. חדא דודאי לענין טריפה מטרפה ברוב חללה אף דליכא רוב היקפא כמ"ש הפר"ח כאן יע"ש. שוב ראיתי שהב"ח רצה לפרש כן יע"ש וכבר תמה עליו הש"ך יע"ש והנה המעיין בב"ח יראה דא"א להלום דבריו כלל וללמוד תורה אני צריך וכדי שלא נשוי' ח"ו כטועה לאדונינו מאורן של ישראל הב"ח ז"ל אשר כל דבריו בנוין על אדני השכל אומר להליץ בעדו קצת:

הנה סברתו הוא דדין גרגרת נילף לענין טריפות מבשר החופה הכרס דמבואר לקמן דנקדרה כסלע טריפה שאם תמתח תעמוד על טפח ופי' שם הב"ח דהטור סובר כרש"י שאם תמתח הקרע ולקרב שפתו אל שפתו יהיה ארכו טפח והסלע ב' שלישי טפח יע"ש ובגמרא משמע דף נ' ב' אמר גניבא אמר רב אסי נקדרה כסלע טריפה שאם תמתח תעמוד על טפח ולפרש"י והוא פי' הטור לדעת הב"ח א"ש דטעמיה יהיב למלתא מש"ה טריפה שאם תמתח קרע ותקרב שפתו אל שפתו יהיה טפח ולפ"ז ה"ה כאן ע"כ שיעור איסר בעוגל אם תמתח בכפל לא יהיה שיעור חוט המקיף רוב הקנה דאל"כ היה טריפה שאם תמתח ואף בפחות מכאיסר כמו התם וסובר עוד הב"ח דהתם דוקא נקרע באורך הוא דטריפה ולא ברוחב דלא כמ"ש הב"י בסי' מ"ח והש"ך שם אות ו' דה"ה רוחב יעוין שם ועל זה הקשה הב"ח דאיך ישער במחפה הא שיעור איסר אם תמתח ע"כ אין בו רוב היקף דאל"כ טריפה מטעם תמתח וא"כ איך משער במחפה דיש בו רוב היקף ולא כמו שהכין הט"ז והש"ך דהקושיא מניקבה סביב היקפה דמשמע דנקבים עומדים בהיקף דזה אינו אא"כ עומדים באמצע או באורך אפ"ה מס"א גופא מוכח דשיעור איסר אין בו לאם תמתח בכפל יהיה רוב היקף כדאמרן ורצוני לומר יותר מרוב היקף והכל חדא הוא. ולזה תי' דאין זה קושיא כלל דאין הכי נמי דאין בשיעור איסר רוב היקף אם תמתח עד"מ כמו שצייר הב"ח ז"ל גופא רוחב הקנה טפח והיקפו שלשה טפחים ורובו הוה טפח ומחצה ועוד משהו ואיסר הוה רחבו ב' שלישי טפח דהיקפו ב' טפחים ואם תמתח בכפל יהיה טפח הרי אין בו רוב היקף ואפ"ה כל כשיעור הזה שיערוהו חז"ל והלכה למשה מסיני דטריפה ומחפה על פי הקנה חצי רוחב הוה חצי טפח ותמתח יהיה טפח ורביע ואם כן פחות הוא משיעור איסר זה נ"ל לפרש בדעת הב"ח ז"ל להמעיין בדבריו היטב וכל זה היינו אי אם תמתח היינו בכפל דאי כפי' תוס' דף נ' ב' ד"ה לכשתמתח דחוט המקיף כו' לא יצוייר זה ואלו המחבר בסי' ל' כתב רוחב הסלע שליש טפח וזה כפי' התוס' שם ואמנם הב"ח לתרוצי להרשב"א אתי' ולא מצאתי כעת ברשב"א מה שאמר בהא דאם תמתח תעמוד על טפח ובקצר כפי הנראה השמיט כלל הא דגניבא יעויין שם ועם כל הטורח הזה עדיין לא נתיישב דעתי בדברי הב"ח ז"ל יעוין שם היטב:

והנה הט"ז תירץ כפשוטו וכן הש"ך ופר"ח כולם לדבר א' כוונו דאין בהם חסרון אין מזיק באורך כ"א ברוחב וביש חסרון מזיק באורך ג"כ וא"כ אין קו' כלל דמה שכתוב בס"ג ניקבה סביב היקפה כו' היינו דביש חסרון אף ששיעור איסר באורך עם רוחב וברוחב לחוד אין בו כשיעור אפ"ה טריפה דקים לחז"ל דבהכי נלקה הרוחב ברוב היקפו כו' וממה שכתב מה חזית דתמתח לרוחב מתוח לאורך ועם כל אריכות דבריו תבין שבא לשלול כוונת הב"ח וכמו שכתבתי אני בפי' דבריו וירצה בזה דודאי ל"ד להא דסי' מ"ח דין דגניבא משמיה דר' אסי שאם תמתח תעמוד על טפח דהתם כל היכי שתמתח הן לאורך או לרוחב יהיה טריפה דאורך שכתב שם הר"מ והמחבר הוא ל"ד כמ"ש הש"ך שם באות ו' מה שאין כן כאן מה חזית דתמתח לרוחב מתוח לאורך והלכך אי איכא שיעור איסר קים לחז"ל דנלקה הרוחב וזה שכתב הכל חדא ר"ל דשיעור איסר הוא שנלקה הרוחב ברוב ומשום הכי מי שאינו בקי ישער במחפה. ומ"ש ישער ברוב היקף היינו מחפה עפ"י הקנה וכמו שכתב הרשב"א הביאו הב"י בספרו והט"ז כאן אות ב' ואם כן אין מתורץ הקו' מס"ד ואם נפרש דברי הט"ז כפשוטו דסובר מה שכתב הט"ו כאן ומי שאינו בקי ישער ברוב רוחב חלל הקנה היינו ברוב היקף לחוד ולא כדעת רשב"א כלל וזה סברא חדשה הוה א"ש טפי דתו אין קו' לא מס"ג ולא מס"ד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.