פני משה/כתובות/ט/א

פני משה כתובות ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך. בגמרא מפרש דוקא בכותב בעודה ארוסה לכשתנשאי לי אין לי דין ודברים בנכסייך שנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה ובדלא קנו מיניה אבל אם קנו מיניה אפי' לאחר שנשאת מכרה קיים אבל אוכל הוא פירות בחייה:

ואם מתה יורשה. דהכי משמע בנכסייך אין לי דין אבל בפירותיהן יש לי דין וכל זמן שהן נכסייך שאת בחיים אין לי דין ודברים בהן הא לאחר מיתה יש לי דין ודברים בהן:

ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות. כשאמר לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אוכל הוא פירי פירות דלא סליק נפשיה אלא מן הפירות בלבד ובגמרא מפרש מה הן פירי פירות והלכה כרבי יהודה:

מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה. דכתיב וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו. ומסקנא דמילתא שירושת הבעל את אשתו אינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ואפ"ה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולאו מטעמיה אלא שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה:

כתב לה. דין ודברים אין לי עמך והיא כתבה לו ג"כ דין ודברים אין לי עמך במה שהוא מתחייב לה כגון מזונות ופירקונה וכה"ג שניהם אינם מאבדים זכותם אם כתב לה משכנס:

גמ' בשלא כנס. אלא בעודה ארוסה כתב לה הוא דמהני כדפרישית במתני':

אין אדם מאבד את זכותו בלשון הזה. כשאמר דין ודברים אין לי עמך דאין כאן לשון מתנה:

מילתיה דר"ח. כלומר מברייתא דר"ח שמעינן נמי הכי האומר כו' וכדאמר בבבלי ריש פרקין:

מתניתא אמרה כן. קושיא היא וכי מתניתין אמרה כן שאין כו' והא ממתני' בפרקין דלקמן איפכא שמעינן לה:

השניה מוציאה מיד הלוקח. שניה הוא דמוציאה הא ראשונה לא ואע"ג דלא כתבה לו אלא דין ודברים אין לי עמך אלמא דאדם מאבד זכותו בלשון הזה:

כל גרמה אמרה. כל עצמה דמתני' וכלומר לעולם אין אדם מאבד זכותו בלשון הזה והא דקתני (אין) השניה לאשמעינן היא גופה דאפי' השניה לא תוציא מיד הראשונה אלא דוקא מיד הלוקח דלא תימא הואיל והראשונה סילקה נפשה משדה זו אף השניה מוציאה ממנה:

ולמה. וכ"ת אמאי אין הראשונה מוציאה מיד הלוקח משום דמיירי שכן היא כותבת לו כל ערר שיש לי בשדה זו אל יהי לי עמך כלום דבלשון הזה מאבד אדם זכותו:

כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין. משום דבמתני' קתני אם מכרה ונתנה קיים ומשמע דסילוק שכתב לה בעודה ארוסה לא מהני אלא בדיעבד ובנכסים שנפלו לה כשהיא ארוסה והיינו דקאמר אם כתב לה מן האירוסין ומן הנישואין כלומר שסילק עצמו נמי מנכסים שיפלו לה אחר הנשואין פלוגתא דב"ש וב"ה היא:

על דעתון דב"ש תמכור. לכתחילה דהא לב"ש דאמרי בריש פירקין דלעיל בנכסים שנפלו לה משנתארסה מוכרת לכתחילה אפילו בדלא כתב לה ולדידהו מהני תנאה דהכא דאפילו בנכסים שנפלו לה אחר שנשאת תמכור לכתחילה:

על דעתון דב"ה. דאמרי התם דאינה מוכרת לכתחילה בנפלו לה משנתארסה ובנפלו לה משנשאת אפילו בדיעבד מכרה בטל מהני תנאה דהכא לנכסים שנפלו לה משנשאת דבדיעבד מכרה קיים. א"נ כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין שכתב לה עוד פעם שנית לאחר הנשואין דין ודברים אין לי עמך ותרווייהו אנכסים שנפלו לה משנתארסה קאי והא דקאמר לב"ש תמכור אע"ג דבלאו תנאה לב"ש מוכרת לכתחילה העיקר לא בא להשמיענו אלא לב"ה דאע"פ שכתב לה גם מן הנשואין אפ"ה לא תמכור לכתחילה אלא בדיעבד הוא דמכרה קיים:

ונפלו לה לאחר מכאן. כלומר שכתב לה אחר שנשאה מהו שיסלק עצמו מנכסים שיפלו לה לאחר מכאן כמו שמסלק עצמו בכך כשהיא ארוסה:

ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו. בתמיה כלומר דכיון שנשאת יש לו זכות בה ולא מהני בה לשון סילוק דאינו ברשותו לסלק עצמו דידו כידה ולא דמי למסלק עצמו בעודה ארוסה:

מזכותו את למד חייובו. אדלעיל קאי אם כתב לה מן האירוסין ומן הנשואין דאמרינן לב"ה דאפ"ה לא תמכור לכתחילה וא"כ למה כתב לה עוד מן הנשואין הילכך קאמר דמזכותו שיש לו בנכסים שלא תוכל למכור את למד חיובו כדמפרש ואזיל:

אלא לא כתב לה שנייה אין לו אכיל' פירות. כלומר אלא לענין מאי כתב לה שנית מן הנשואין לפי שרצה לסלק עצמו ג"כ מאכילת פירות:

הוי וכו'. כלומר והיינו מזכותו את למד חיובו. ונראה דגרסי' להא דר' בון קודם בעיא דר' ירמיה ובעיא דר' לוי אחר ר"י דדמיין אהדדי:

בנכסייך העתידין ליפול ליך מה הן. כלומר דמיירי נמי שכתב לה אחר הנשואין דאי בכתב לה מן האירוסין הא מהני אפילו לנכסים שנפלו לה משנשאה כדפרישית לעיל בבעייא דרבי ירמיה אלא דר' לוי מוסיף שכתב לה בפירוש העתידין ליפול ליך מהו:

ויש אדם מתנה על דבר שאינו בעולם. בתמיה כלומר בסילוק לשון גרוע הזה אינו מועיל להתנות על דבר שאינו בעולם כ"א דוקא בעודה ארוסה אז הוא דמהני כדאמרן:

מכרה פירות מחוברין לקרקע. אמתני' קאי אם כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ומכרה פירות המחוברין:

כמוכרת פירות תלושין. ואין מכירתה כלום דהא מפירות לא סליק נפשיה:

רבי יוסי. פליג דהוי כמוכרת אחד מעשרה בקרקע כלומר כמוכר' מקצת הקרקע הואיל ועדיין מחוברין הן ומכירתה קיים:

הכותב שדה מתנה לאשתו אינו מוכר פירות גרסינן. כלומר שאין לו אכילת פירות כדאמר בהדיא לקמן:

מתניתא אמרה כן. בתמיה וגירסת הרא"ש ז"ל מתניתא לא אמרה כן ותוספתא היא בפרקין דמפרש התם דברי רבי יהודה דס"ל מפירי פירות לא סליק נפשיה ואלו הן פירי פירות מוכר הפירות ולוקח קרקע והוא אוכל פירות והא הכא ככותב שדה מתנה לאשתו דמיא דהא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן וקתני דיכול הוא למכור פירות:

ואת אמר לא פירות ולא פרי פירות גרסינן. כדלקמן כלומר ולדידך דאמרת אינו מוכר פירות אפילו פירי אין לו:

רבי אימי בעא. נמי על הא דרב יהודה בשם רב אילו אחר כתב לה שדה במתנה יש לו אכילת פירות כדין נכסי מלוג שלה הוא שכתב לה לכ"ש:

לא אמר. הא דרב יהודה בשם רב לא אמרן אלא בכותב שדה מתנה אבל במוכר לה שדה יש לו אכילת פירות:

עילה. מצא הבעל שהיה רוצה להבריח מזונות מן האשה ולפיכך נתן לה שדה במתנה שתאכל הפירות והילכך אין לו באכילת פירות אבל במוכר לה שדה אמרינן זוזי הוא דאנסוהו למכור:

ניחא ע"ד דר' יודה. כלומר הא פשיטא לן אליבא דר"י בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן שאין לו אכילת פירות דר"י לא פליג במתני' אלא בפירי פירות אבל מודה הוא דמפירות סליק נפשיה:

אפי' וכו'. אלא הא דקמיבעיא לן לרבי יודה אם אפילו בשכתב לה בשדה זו ופירותיה נמי אין לו אכילת פירות לעולם משדה זו או דילמא לא היתה דעתו אלא לסלק נפשו מפירות השדה שהיו באותו זמן שאמר משדה זו ופירותיה אבל מפירות שיהיו לאחר זמן לא סליק נפשיה:

ניחא ע"ד דרבנין וכו'. ע"כ גירסת הספרים משובשת ומוטעית היא דהרי בין לרבנין בין לר"י אין לו אכילת פירות ולא פליגי אלא בפירי פירות לכך נראה דגרסי' ניחא ע"ד דרבנין בשכתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אין לו פירי פירות אפילו בשכתב דין ודברים אין לי בשדה זו ופירותיה אין לו פירי פירות. והבעיא אליבא דרבנן בפירי פירות כמו לר"י בפירות דהואיל בשדה זו ופירותיה קאמר איכא למימר דלא סליק נפשיה אלא מפירות שהן באותו זמן ולא מפירי הפירות:

נשמעינה וכו'. ופשיט לה הש"ס מדאמר רב יהודא בשם רב לעיל הכותב שדה מתנה לאשתו אין לו אכילת פירות ואקשי עלה ר"ז דמתניתא לא אמרה כן וכו' כדפרישית לעיל:

הוי. ש"מ מדמדמי ר"ז בשכתב לה דין ודברים בנכסייך ובפירותיהן לכותב שדה מתנה לאשתו דהוי כמו שמסלק נפשו משדה זו וכי היכי דלא שניא ליה לר"י דבתרוייהו אין לו פירות וכן נמי לרבנן בתרווייהו אין לו פירי פירות וגרסינן הכא נמי כדלעיל ודכוותיה לרבנן לא שניא וכו' בשדה זו ופירותיה אין לו פירי פירות:

הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אבל לא לענין דברים. לענין הטעם מה שאמר כדמפר' ואזיל דאם מתה יורשה הלכה כוותיה אבל לא לענין הטעם שאמר מפני שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה דדוקא בתנאי גוף הוא דקי"ל תנאו בטל כגון שאמר לה על מנת שאין לך עונה אבל בתנאי ממון תנאו קיים וזה תנאי ממון הוא:

ולמה אמרו. כאן תנאו בטל שבסוף הוא זוכה בהן כלומר שלאחר מיתתה הוא יורשה וכיון שאין הדבר ברשותו אינו יכול לסלק עצמו מירושתה כשם שאין אדם יכול לסלק עצמו מירושת אביו:

בדין היה וכו'. אאשה דעלמא קאי בשלא התנה עמה שבדין היה שאם מכרה נכסי מלוג שלה שיהא מכרה קיים שבסוף הוא זוכה בהן כלו' שאין לו זכות בגוף הקרקע אלא לבסוף כשהיא מתה הוא יורשה:

ולמה אמרו. מכרה בטל שלא תהא מברחת ומוכרת נכסים משל בעלה ותאמר שלי הן:

רבי יוסטנה הוה ליה עובדא. שסילק עצמו מנכסי אשתו והיה רוצה לירש הנכסים אחר מיתתה:

פוק מנכסיך. שאין לך זכות בהן מאחר שסילקת עצמך מירושתה:

עול בנכסיך. דס"ל כרשב"ג:

היי לון רבנין. כלומר מאן אינהו רבנין הא רב דאמר לעיל הלכה כרשב"ג הא רבי יוחנן דאמר בסוף זוכה בהן הא ר"ל דפליג נמי וס"ל כרשב"ג ואינהו רבנן כמאן ס"ל. א"ל רבנן דרבי יוסטינה. כלומר מה את מתמה רבנן דרבי יוסטינה בפני עצמן הם שהורו לו כך:

בעון. בני הישיבה קומי רבי יוחנן לדברי חכמים במתני' דאמרי אם מתה אינו יורשה מי הוא יורשה. וכה"ג גריס לה ביש נוחלין שהיה רבי יוחנן מסופק אם אביה יורש אותה או אחיה:

א"ל אחין יורשין אותה גרסינן:

האחין שחלקו. בנכסי אביהן אם האלמנה ניזונת משלהן:

שלא תאמר. כלומר דמפרש טעמא משום מאי מספקא ליה שלא תאמר יעשו כמו שמכרו דקי"ל האחין שחלקו כלקוחות הן וא"כ לא תהא ניזונת משלהן דהוי כמו שמכרו לאחרים:

פשיטא מכרו. אם מכרו לאחרים בהא פשיטא לי שלהן מכרו ואין לה מזונות מהנכסים דקי"ל אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדין כדאמרינן פ"ו דף ס"ח:

אם יהיה היובל לבני ישראל. בבנות צלפחד כתיב שאמרו ראשי האבות לפני משה אם יהיו לא' מבני שבטי ישראל לנשים ואם יהיה היובל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומתמה רבי ירמיה דמה אמרו אם יהיה היובל אדרבה בשעה שהיובל נוהג הנחלה חוזרת כו':

ומשני אדרבה אתא מימר לך. כלומר דרבותא קאמרי והאי אם כמו אפילו וה"ק אפי' בשעה שהיובל נוהג ושארי הנחלות חוזרות מ"מ ירושת תורה כלומר ירושת הבעל לאשתו דס"ל כמ"ד דאורייתא ואותה אינה חוזרת ומעתה נוספה נחלתן וכו'. ואיידי דקאמר רשב"ג ירושת הבעל ד"ת נקט לה:

מכר הוא. נכסי מלוג שלה ואח"כ מתה היא מהו אם המכר קיים הואיל ועכשיו הוא יורשה או דילמא מכיון דבשעת מכירה לא היה לו בהן אלא אכילת פירות בלבד אין מכירתו כלום:

מכרו בטל. ולא קנה הלוקח והגירסא מוחלפת כאן וה"ג לאב שמכר בחיי בנו ומת בנו ובבעיא שניה מכרה היא גרסינן מכרה קיים לבן שמכר בחיי אביו ומת אביו וה"פ דבפרק יש נוחלין דף קל"ו תנן הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובים לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשותו של אב מכר האב מכורין עד שימות דכיון שאין לאב בהן אלא פירות והגוף קנוי לגמרי לבן משעה שכתב לו האב אינן מכורין אלא לפירות וכשמת האב הבן או יורשו מוציא מיד הלוקח מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב אבל כשימות האב והבן קיים קנה הלוקח הגוף והפירות והשתא ה"נ ברישא כשמכר הבעל שאין לו אלא פירות דומה לאב שמכר נכסיו הכתובים לבנו לאחר מותו דאין לאב ג"כ אלא פירות בלבד וכשמת מכרו בטל וכן הכא כשמתה היא מכרו בטל ובסיפא כשמכרה היא דומה לבן שמכר נכסיו הכתובים לו בחיי אביו דכשמת אביו מכרו קיים וה"נ כשמת הבעל מכרה קיים:

מכרה לבעלה מהו. משום דבלא"ה הבעל אוכל פירות ואין לה בחייו כלום והילכך בעי אם מכירתה הוי מכירה:

מדאמר חזקיה הלכה כרבי גרסינן. כדלקמן על הברייתא דפלוגתא דרבי ורשב"ג ומינה שמעינן דמכרה מכר:

תני. דתניא בתוספתא פ"ח דב"ב האומר ינתנו נכסי לפלוני ואם מת אותו פלוני ינתנו לשני ואם מת השני ינתנו לשלישי מת הראשון וכו' דלכולם לא נתן אלא לאכילת פירות כ"ז שהוא קיים מכיון שלא זכה בהן השני דעדיין הראשון קיים לא זכה בהן השלישי:

א"ל. רבי יונה הי' מפרש מתחילה הבריית' בהיכי מיתוקמא ואח"כ פשיט ליה הבעיא כדלקמן:

כך פירש רבי הושעיא אבי המשנה אחריו לפלוני ואחריו לפלוני. כלומר דלא אמרינן מכיון שלא זכה בהן השני לא זכה בהן השלישי אלא דוקא באומר אחריו והילכך אין לשלישי כלום אלא אחר שזכה בו השני:

אילו אמר מת וכו'. כלומר אילו אמר מת פ' וכו' ולא אמר אחריו אין הדין כן בשהשלישי קיים שלא ינתנו לשלישי אלא הדין הוא דהראשון אוכל פירות עד שימות וכשימות הראשון ינתנו לשלישי ואע"פ שמת השני בחייו וכך היה לו לתנא לשנות שאם מת אף השלישי בחיי השני מכיון שלא זכה בהן השני לא זכו היורשין לא יורשי שני ולא יורשי שלישי אלא יחזרו ליורשי ראשון. יאות אשכחת אמר אחריו לפלוני אחריו לפלוני. כלומר מעתה יפה נמצאת למד שאין הברייתא שנויה אלא בלשון אחריו והילכך לא זכה בהן השלישי כשמת השני בחיי ראשון דלא זכה לאחרון אלא לאחר שיזכה בו זה שלפניו:

תני. ותני עלה התם הראשון יש לו רשות למכור הקרקע כו' והשתא מסקינן להא דבעי לעיל דממה דאמר חזקיה הלכה כרבי שהראשון מוכר הקרקע הואיל ויש לו זכות בגוף הקרקע דהא באחריו מיתוקמא דמשמע כל ימי חייך יהא הכל שלך וה"נ באשה הואיל ויש לה זכות בגוף הקרקע מכרה מכר:

הדא אמרה שאין וכו'. וביש נוחלין בהאי תלמודא גריס מודה ר' שאין נותנן במתנת שכיב מרע כלומר דאע"ג דאמר ר' הראשון מוכר מודה הוא שאינו יכול ליתן במתנת שכ"מ שאינה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו השני:

הכא אמר ר' מנא קומי רבי יוסי וכו'. כלומר ועל דהכא דמדמית לה האשה שמכרה דמכרה ומתנתה קיים כמו דהתם הראשון מוכר בעי עלה רבי מנא והא מתנת אשה מכיון שמזונותיה על בעלה א"כ ודאי כמתנת שכ"מ היא דמה שמוכרת ונותנת אינו אלא לאחר מיתה שאינה צריכה למכור למזונות ואמאי קאמרת דמכרה מכר והה"ד במתנתה והא מודה ר' דמתנת שכ"מ אינה כלום:

מזונותיה על בעלה כראוי לה. כלומר מזונות הראויה לה ואי אפשר לה זולתם כמו מאכל ושמן ומלח זהו החיוב על בעלה אבל כשהיא רוצה לדברים יתירים ולקנות לה תרנגולין אין בזה חיוב על בעלה והיא צריכה למכור מנכסיה והלכך לא הוי כמתנת שכ"מ:

הדא אמרה כו'. שהרי דין הראשון ודין האשה שוין ואפילו לצורך דברים יתירים יכול למכור הנכסים:

תני תמן קבורה כמזונותיה. דין קבורה כדין המזונות כמו ששנינו בעלמא באשה פרק נערה וכן כאן בדין הראשון כמו דאמרינן לעיל דמוכר הקרקע לצורך מזונות וכן מוכר הוא לצורך קבורה:

ואינין דכתבין. השתא מהדר הוא לדין תנאי האשה דלעיל ואלו הכותבין אם תמות האשה בלא זרע יהא נכסיה חוזר לבית אביה תנאי ממון הוא וקיים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף