פני משה/כתובות/ט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה


פני משה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לכושל שבהן. בגמר' מפרש מאי ניהו ואע"ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לא לב"ח ולא לכתובה הכא דלאו ברשותייהו מנחי ס"ל לרבי טרפון דמוציאין מיד הלוה או מיד מי שהפקדון אצלו ונותנין לב"ח או לכתובה שנתחייב בהן המת מחיים:

ינתנו ליורשין. ולא מהני תפיסה:

שכלן צריכין שבועה. כדין הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה וכל זמן שלא נשבעו אין אנו יודעים אם יש להם עליו כלום הילכך משמת זכו בהן היורשים וברשותן הן:

גמ' לכושל שבראיותיו. למי שהראיה שלו חלוש ביותר כדמפרש ואזיל כגון מלוה בעדים וכו' ינתנו למלוה בעדים שנקרא כושל לפי שאינו טורף משועבדים וכעין שפי' רש"י ז"ל למי ששטרו מאוחר שלא יוכל לטרוף לקוחות הקודמים לו:

לכושל בגופו. קס"ד למי שהוא רך ואינו יכול לדון ולרדוף כ"כ אחר חובו והיינו דפריך הגע עצמך הוה עתיר אם אפילו הוא עשיר כגון אילין דבר אנדראי שהיו עשירים ולא תקיפי כולי האי וא"כ לא שייך אבתריה הא דקאמר ר"ע אין מרחמים בדין:

א"ר אחא לכושל בגופו ועני. הוא דקאמר וכן אמר ר' יוחנן בבבלי דף פ"ד לכתובת אשה שהיא נקראת כושל שאין דרכה לחזור אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע כמו האיש:

כהדא. מעשה בקרובתו של רבי שמואל ב"א שנתנו לה משום כושל והביא ר"ל עבדיו של הנשיא והוציאו ממנה דס"ל כר"ע שינתנו ליורשין:

הוה מסתמיך. ואזיל על כתפי' דר"ש בר בא ושאל לו מה נעשה בדינה באותה הענייה וסיפר לו כל המאורע שר"ל הוציא ממנה:

ויפה נעשה. בתמיה כלומר שהיה ר"י מתמה אם יפה הוא לעשות כן לחזור הדין אחרי שכבר זכתה האשה:

אי נאמר. אם נאמר דכך הוא דר"י ור' שמעון בן לקיש כל חד לשיטתיה הוא דאזיל במאי דפליגי לקמיה ומפרש ואזיל הכל מודים שאם טעו הב"ד בשיקול הדעת שאין מחזירין הדין שיקול הדעת הוא כגון דפליגי תרי אמוראי ולא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר וסוגיא דעלמא אזיל כחד ועביד כאידך מדברי תורה. אם טעו בדבר שהוא מפורש בתורה ד"ה מחזירין הדין. מה פליגין. לא נחלקו אלא בטעות דבר משנה שר"י אמר בטעות משנה שיקול הדעת כלומר טעות משנה הוא כטעות בשיקול הדעת ואינו חוזר הדין והילכך היה מתמה על שחזר ר"ל הדין ואפילו הוי טעות דבר משנה:

ר"ל אומר טעות משנה. הוי כטעות ד"ת וחוזר:

היא טעות משנה היא טעות זקינים. כלומר וה"נ אע"פ שאינו סתם משנה טעות זקינים היא דהלכה כר"ע והם פסקו כר"ט וכטעות משנה היא וחוזר:

הגע עצמך. על דברי ר"ע במתני' קאי דיהיב טעמא שכולן צריכין שבועה והגע עצמך אם פטורין הן מן השבועה כגון שפטרום שכתב לה לא נדר ולא שבועה עליך כדתנן במתניתין לקמן וכן כשנתן נאמנות לב"ח בלא שבועה ומשני זו תורה וזו אינה תורה כלומר עיקר טעמיה דר"ע דניכסי ברשות יתמי קאי וירושתן מן התורה היא אבל כתובת אשה וב"ח הא דגובין ממטלטלי דיתמי תקנת חכמים הוא והא דנקט טעמא דשבועה לאלומי למילתיה הוא דקאמר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף