פני יהושע/קידושין/לט/א

פני יהושע קידושין לט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוספות בד"ה תני חדש וא"ת אמאי צריך למחוק כו' וי"ל דאין סברא לומר שיהא מחמיר בכלאים יותר מערלה כו' עכ"ל. אף על גב דכלאים ודאי חמירי שאיסורן איסור עולם משא"כ בערלה לפרש"י דלעיל ולפירוש התוספות אין היתר לאיסורן משא"כ בערלה אפ"ה לא משמע להו להחמיר בשביל כך בח"ל ודוקא בחומרא דאיסור הנאה מפליג הש"ס בסמוך בין כלאי הכרם לכלאי זרעים לענין ח"ל. ואכתי איכא למידק דיש סברא להחמיר בכלאים טפי בח"ל דגזרינן אטו כלאים דהרכבת אילן דמשמע בסמוך דלכ"ע אסור בח"ל מדאורייתא. אלא דהא נמי ליתא דא"כ בכלאי זרעים שייך לגזור יותר אטו הרכבת אילן ואפ"ה מסקינן בסמוך דשרי בח"ל לכ"ע. אבל הא ודאי קשיא לי דאכתי אמאי צריך למחוק אף הא מצינן למימר דאף קאי אהרכבת אילן דאסור לכ"ע בח"ל והוי בכלל לשון סתם כלאים כדאמר רבי יוחנן בסמוך לוקין על כלאים בח"ל ומוקמינן לה בהרכבת אילן ובלא"ה נמי לא מצינן למימר דכלאים דת"ק כל כלאים במשמע דהא ודאי כלאי זרעים שרי לכ"ע בח"ל ויש ליישב בדוחק:

בא"ד ולא פריך אלא למ"ד ערלה הל"מ עכ"ל. ועיין במהרש"א שכתב דטעות נפל' בל' התוספות שלפנינו ולענ"ד אין צורך למחוק הספרים דכוונתן דלמ"ד ערלה הלכות מדינה בלא"ה א"א לפרש לשון אף מדאורייתא כמ"ש מהרש"א ז"ל בעצמו ומה שכתב דאיכא למימר דר"א ס"ל כר"ש בן יוחאי דכולהו מדאורייתא אפ"ה לא שייך לשון אף אמילתא דת"ק כיון דלת"ק לא איירי באיסורי דאורייתא כלל אפילו אי לר"א אסורי מדאורייתא אפ"ה לא שייך לשון אף אע"כ דלמ"ד ערלה הלכות מדינה לא נחית לחלק כלל בין דרבנן לדאורייתא ודוקא למ"ד ערלה הל"מ שפיר כתבו התוספות דפריך בגמר' שפיר דלא שייך אף אכלאים דכיון דערלה לת"ק מדאורייתא וחדש לר"א נמי מדאורייתא לא ה"ל לר"א למימר לשון אף החדש דהאי לישנא טפי משמע דאף קאי אערלה דת"ק ולא אכלאים דהוי דרבנן וחדש דאורייתא כן נ"ל בכוונת התוספות. ועוד היה נ"ל לפרש בפשיטות דבלא"ה לא משמע להו להתוספות לפרש קושיית המקשה למ"ד הלכות מדינה דאם כן לא קשה דר"א אדר"א דהא מצינן למימר דהא דקאמו ר"א הגדול אין ערלה בח"ל היינו דמדינא ליכא אבל מנהגא בעלמא איכא תדע דהא מדתנינן במסכת ערלה הערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים ומפרשינן הלכות מדינה ואפ"ה לא תני לערלה וכלאים כחדא דהוי מד"ס אלמא דלא מיקרי דברי סופרים אלא מנהג בעלמא מש"ה ניחא להו להתוספות דהקושיא דוקא למ"ד ערלה הל"מ כן נ"ל ועדיין צ"ע ודו"ק:

גמרא ואלא הכתיב שדך ההיא למעוטי זרעים שבח"ל ופרש"י ותוספות דאכלאי כרם קאי. ופירושם מוכרח דהא קאמר בגמרא להדיא כאן בכלאי הכרם משמע בפשיטות דבכלאי הכרם לא הוי אלא מד"ס ולא מדאוריי' וע"כ היינו ממיעוטא דשדך דאל"כ ניליף בק"ו מחדש או מהרכבת אילן גופא דשרי באכילה וכ"ש בהנאה משא"כ בכלאי הכרם דאסור בהנאה ואיכא ק"ו אלא דאפ"ה ממעטינן להו ממיעוטא דשדך וכמ"ש התוספות דלכלאי זרעים גרידא לא איצטריך דמהיכא תיתי ליתסרא דהא ליכא ק"ו אלא דאכתי קשיא לי טובא מנ"ל למעוטי כלאי הכרם דילמא למעוטי זרעים לחוד אתא דלא נילף במה מצינו כלאי זרעים מהרכבת אילן גופא ומה שכתבתי לעיל דאיכא למיפרך מה להרכבת אילן שנוהג בבני נח אכתי קשה תינח למ"ד דכלאים נוהג בבני נח משא"כ לאינך תנאי דפליגי וכן פסק הרמב"ם ז"ל להדיא בהל' מלכים דלא נצטוו ב"נ כלל בשום כלאים דפסיק כרבנן דסנהדרין דלא מנו כלאים בהדי שבע מצות ע"ש א"כ הדרא קושיא לדוכתא מנא לן למעוטי כלאי הכרם דאינו נוהג בח"ל האיכא לאוקמי מיעוטא אכלאי זרעים לחוד דלא ניליף בבנין אב מכלאי' דהרכבתאילן דבתרווייהו איירי פשטא דקרא דלא תזרע כלאים מש"ה איצטריך מיעוטא דשדך אבל כלאי הכרם דאיכא ק"ו מתדש ומהדכבת אילן גופא אכתי איכא למימר דאסירי. מיהו מפרש"י דשמעתין משמע דבאמת הא דקאמר רבי יוחנן הכא דלוקין על הרכבת אילן בח"ל דבר תורה היינו דוקא למ"ד דכלאים נוהג בב"נ ואית ליה מימרא דשמואל אבל מאן דס"ל בסנהדרין דכלאים אין נוהג בבני נח לית ליה כלל האי היקישא דהאי קרא איירי בהרכבת אילן דוקא אלא דסוגיית הש"ס לא משמע הכי דא"כ תיקשי הרכבת אילן אפילו בא"י מנא לן אע"כ דכולהו תנאי מודו דפשטא דקרא דאת חקותי תשמרו שדך לא תזרע כלאים איירי בהרכבת אילן וכמו שפירשו התוספות בב"ק ס"פ הפרה ובפרק אלו טריפות דאף דאין נוהג בב"נ אפ"ה שייך לשון חוקתי כיון דכתיב למינהו במעשה בראשית א"כ הדרא קושיא לדוכתא דאיצטריך למעט זרעים גרידא וכל שכן דקשה טפי להא דבעי רבי חנינא בר פפא בפרק אלו טריפות וכיון דאסכים הקב"ה בדשאים כמאן דכתב למינהו דמי א"כ דמו לגמרי להרכבת אילן ואיצטריך קרא למעוטי אבל כלאי הכרם לעולם דאסור בח"ל. ולכאורה מסוגיא דשמעתין גופא מוכח כן דמקשה בפשיטות ואלא הכתיב שדך וכבר הקשיתי לשאול לעיל א"כ לרשב"י דאמר דחדש וערלה וכלאים כולהו אסירי מדאורייתא א"כ שדך מאי עביד ליה וכה"ג למ"ד דחדש מותר מן התורה בח"ל אמאי איצטריך שדך למעוטי כלאי הכרם מהיכא תיתי ליתסר כיון דליכא ק"ו מחדש אע"כ דלהנך תנאי נמי איצטריך שדך למעט כלאי זרעים דלא נילף מהרכבת אילן במה מצינו דלית להו פירכא למאי דס"ל דהרכבת אילן אינו נוהג בבני נח מ"מ להרמב"ם ז"ל שפוסק להדיא דאין נוהג בבני נח ואפ"ה כתב דכלאי הכרם בח"ל אינו אלא מדרבנן והוי כתרתי דסתרן וצ"ע ודו"ק. ובקונטרס חדש אבאר יותר. ומה שכתב מהרש"א ז"ל בל' התוספות דבכלאי זרעים איכא צד ק"ו לשיטת התוספות לעיל דחדש יש היתר לאיסורו משא"כ בזרעים ונדחק ליישב ובספר עצמות יוסף כתב כמה פעמים בשמעתין דשייך בכלאי זרעים ק"ו או בנין אב מחדש ואחר המחילה מכבוד תורתם דברי שגגה הם דמה לחדש שאסור באכילה משא"כ כלאי זרעים דמותרין באכילה אבל מה שדקדקתי למילף כלאי זרעים מהרכבת אילן עולה יפה דהרכבת אילן נמי מותרין באכילה וצריך עיון ליישב:

תוספות בד"ה לא קי"ל כרבי יאשיה כו' ותדע מדקאמר הא כתיב שדך למעוטי זרעים שבח"ל ואי לית ליה לרבי יאשיה כו' עכ"ל. עיין במהרש"א ולענ"ד שפירוש רש"ל ז"ל מוכרח בכוונת התוספות ויתכן יותר לפי מאי דפרישית בסמוך דמה שכתבו התוספות בדיבור הקדום דלא איצטריך למעט כלאי זרעים גרידא אינו מוכרח כ"כ דלמ"ד דהרכבת אילן אינו נוהג בבני נח שפיר איצטריך למעט כלאי זרעים דלא נילף לאיסורא בבנין אב מהרכבת אילן כדפרישית. ועוד נ"ל דעיקר דיוק התוספות מלשון הגמרא דקאמר למעט כלאי זרעים ולא קאמר להדיא למעוטי כלאי הכרם שבח"ל אע"כ דבכלאי הכרם שייכי תרי לאוין חד מכלאי זרעים שבו ואידך מחרצן וקאמר שפיר דאתא למעוטי זרעים שבח"ל והיינו כדמסקו התוספות דכלאי הכרם לעבור בשני לאוין הוא דאתא כן נ"ל ועדיין צ"ע:

גמרא כלאי הכרם דבא"י אסירי בהנאה בח"ל נמי גזרו ביה רבנן כלאי זרעים דבא"י לא אסירי בהנאה כו'. לכאורה הוי מצי למימר דכלאי זרעים דבא"י מותרין אף באכילה כדתנן להדיא במשנה דכלאים וכ"כ כל הפוסקים. אלא דנראה דלא ניחא ליה לתלמודא למימר דמה שגזרו בח"ל תליא באיסור אכילה גרידא דא"כ תיקשי חדש לת"ק דמתניתין דמשמע מסוגייא דשמעתין דאף מדרבנן אין נוהג בח"ל מדלא תני להו בהדי ערלה וכלאי' והיינו ע"כ משום דס"ל דלא גזרו בח"ל אלא במאי דאסור בהנאה בא"י כגון ערלה וכלאים משא"כ בחדש דשרי בהנאה כן נ"ל ומכאן נמי יש לדקדק על לשון התוספות דמנחות שכתבו דמשמע בשמעתין דאיכא למ"ד חדש מדרבנן וליתא למאי דפרישית ומבואר בקונטרס אחרון:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.