רש"י/קידושין/לט/א

רש"י קידושין לט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ניתני או אידי ואידי כו'. דערלה ודכלאים או זה וזה יורד ולוקט דלא אסרו בחוצה לארץ אלא את הזורע או את הלוקט בידים:

ספק לי. לקוט שלא בפני שיהיה ספק אצלי ואנא איכול ובערלה קאי:

חריפי דפומבדיתא. עיפא ואבימי בני רחבה דפומבדיתא:

סתום ספיקא ואבד ודאה. כלומר ספיקו מותר ודאה אסור והיתר ספיקא סתמייהו להורות בהצנעה ולא לדרשו ברבים הואיל ומקילין בה וכה"ג אמרי' בנדרים (דף כג:) במילתא אחריתי רב הונא בר חיננא סבר למדרשיה בפירקא א"ל רבא תנא סתים לה סתומי ואת דריש לה בפירקא אלמא סתום סתום הדבר קאמר כך השיב רבינו גרשם בר' יהודה זצ"ל:

ואבד ודאה. הואיל והן מקילין אל תתיר להם לספק זה אצל זה אלא אבד אותם הפירות בידים:

והכרז על פירותיהן. של אלו המקילין בה שטעונין גניזה:

אף החדש. אלמא בערלה כת"ק ס"ל דקא מוסיף חדש:

ניתני או אידי ואידי כו'. דערלה ודכלאים או זה וזה יורד ולוקט דלא אסרו בחוצה לארץ אלא את הזורע או את הלוקט בידים:

תני חדש. ולא תתני אף והכי קאמר ערלה וכלאים הרי הם כשאר התלויין בארץ ואין נוהגין בח"ל אבל חדש נוהג בח"ל דכתיב בו מושב כל מקום שאתם יושבים:

בסוריא מותר. ואי ודאה בח"ל הלכה היכי מזלזלינן בספיקא:

כך נאמרה. הלכה למשה:

לוקין על הכלאים בח"ל דבר תורה. כדיליף לקמיה:

בהרכבת האילן. מין בשאינו מינו:

חקתי תשמרו. מדלא כתיב ושמרתם את חקתי משמע את חקתי אשר מעולם תשמרו מלמד שהזהיר את נח ובניו עליהן ואלו הן החקים בהמתך לא תרביע שדך לא תזרע ואיזו זריעת כלאים שאני אומר שחקקתים לך כבר דומיא דבהמה דבר המסויים והיינו הרכבה ומהכא נפקא לן בסנהדרין (דף ס.) דבני נח הוזהרו עליהן והכא אתה מוסיף ללמוד מהיקש זה דומיא דבהמה אפי' בח"ל דהא חובת הגוף היא אף שדך בח"ל:

והכתיב שדך. המיוחד לך וח"ל לא הקנו לך מן השמים:

ההוא למעוטי זרעים. דכלאי הכרם בח"ל דמשום דאפקיה בלשון זריעה כתב שדך:

נשמתיה. דהא עבר על דברי סופרים:

לא חווריתו. אין הלכות כלאים מחוורים לכם:

לא צהריתו. אין הלכות כלאים צוהרות ומאירות לכם:

לא קי"ל כר' יאשיה. בתמיה וטעמיה דר' יאשיה לא ידענא מהיכא נפקא ליה דבעינן ב' מיני זרעים וחרצן שלישי ומפולת יד נפקא ליה (דברים כ״ב:ט׳) מלא תזרע כרמך כלאים משמע שזריעת הכרם עצמה תהיה בכלאים:

מערב בזרני וזרע. ולא בכרם:

והא אנן תנן כו'. וקס"ד אפי' כלאי זרעים נמי אסרו ביה כי היכי דבא"י אסירי מדאורייתא:

כלאי זרעים. לא כתיב בהם פן תקדש דמשדך לא תזרע כלאים נפקו:

לאו מילתא היא דאמרי. דלא גזרו על כלאי זרעים בח"ל:

לגינתא דבי רב. שהיתה לצורך התלמידים לאכול ירק שבה:

משארי משארי. ערוגות ערוגות:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף