פני יהושע/גיטין/פד/א

פני יהושע גיטין פד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"ל רבא לו הוא דלא תינשא הא לאחר תינשא והא בעי קיומי לתנאה. והקשו מהרש"ל ומהרש"א ז"ל מאי ס"ד דרבא דרב נחמן ס"ל דלאחר תינשא הא ר"נ גופא הדר ביה ממאי דקאמר מעיקרא משום דקשיא ליה משום גזירה לא מפקינן ושרינן אשת איש לעלמא א"כ משמע להדיא דר"נ סובר דאם ניסת לאחר תצא ע"ש בדבריהם ולענ"ד נראה ליישב משום דלכאורה מוכח להדיא מברייתא דא"א לומר דאם ניסת לאחר תצא דא"כ לא התירה בגט זה לשום אדם כ"א לפלוני וה"ל שיור בגט ומ"ש מאם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני דלא הוי גט כ"ש הכא שלא התירה אלא לאדם א' וליכא למימר דשאני הכא דמותרת לכל אדם אחר שתנשא לפלוני ותתאלמן או תתגרש הא ליתא דהא בתנאי דחוץ מפלוני נמי מותרת לפלוני אם ניסת לא' מן השוק ונתאלמנה או נתגרשה אע"כ דאיכא למימר דתנא דברייתא סובר דאף לאחר תינשא. אלא דאכתי איכא למידחי דלעולם אסורה לאחר ואפ"ה הוי גט כיון שהתנה בלשון תנאי כמ"ש התוספות בריש פירקין וכשיטת הסוברים בע"מ מודו רבנן דשרי אלא דלפ"ז קשיא להיפך אמאי קתני בברייתא ע"מ שתנשאי לפלוני ה"ל למימר דאפילו אמר לה ע"מ שלא תינשאי אלא לפלוני אפ"ה אסורה לינשא לפלוני משום האי גזירה שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה והוי רבותא טפי שאפילו לא התנה בפירוש שתינשא לפלוני אפ"ה אסורה לו וליכא למימר דאין ה"נ דשרי בכה"ג דלא שייך האי גזירה שמא יאמרו כיון שלא התנה בפי' שתנשא לו הא ליתא דבש"ע סי' קמ"ג איתא להדיא דכל היכא דאיכא צד הוכחה שגירשה כדי שתנשא לפלוני אסורה לו משום שמא יאמרו והשתא א"ש הא דאמר ליה רבא לר"נ כיון דלאוקימתא בתריית' דר"נ לא אתי ברייתא לאשמעינן אלא שאסורה לינשא לפלוני א"כ אמאי נקיט ע"מ שתנשא לפלוני ה"ל למיתני רבותא טפי אפילו אמר ע"מ שלא תינשא נמי אסורה לו אע"כ סבר רבא דר"נ סובר דלא שייך למינקט בכה"ג אם ניסת לא תצא דודאי תצא דלא הוי גט כלל כיון שלא התירה לשום אדם אלא לפלוני הוי שיור בגט וסובר דבע"מ נמי סברי רבנן דהוי שיור בגט מש"ה קתני למילתא בע"מ שתנשא לפלוני דבכה"ג אם ניסת לפלוני לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן ומשום שיור בגט נמי ליכא משום שהיא מותרת לינשא לאחר מיד באופן שתתגרש ותינשא אח"כ לפלוני כמ"ש מהרש"א ז"ל וא"כ מקשה רבא שפיר דא"א לומר כן כיון דלאו בדידה תלי' לאיגרושי מש"ה מוקי לה רבא במילי אוחרי דברייתא אתא נמי לאשמעינן הא גופא דלאחר נמי לא תנשא ואם ניסת תצא מה"ט גופא דלאו בדידה תליא לאיגרושי ואפ"ה אם ניסת לפלוני לא תצא דלא הוי שיור בגט משום דתנא דברייתא סובר דע"מ לא הוי שיור והא דלא קתני ע"מ שלא תנשא אלא לפלוני משום דהתם ליכא רבותא בהא דלא תנשא לאחר ואם ניסת תצא דמילתא דפשיטא היא כיון שכן התנה הבעל מש"ה קתני ע"מ שתנשא לפלוני דאשמעינן תרתי בין במה שאסורה לאחר ואם ניסת תצא ובין במה שאסורה לפלוני ואם ניסת לו לא תצא כנ"ל נכון ובזה מדוקדק היטב לשון רש"י בד"ה הא לאחר ודוק היטב:

תוס' בד"ה הכא בדידה קיימא לאיגרושי אע"ג כו' לא הוי אשת איש לזה שניסת לו עכשיו כו' עד סוף הדיבור. עיין בזה במהרש"א ובאמת שכל הדרכים שכתב הם בחזקת תקנה לקיים דברי התוספות אמנם לענ"ד עיקר כפי הגירסא של מהרש"ל ז"ל וכך מצאתי בנוסחא ישנה דפוס וויניציאה וכוונתם כמ"ש הרשב"א ז"ל בחידושיו בשם ר"י בעל התוספות דלא הוי א"א לזה האמצעי והיינו שלא חלו הקידושין שלו כלל כיון שא"א לקידושיו שיחולו אא"כ תינשא לפלוני ואי אמרת שאם תינשא לפלוני יחולו קידושי האמצעי למפרע א"כ קידושי פלוני לא חלו נמצא דלפ"ז לעולם לית לן למימר דחלו קידושי האמצעי וכפנויה היא לגביה וע"ז כתבו דשפיר תוכל לקיים תנאה לענין שיחולו קידושי האמצעי והיינו אם ימות הבעל הראשון או יגרשה בגט כשר ואף שכתבתי לעיל שרוב הפוסקים ככולם כתבו דלאחר שכבר גרשה הראשון בגט כשר ע"י תנאי דע"מ שהוא כמעכשיו שוב אין יכול לגרשה שנית ולבטל התנאי וכ"כ הטור והש"ע (סי' קמ"ג) בפשיטות מיהו סבר' דשיטת ר"י בעל התוס' אינו כן לפי מה שנראה מדבריו לעיל דף פ"ב ע"ב סוף דיבור המתחיל אפילו לא נתגרשה שאפילו אם ניסת לאחר אפ"ה יכול בעלה הראשון להתירה בגט למי שנאסרה עליו וכ"ש הכא דלסברת התוספות עכשיו לא חלו קידושי האמצעי עדיין ואכתי אגידא בבעל הראשון ויכול לגרשה מחדש ולהתירה לכל אדם ויחולו קידושי האמצעי כנ"ל ודו"ק:

בא"ד ואי הוי מפרש בדידה קיימה לאיגרושי ולאינסובי דודאי אין בידה שישאנה כו' עכ"ל. והקשה מהרש"א ז"ל דהא אליבא דרבא קיימינן הכא ואיהו קאמר בסמוך שבידה להינשא והיינו דאפשר דמשחדא ליה בממון כו' ע"ש ואני תמה על פה קדוש שיאמר כן דרבא לא קאמר בסמוך אלא לענין דלא מיקרי תנאי שא"א לקיימו ולומר שהוא כמפליגה בדברים דכיון שאפשר לתנאי שיקויים בשום צד ה"ל תנאי מעליא ולא הוי גט אא"כ תקיים התנאי אבל להקל בשביל כך ולומר שתינשא לאחר על סמך שתקיים התנאי ותינשא לפלוני ע"י ממון ודאי אינו עולה על הדעת כלל דדלמא אף אי יהבית ליה תרקבא דדינרי לא יתפייס לישאנה וזה ברור וק"ל:

רש"י בד"ה אין חוששין כו' אבל אמר לה ע"מ שלא תבעלי לפלוני אינו גט דומיא דע"מ שלא תלכי לבית אביך כו' עכ"ל. וכתב הרשב"א ז"ל בחידושיו ואינו מחוור דע"מ שלא תבעלי לפלוני דמי לע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דהוי גט וע"ז כתב מהרש"א ז"ל דלא קשה מידי דע"מ שלא תשתי יין בידה לקיים משא"כ בתנאי שמא תבעלי לפלוני אין בידה לקיים דשמא תבעל באונס כו' ע"ש. ולענ"ד עדיין לא סרה בזה קושית הרשב"א על פרש"י ז"ל דעיקר קושיית הרשב"א על מה שכתב רש"י דאינו גט משמע דלא הוי גט כלל דומיא דע"מ שלא תלכי לבית אביך דלא הוי כריתות כלל וע"ז כתב הרשב"א ז"ל דלא דמיא אלא לע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני ואי משום דהכא חיישי' שמא תבעל באונס האי חששא לא הוי אלא מדרבנן לענין שאסורה לינשא כל ימי חיי פלוני אבל לעולם מיהא גט מעליא הוי לאחר מיתת פלוני וכן בחייו לענין יבום וזה ברור בכוונת השגת הרשב"א ז"ל על שיטת רש"י ז"ל וכבר עלה בלבי ליישב שיטת רש"י על דרך שיטת הרמב"ם ז"ל שהביאו הרשב"א והר"ן ז"ל דאפי' בע"מ שלא תינשא לפלוני לא הוי גט אא"כ קצב זמן אבל בדלא קצב זמן דמי לע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם דלא שייך לדמות לע"מ שלא תשתי יין כל ימי פלוני דאפשר שתשתה לאחר מיתת פלוני משא"כ הכא א"א לה לינשא או להיבעל לפלוני ע"ש וכן נ"ל לכאורה אלא דלשון רש"י שכתב שמא תיבעל לו לא משמע כן וצ"ע ודו"ק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.