חתם סופר/גיטין/פד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
חידושי הרי"מ
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png פד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיון דפסקה פסקה. עמ"ש ר"ן בנדרים כ"ט ע"א דבקידושין אין שום סברא לשייר בזמן לומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי דלא שייך קנין פירו' באשה ע"ש ויש לעיין מ"ט לא אמרינן הכא ויצאה והיתה ותיקשי להרמב"ם דפסק דלא כשמעתין מדאמרי' לקמן מיומא דנן ולעלם. מיהו לעיל נמי לא פסק הקישא דויצאה והיתה גבי חוץ מראובן ושמעון פ"ב ע"ב וצריך טעם:

שמא יאמרו נשותיהם נושאים זל"ז במתנה. בפנ"י פשיטא לי' ה"ה בלא תינשאי אלא לפלוני נמי איכא האי גזירה ולדידי מספקא לי טובא דהרי אם תרצה לא תנשא לשום אדם לא לו ולא לאחר ומ"מ תהי' מגורש' לענין בעיל' זנו' וכדומה ואיך יאמרו נשותיהן נותני' במתנה וכיון דלא יאמרו כן אם כן מותר' אפי' לו. אבל מ"מ מודינא לי' למר אם אמר ע"מ שלא תהי' מותר' אלא לפלוני נמצא אסורה לכ"ע אפי' בזנו' ואם לא תתיר עצמו לפלוני לענין מה נתגרשה וא"כ יאמרו נשותיהן נותנים זל"ז במתנה. ועפי"ז י"ל קושי' ירושלמי אדר"א שמועתא רובא אמתני' דקרא אמר אפי' לא התירה אלא לאיש אחד ומתני' מיירי שלא אסורה אלא לאיש א' ולהנ"ל א"ש קרא מיירי קודם גזירה אבל אחר שגזרו חכמים שלא יאמרו נשותיהם נותנים במתנה לא מצי למינקט כי האי גוני שאינה מותר' אלא לאחד:

ולאחר לא תינשא. הרמב"ם פסק אם נישאי' לאחר תצא בלא גט וכ' ה"ה דס"ל ע"מ שתינשא לפלוני תחלה והוא נגד משמעו' דשמעתין. ולפע"ד הא כ' תוס' דכופין להוציא. והנה לפמ"ש לעיל בשם תשו' הרא"ש דאין הגירושין ולא כתיב' הגט מועיל כל זמן דלא חייל גט הראשון וחיילי קידושין השני' דאם נכתב הגט קודם לכן ה"ל ככתוב גט לאשה דעלמא לכשאכנסנה אגרשנה דאינו גט וא"כ ע"כ הכא א"א לכופו להוציא אלא א"כ נישאי' תחלה בחופה לפלוני ועי"ז יוגמרו גירושין הראשונים ויחולו קידושין האמצעים ונעשית א"א להפלוני עד שנכוף את האמצעי לגרש ואם כן בשעת חופה של זו לא היתה ראויה לביאה עד אחר כפיי' הגירושין וה"ל כמו חופת נדה דבעי' רב אשי במס' כתובו' נ"ו ע"א ולא איפשטא וכל הפוסקים מפרשי' האיבעי' רק לענין תוספ' כתובה. אבל רמב"ם פסק לענין קנין אישו' דחופ' נדה אינו קונה א"כ ה"ה הכא. ובשמעתין מיירי רבא שהיה קודם רב אשי הרבה אבל השתא דבעי רב אשי ומספיקא חופ' נדה אינה קונה אם כן מפרשי' מסתמא נתכווין ע"מ שתינשאי לפלוני תחילה ואם נישאי' לאחר תחילה אין כאן קידושין כלל אפילו תינשא אחר כך לפלוני:

ע"מ שתיבעלי לפלוני וכו'. למאן דלא גרס שלא תיבעלי לאבא וכו' אתי' רישא לדיוקא דוקא לפלוני אבל לאבא ואביך לא וקמ"ל הא דאביי ורבא אבל למאן דגרס ע"מ שלא תיבעלי לאבא ונשמע זה מדיוקא דסיפא וא"כ רישא למה לי ולרמב"ן דס"ל כל תנאי בקום ועשה צריך ראיה שנתקיים התנאי והכא קמ"ל אפי' נתיחדה עם הפלוני דבעלמא אמרינן הן עדי יחוד הן עדי ביאה מ"מ הכא לא נתגרשה עד דאיכא עדי ביאה ממש עיין רמב"ן א"ש וא"כ להפוסקי' דס"ל ע"מ שתיבעלי דוקא בזנו' ולא ע"י קידושין עיין רשב"א אם כן קמ"ל אע"ג דאיכא איסורא מ"מ כיון דאיסור קל הוא אמרי' דמשחדא לי' ולרש"י דס"ל ע"י קידושין נמי נתקיים תנאי שתיבעלי צ"ל קמ"ל אע"ג דאיכא קצת איסור בתחל' ביאה כמ"ש רשב"א בשם ירושלמי מכל מקום כיון דבגמר ביאה נעשית פנויה למפרע אמרינן אפשר דמשחדא לי':

ע"מ שלא תיבעלי לאבא ואביך דברי רש"י תמוהים כמ"ש רשב"א ועיין מהרש"א ופני יהושע הנה בתשוב' הרא"ש ופסק בש"ע דשום חכם לא יהי' לו עסק עם גירושין ע"מ שלא תיכנס בית אביך דקשה לה לקיים ותעבור על התנאי ויבוא לידי ממזרות וא"כ י"ל פשיטא לי' לרש"י ע"מ שלא תיכנס לבית אביך אין מתירים אותה להנשא כלל שמא תעבור ודוקא שלא תכנס שלשים יום דתני לעיל בבריי' שהוא זמן קצר אבל לזמן רב לא ורמב"ן בחי' כ' דט"ס הוא ברש"י מ"ש שלא תכנס בית אביך לעולם תיב' לעולם הוא ט"ס ע"ש) ולמד רש"י מזה ה"ה שלא תיבעלי לפלוני דמסתמא היא נחשדת על בעילת פלוני ואם כן חיישינן שתעבור על התנאי כמו שלא תכנס לבית אביך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף