פלתי/יורה דעה/קו

פלתי ‏ יורה דעה קו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) וכן עיקר דאף דלא אמרינן נ"נ אפשר לסוחטו אסור ויש להקשות הא דאמרינן חולין דף ק"ח ע"ב ואפשר לסוחטו תנאי היא ומייתי פלוגתא דר"י וחכמים בטיפת חלב שנפלה על חתיכה דאוסר כל הקדירה דברי ר"י וחכ"א עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה וחתיכות וכו' ודחי הגמ' דלמא במין במינו לא בטיל פליגי. וקשה הוה לי' להקשות בקצרה דלמא כ"ע ס"ל אפשר לסוחטו אסור רק פליגי אי חנ"נ דהא לדעת הרשב"א לא תלי' ואפי' במקום דלא אמרינן נעשה נבלה מ"מ אפשר לסוחטו אסור א"כ מכה"ת נימא דפליגי בי' רק פליגי בנ"נ ור"י ס"ל נ"נ ולכך אוסרת כל הקדירה דמין במינו לא בטיל וחכמים ס"ל אין נ"נ וא"כ בס' נגד הבלוע סגי והא דקאמרי עד שתתן טעם על הקדירה קאי אבל חתיכה ראשונה מודים דטריפה דאפשר לסוחטו אסור וכה"נ צ"ל בקושי' הש"ס דלמא במין במינו קמפלגי. ואין צריך להקשות בדוחק דילמא במין במינו פליגי דמה ענין פלוגתא זו לכאן ה"ל לפלוג סתמא אי במינו בטל או לא משא"כ קושי' זו. וליכא למימר דאיך קתני דברי חכמים בניעור וכסה דהא לפי הנ"ל מודים חכמים דאותו חתיכה אסורה רק שארי חתיכה מותרים ואלו בניעור וכסה אף אותו חתיכה מותרת דכל הקדירה מצטרף ובטל בס' דקושי' זו קשה ג"כ לס"ד במב"מ אי בטיל קמפלגי נמי קשה איך נראי' דלרבנן דמתירי' משום מב"מ בטיל א"כ אותו חתיכה אסורה דהא לכ"ע אפשר לסוחטו אסור ובניעור וכסה הכל שרי וא"כ המקשן דלא חש לזה ה"ל להקשות קושי' הנ"ל. ומה שנראה בישובו היא דהא כתב ר"א בב"ח שורת הדין דיהי' חנ"נ משום דהאי לחודא שרי והאי לחודא שרי רק התחברות במינו גורם איסור א"כ לא שייך דהוא בלוע מאיסור דבאפי' נפשי' כל א' שרי וזה מסתבר למאוד וא"כ צ"ל מ"ט דמ"ד דאף בב"ח אין חנ"נ וצ"ל מטעם דהא אפשר לסוחטו מותר ואיך יחול שם נבילה על חתיכה מה שעומד כל שעה להיות מותר. ולפ"ז בשלמא הש"ע איירי בשאר איסורים ובזה ודאי דלא תלי' זה בזה כמ"ש ר"א שפיר י"ל אין חנ"נ ומ"מ אפשר לסוחטו אסור אבל בב"ח אי אפשר לומר אין חנ"נ דהא מסתבר דברי ר"א ואם לא שנאמר א"א לסוחטו מותר ותלי' זה בזה דל"ל אפשר לסוחטו אסור ואין חנ"נ גבי בב"ח כנ"ל:

(ב) לומר בכל איסורים חנ"נ וכו' כתב הש"ך דהיינו במקום דליכא הפסד מרובה דבמקום הפסד לא אמרינן בלח בלח חנ"נ. ולכאורה קשה כיון דהרמ"א לא הגיה כלום על דברי הש"ע דבדבר הנבלל לא שייך אפשר לסוחטו אסור ולא הגיה כלום לחלק בין מקום הפסד לאינו הפסד ולעולם לא אמרי' בלח בלח אפשר לסוחטו אסור א"כ איך יתכן נ"נ הא גמ' פריך מה קסבר אי אפשר לסוחטו מותר חתיכה אמאי נ"נ אלא קסבר אפשר לסוחטו אסור הרי דא"א לומר אפשר לסוחטו מותר וחנ"נ וא"כ איך ס"ד בלח ולח נ"נ והא קיימא לן אפשר לסחטו מותר. ויש ליישב קושי' זו דודאי הא דלח בלח לא שייך אפשר לסוחטו היינו משום דכל הטעם אפשר לסוחטו אסור כמ"ש הש"ך שאיסור הבלוע אינו נפלט לגמרי וזהו בלח בלח לא שייך דהא נבלל בטוב רק ה"מ יין צונן ביין צונן דהבלוע מחמת תערובת וכשיוסף יין היתר יתערב ביותר ויתבטל. משא"כ יין נסך חם שנתערב ביין כשר חם הרי בולע טעם של יין נסך חם ומבליע כמו מחתיכה יבש וא"כ שיש כדין בשר בלוע מנסך אף דירבה עליו יין כשר מ"מ הבלוע לא יצא ואפשר לסוחטו אסור. אבל הואיל הוא לח בלח לא אמרינן גבי' חנ"נ מטעם כיון דאינו ניכר ועומד בפ"ע כמ"ש המרדכי בפ' כ"ה ע"ש וא"ש:

(ג) אך עם כל זה דברי רמ"א פה קשים להולמן דקאמר לדידן דס"ל חנ"נ לא נ"מ בהא בין לח ליבש. וקשה באיזה לח ויבש מיירי אי בצונן דבי' שייך אפשר לסוחטו מותר הא גם חנ"נ לא אמרינן כמ"ש ואי בחמין דחנ"נ הא גם אפשר לסוחטו אסור דמה נ"מ לענין אפשר לסוחטו אי ניכר ועומד בפ"ע או לא והדברים תלוי' זה בזה כמ"ש דאם אפשר לסוחטו מותר גם חתיכה לא נ"נ וצ"ע לכאורה. והאחרונים לא פי' בו דבר:

(ד) ונראה לומר דס"ל לרמ"א כהר"ן דהעלה דחנ"נ בשאר איסורים מדרבנן משום לתא דבב"ח ע"ש וא"כ אף דלא אמרי' אפשר לסוחטו אסור מ"מ נ"נ משום לתא דבב"ח ושם אפשר לסוחטו אסור ונ"נ. ואי קשה אף אפשר לסוחטו יאסור משום לתא דבב"ח י"ל דכיון דחנ"נ א"כ בלא"ה אין נ"מ באפשר לסוחטו ואין צריך לגזור דאי אתה מוצא נ"מ כמ"ש הרמ"א וא"ש דאפשר לסוחטו מותר ומ"מ נ"נ וזהו בשאר איסורים אבל בב"ח דליכא גזירה רק דין תורה פשיטא דתלי' זה בזה והגמ' קשאיל לב"ח גופי' ושפיר קשאיל אי אפשר לסוחטו מותר אמאי חנ"נ ודו"ק:

(ה) אלא לענין זה וכו' לפי דעת ר"ת דדבר שנאסר במשהו אין אומרים בו חנ"נ ולכך מעט יין נסך דאוסר במשהו או שאר דברים האוסרי' במשהו שנתערבו במעט ונתרבו אח"כ דמותר דאין אומרים בו חנ"נ אבל מ"מ אי אמרינן אפשר לסוחטו אסור בלח אותו חתיכה אסורה דמה בכך שנאסרה במשהו עכ"פ אותו בלוע אינו נפלט לגמרי וכן משמע בתוס' ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.