יד אברהם/יורה דעה/קו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן ק"ו סעיף ב'
חתיכה שיש בה חלב שנתבשלה בקדירה שיש בה ס' לבטל החלב. כתב הש"ך ואין להקשות דהא ע"כ החתיכה נמלח תחילה דאל"ב נאסר משום דם ויהיה צריך לבטל כולה. וא"כ ע"כ נאסרה תחילה משום שנמלחה עם החלב י"ל דמיירי בחלב כחוש דאינו אוסר אלא כדי קליפה לדעת המחבר סי' דלעיל ה"ד ט' עכ"ד הש"ך והא ראיה דמקור דין זה הוא מהרשב"א והוא קאי להדיא על חתיכה שדבוק בה שמנו של גיד עיין ב"י ס"ס ק'. ושומן של גיד הוי חלב כחוש כמבואר סי' ק"ה ס"ד וה' וט'. וא"כ צ"ל דמ"ש הש"ך שנאסרה במליחה כ"ק הוא שלא בדקדוק. שהרי בסי' ק"ה הצריך נטילה לשומן דגיד ולפ"ז היה צריך ס' נגד החלב וגם נגד הנטילה שנאסרה כבר במליחה למ"ד חתיכה נ"נ בשאר איסורים. וכמ"ש התוס' פג"ה (דף צו) ד"ה אם יש כו' והג"א ממהרי"ח שם. לענין אם נאסרה במליחה כדי קליפה. ונראה דאפילו לפי מ"ש הג"ה סי' צ"א ס"ד דכל מקום הצריך קליפה אם לא קלפוהו ובשלו כך בדיעבד שרי. היינו דוקא היכא שלא נאסרה רק כדי קליפה. אבל אם נאסרה תחילה כדי נטילה לכ"ע צריך ס' נגדה אם נתבשל כך בלא נטילה. וכדמוכח להדיא בטור וש"ע והג"ה ר"ס צ"ו גבי צנון שחתכו בסכין של בשר שאסור כדי נטילה. ואם בשלה בחלב צריך ס' כנגדה. והרשב"א והש"ע שלא הזכירו לשער ס' נגד הנטילה היינו לפי שאין סוברים חתיכה נעשית נבילה בשאר איסורים. וכמ"ש התוס' והג"א ממהרי"ח שם בפג"ה דלר' אפרים דלא ס"ל חנ"נ ניחא ע"ש. איברא אני אומר דאי משום הא לא איריא דשפיר מצינו למימר דאיירי כשלא נמלחה החתיכה מקודם. ומ"ש הש"ך דא"כ צריך ס' לבטל כולה שהרי אסורה משום דם. לק"מ שהרי קיי"ל לעיל ס"ס צ"ח דכזית דם וכזית חלב שנפלו לקדירה שיש בה נ"ט זיתים של היתר כל א' מצטרף לבטל טעם חבירו ע"ש. ולפ"ז ה"ה כאן מה בכך שהחתיכה לא נמלחה לא גרע מאלו היתה כולה דם דמצטרף החלב לבטלה והיא להחלב. ומיירי שהבשר שלא נמלח בשיעור שוה להחלב ואי איכא ס' עם החתיכה נגד החלב אין כאן איסור מחמת החלב וגם אין כאן איסור מחמת דם. אם יש ס' עם החלב נגד הבשר שלא נמלח. ואז גם החתיכה עצמה שרי לדעת הש"ע סי' ס"ט סי"א. וכן לדידן אם לא היו דבוקים היו מצטרפין לבטל זא"ז. והחתיכה שנתבשלה בדמה היתה אסורה אם לא לצורך. כמ"ש הג"ה שם בסי' ס"ט. וכל מה שכתבתי בדברי המחבר הוכרחנו ג"כ לומר בפרש"י פכ"ה (דף ק"ט) והבאתיו ר"ס צ"ח ע"ש: (שם) צריך ליזהר שלא יסור שום דבר מהקדרה בעוד חתיכת האיסור בתוכה דחיישינן שמא תשאר באחרונה בשעה שאין בקדרה ס' כו'. משמע דאפי' לערות כולה בקערה אסור דשמא לא יערה כולו בפעם אחת וכמ"ש סי' צ"ב. וכתבתי שם דאפי' אם כבר עירה ואינו יודע אם עירה בפ"א אם לאו אסור כדמוכח בטור וב"י וט"ז ובאה"ט ר"ס שאח"ז: (שם) ומה תקנתה יניחנה עד שתצטנן הקדרה. וכ"כ לקמן ר"ס ק"ז גבי ביצים שלא יוציאם מהקדרה עד שיצטננו או עד שיתן עליהם מים צוננים עכ"ל. ודע דמאי שנא ממ"ש הש"ע לעיל סי' צ"ב גבי טפת חלב שנפלה על הקדירה מבחוץ על מקום הריקן דנהגו לאסור ולא להמתין עד שיצטנן דשמא יערה קודם צונן דרך מקום הקדירה שנאסרה. ובשלמא גבי ביצים ר"ס שאח"ז יש ספק אי איכא איסור כלל משא"כ כאן שיש איסור בודאי. ומאי שנא מהא דסי' צ"ב הנ"ל. וצ"ל דש"ה שאפי' להניע הקדירה ממקומה אסור שם. כמ"ש שם הש"ע דאסור ליגע בה כשהיא חמה דשמא ינענע אותה. וכולי האי אפשר ליזהר ומש"ה נהגי לאסור. אבל כאן ליכא איסור בנגיעה ונענוע רק שצריך ליזהר שלא יסור ממנה שום דבר וזה אפשר ליזהר: (שם) ולדידן מסיר החתיכה האסורה משם והשאר מותר. ואין צריך להמתין עד שיצטנן עכ"ל ר"מ. וצ"ע דלעיל סי' צ"ח ס"ה כתב בד"מ והג"ה דאם נפל חלב לתוך התבשיל אף אם יש ס' צריך ליתן לשם מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולהציף למעלה על המים ויסירנו משם מאחר דאפשר להסירו הוי כאלו מכירו וצריך להסירו משם עכ"ל. וא"כ גם בכאן הרי צריך להמתין עד שיצטנן או ליתן מים צוננים כדי להקפיא להחלב שנמס בקדרה וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף