פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/קו

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה קו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אבל. עט"ז הנה הטור הקשה על הרשב"א כיון דצריך ס' נגד כל האיסור (בצירוף החתיכה) א"כ נחלק הטעם בשוה וגם בחתיכה לא יש רק חלק פחות מס' ואמאי החתיכה אסורה דלא נ"נ בשאר איסורין והב"י כתב שאין מבין דברי הטור דהא דמצריכין ששים מספק שמא יוצא הכל ועכ"פ החתיכה אסורה מספק שמא נשאר בה טעם דהא דרוטב חולק הטעם בשוה היינו איסור שנפל לקדירה שיש ס' לא חיישינן שנותן טעם לאחד יותר מחבירו משא"כ כשכבר קיבלה חתיכה טעם חיישינן שאין יוצא עוד. והט"ז כתב דהטור ורשב"א מחולקין בפי' הגמרא בכחל אלא מעתה נפל לקדירה אחרת לא יאסור ומשני שויא כנבילה סובר הטור כפי' התוס' דיוצא מתחלה הכל אלא דנ"נ קודם וזה לא שייך בשאר איסורים דלא נ"נ ומסתמא יוצא. והרשב"א באמת סובר מה שתי' שם שויא כנבילה היינו שמא לא יצא הכל כו' ומיהו הרשב"א אוסר אף אי טעמו קפילא ולית בה טעמא וכמו שכתב הבית יוסף שם מטעם הואיל וחל שם איסור עליה אפשר לסוחטו אסור אף דנ"נ לית ליה בשאר איסורים אבל אפשר לסוחטו אית ליה:

עוד כתב הט"ז על מ"ש הטור בחתיכה שיש חלב דבוק בה שאין להוציא ההיתר מן הקדירה שאז יאסור החלב הואיל והוא בעין יע"ש והם דברים פשוטים:

דע דבין בחתיכה שיש חלב בעין או חתיכה שבלעה איסור ונפלה לקדירה שיש ס' נגד הכל לדידן לא יוציא ההיתר מקדירה שמא עכשיו תפלוט מהחתיכה וכ"נ מכה"ג בהגהות הטור אות ז' וזה ברור אבל החתיכה הבלוע מאיסור יוציא אף להרשב"א דאפשר לסוחטו אסור וכ"ש לדידן. אבל איסור לח שנפל לס' מותר להסיר אח"כ מקדירה דכבר נתבטל ומבואר למעלה בצ"ח. ומ"ש הט"ז דלהרשב"א מותר אותה חתיכה ק"ק פשיטא דהא קאמר בהדיא ולא יוציאנה תחלה וי"ל:

ב

וגם. עט"ז ונתבאר באות הקודם אבל לדידן כתב הר"ב דאין נ"מ ומסיר החתיכה האסורה מטעם איסור דבוק אבל הרשב"א לית ליה דבוק דאי אית ליה עכ"פ אותה חתיכה אסורה דאפשר לסוחטו אסור (עיין פרישה) אבל אנן קיי"ל איסור דבוק דחיישינן שמא פ"א חוץ לרוטב או ממהר לבלוע עס"י ע"ב ועפר"ח אות ז' פי' דה"ק הר"ב לדידן יש קצת איסור להמתין עד שיצטנן דעכשיו פליט והוה כמבטל איסור משא"כ להמחבר ימתין משום פסידא דחתיכה ולא הוה מבטל איסור כיון דאין כוונה לכך גם לא עביד מעשה יע"ש. והלבוש ס"ב כתב לא יוציא חתיכת האיסור שלא יאסר הכף וגם שמא יוציא היתר עמו ויאסר יע"ש ובש"ך ז' רמז במ"ש שאין דברי הלבוש מכוונים שהרי הר"ב אומר בהיפוך ואה"נ שלא יוציא בכף כ"א בעץ וכדומה:

ודע אם לכבש היתר ואיסור באין ס' ואח"כ נתוסף עד ס' או במליחה כה"ג אותה חתיכה אסורה אף בה"מ ואף נ"נ י"ל בזה ואף בה"מ ועיין בסי' צ"ב בט"ז אות ט"ו ומ"ש שם ומיהו הפרש יש דאלו במליחה כה"ג בה"מ א"צ לשער נגד כל החתיכה כמ"ש בסימן ק"ה ובש"ך סימן צ"ב אות י"ו ומיהו אותה חתיכה נאסרה אף בה"מ כמ"ש הת"ח שם כלל ל"ח ד"ב חדא שא"א סומכין על קפילא ודלמא יש טעם ואת"ל אפי' ידעינן וודאי שאין טעם כמו נודר (עס"י צ"ח בש"ך אות ה') מ"מ לא שייך טעמא דהרבה פוסקים סוברים דלא נ"נ אבל רובן סברי דאפשר לסוחטו אסור. מה שאין כן בכבוש ודאי נ"נ אף בהפסד מרובה בגוש דלא שייך טעמא דראבי"ה דבמליחה כדי קליפה מה שאין כן כבוש אוסר כולו והבן  :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.