ערך/צדקה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png צדקה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

כונת המצוות[edit]

הרבה אחרונים כתבו שבצדקה אי"צ כוונת המצוות, כי העיקר הוא התוצאה שהעני נהנה. [1] ראה ערך כונת המצוות. או בגלל שמצוות צדקה וגמ"ח שתהיה באופן שהאדם מעצמו מרחם על העני ומשתתף בצערו לעזרו ולסעדו, ולא יתן או ילוה בעבור שהוא מוכרח מאת השם.[2]

יש מביאים ראיה לזה מספרא [3] הרי שהיתה סלע צרורה בכנפיו ונפלה ממנו, ומצאה עני ונתפרנס בה - הקב"ה קובע לו ברכה. אך יש לדון בראיה זו, היא עוסקת במצות "שכחה" שאותה אפשר לקיים רק "ללא כונה", ומה ראיה ממנה למצות צדקה. ועוד, שאפילו לגבי "שכחה" לא אמרו שם אלא ש"מתברך" ולא ש"מקיים מצוה". וכמו שאמרו בב"ב (ט:) "המפייס לעני מתברך בי"א ברכות", ובמדרש ובראשונים מוכח שאף כשלא נתן כלום אלא רק פייס הוא מתברך,[4] והרי המפייס אינו מקיים מצות "צדקה" ואעפ"כ "מתברך", מוכח ש"מתברך" אינו ראיה ש"מקיים מצוה".

אבל נראה ראיה לכך שאי"צ כונה למצוה - מהמעשה הידוע ברבי עקיבא, שלקח ממון מרבי טרפון לקנות בהם עיירות, ופיזרו שליש לעניים ושני שלישים למתנין ולעוסקי באורייתא ולספריא,[5] ומשמע מחז"ל שנחשב לרבי טרפון שקיים מצות צדקה, שהביאו על כך את הפסוק "פיזר נתן לאביונים", אף שבשעת נתינת המעות ר"ט כלל לא ידע מזה. וגם שרבי טרפון שאל את רבי עקיבא למה לא עשה זאת בידיעתו? והוא השיב: "כלום עבידנא או יהיבנא אלא מדידך", משמע שהעיקר הוא שעושים ונותנים משלו. ואמנם יתכן שרק כשרבי טרפון התרצה למה שעשה רבי עקיבא אז חלה המצוה, אבל מ"מ אחרי שהתרצה משמע שקיים מצות צדקה אף שבשעת הנתינה לא ידע מזה. מלבד שאין הכרח שרק כשהתרצה קיים המצוה.

אם היא חלק ממתנות עניים[edit]

י"א שאינה חלק משאר מתנות עניים,[6] ויש הסוברים שהיא כן חלק מהם. [7]

בסברת החילוק – קונטרסי שיעורים למסכת נדרים (יא סק"ג, סק"ו ד"ה וצ"ב).

כפיה למצוה זו[edit]

הרבה ביארו שאין הלאוין שבמצוה אלא לחזק לעשה, לכן א"א לכפות עליה מכח הלאוין שבה. [8] ובשו"ת יד אלעזר (סי' לד) כתב, שרק כשאינו רוצה לתת כלל עובר על הלאוין, משא"כ כשרק כעת אינו נותן. ולדבריו תתכן כפיה.

ועי' בזכר יהוסף (בהערה) שהאריך בכל זה, ובאבנ"מ (עא ססק"ד) יד שאול (רמ"ט סק"ט) ודברי יעקב להגר"י שור (סי' נז).

כפרה[edit]

החיד"א בנחל קדומים (פר' משפטים עה"פ אם כסף תלוה, בתו"ד) כתב שמכפרת אף על המזיד.

ומצינו בחז"ל שהצדקה מועילה אפילו למתים: "שמא יאמר אדם כיון שמת אין לו תקנה, ת"ל (דברים כא ח) כפר לעמך ישראל אשר פדית ד', כיון שמת אדם ומבקשין עליו רחמים זורקין אותו מגהינם לגן עדן כחץ מן הקשת". [9] וכך הב"י (או"ח ס"ס תרכא) הביא מהרוקח (סי' ריז) שצדקה מועילה אפילו למתים, אך לא אם היה רשע, והובא גם במשנ"ב שם (ס"ק יט).

וביאר הרוקח שהקב"ה בוחן לבות, שאם אותו המת בחיים היה נותן צדקה, וראה בראשון לציון להאור החיים (יו"ד רמט סט"ז). וצ"ע אם הצדקה תועיל רק לאותם דברים שנתן בחייו, או די בכך שנתן צדקה בחייו, שכל מטרת צדקה תועיל לו אחרי מותו.

ובמשנ"ב שם מסיים, שאף לגבי רשע מסתבר שאם הבן נותן מועיל לו - דברא מזכה אבא.

והלבוש (שם ס"ג) ביאר את הדברים באופן אחר: א) כי השם יתברך בוחן לבות החיים ואגב זוכר מעשה המתים. ב) נותנים צדקה לכבוד המתים, שאם הם צדיקים יהיו מליצים על צאצאיהם וקרוביהם, אבל אם נותן בעבור רשע אין מועיל לו. משמע שאינו מועיל לנותן, ולא שאינו מועיל לרשע.

שלא מדעת בעלים[edit]

בפתחי תשובה (יו"ד רמא סק"ב) הביא ממהרי"ט שהתיר, והמעשה הנזכר מרבי עקיבא ורבי טרפון מסייעו, ולהלכה ולמעשה צ"ע עד איזה סכום נאמר זאת, וגם אין לדמות את כולם לרבי טרפון.

עניי עירך קודמים[edit]

עניי עירו ועניי ארץ ישראל[edit]

אי עניי עירו קודמין לעניי ארץ ישראל. עי' ש"ך יור"ד רנ"א סק"ו. חת"ס בשו"ת חו"מ סי' י"ב, וח"ו סי' כ"ז וקובץ תשובות סי' מ"ו, ושו"ת ר"ע הילדסהיימר ח"ב סי' קמ"ה. ופאת השלחן הל' א"י סי' ב' סקכ"ט ודרישת ציון לרצ"ה קאלישער בפתיחה.



שולי הגליון


  1. פני שלמה (ב"ב ט:) אמרי בינה (או"ח יד) קוב"ש (ח"ב כג, ושם בסופו ב"מ אות ח')
  2. מהר"ל בגור אריה (שמות פ"כ אות כח) והכת"ס (פר' משפטים, עה"פ אם כסף תלוה)
  3. (ויקרא פ"ה פי"ז) הביאה רש"י בדברים (כד יט)
  4. ויקרא רבה (לד טו), בתוס' ומאירי ב"ב שם ורמב"ם (פ"י ממתנו"ע)
  5. מסכת כלה (פ"ב, קרוב לסופו) ויקרא רבה (בהר פר' לד)
  6. נימוקי יוסף (ב"ב סט: ברי"ף) ומהרי"ט (שו"ת ח"א לט ד"ה ועוד קשה, ח"ב חו"מ קכד ד"ה ועל ספק).
  7. ביאור הגר"א (יו"ד רנט סקט"ו) וכך מוכח מאור זרוע ח"א (הל' צדקה סי' יח).
  8. קוב"ש (ב"ב אות מח) וברית יעקב או"ח (ס"ס כא בסוגריים) ואור שמח (פ"ג מיו"ט) וזכר יהוסף (ח"א סד) ושערי יצחק (כתובות סי' נו). ובזכר יהוסף (ח"א סט סק"ו) ציין עוד לתפארת יוסף (או"ח לג), שם אריה (הוספות לשו"ת סי' ג'), ושואל ומשיב (קמא ח"ב ס"ס וסי' ט')
  9. מחזור ויטרי בשם פסיקתא רבתי (פ"כ, פסקא מתן תורה) ובהערות שם מביא גם מסיפרי סוף שופטים, ומחז"ו (סדר יוה"כ) אורחות חיים (הל יוה"כ סל"ד) כל בו (סי' ע) מרדכי ביומא (סי' תשכז) ספר חסידים (סי' תתשעב) שו"ת הרשב"א (ח"ה מט).


מעבר לתחילת הדף