ערך/ספק דרבנן לקולא
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ספק דרבנן לקולא
במצוה דאורייתא הנלמדת מדרשה[עריכה]
דעת הקרן אורה (קונטרס בדין ק"ש אחר ברכות ג. אות ח) שאף מצוה דאורייתא שאינה מפורשת בתורה אלא נלמדת מדרשה, הרי היא מדרש חכמים וחל עליה הכלל של ספק דרבנן לקולא[1].
בספק מצוה אפילו מדרבנן אזלינן לחומרא[עריכה]
שו"ת מוצל מאש, הובאו"ד בס' אבני שהם (קנובל), כלל א', באורך הוכחות ליסוד זה ולדחייתו.
כשלפנינו ספק דאורייתא ודרבנן, אם מקילים בדרבנן[עריכה]
אבני שהם (קנובל), כלל ב', והמצוין שם באורך.
בספק חסרון ידיעה[עריכה]
עי' ש"ך (יו"ד סי' קי כללי ס"ס אות לד) שספק מחמת חסרון חכמה אינו ספק, ובשלטי גיבורים (על המרדכי, יבמות פ' החולץ) שאם מספקינן בכוונתם של קמאי, אין זה ספק אלא חסרון ידיעה, ולכך מחמרינן אף בדרבנן[2].
באופן שאם נקל מכח הספק יתבטל הדין לגמרי[עריכה]
עי' שבת (כ.) לגבי הדלקת אש בתנור בגבולין בערב שבת, שמותר לעשות כן רק באופן שתאחז העץ ברוב העצים קודם כניסת השבת, ודנה הגמ' בהדלקת עץ יחידי: רב אמר רוב עוביו, ואמרי לה ברוב היקפו, אמר רב פפא הלכך בעינן רוב עביו ובעינן רוב היקפו. ובחזו"א (דמאי ס"א ס"ק טז) דימה הכרעה זו להמבואר בפסחים (קח.) לענין הסיבה בשתיית ד' כוסות, שמסתפקת הגמ' אם יש להסיב בב' כוסות ראשונות או בב' כוסות אחרונות, ומכוח ספק זה מכריעה הגמ' שיש להסב בשתיית כל הכוסות, וביאר הר"ן דאף שספק דרבנן לקולא, מכל מקום כיון שאם נקל מכח הספק, יתבטל הדין לגמרי, ולא יסבו לא בב' ראשונות ולא בב' אחרונות. ובכה"ג שא"א להקל בשניהם - מחמירים בשניהם אף בספק דרבנן. ולפי זה ביאר החזו"א שהוא הדין לענין הצתת אש בערב שבת, כיון שא"א להקל בשניהם, לכן מחמירים בשניהם.
בבדיקת חמץ[עריכה]
אפילו במקום ספק חייב. והטעם שכל עיקרה נתקנה על הספק (משנ"ב סי' תל"ט סק"ב). וראה בהליכות שלמה (הגרש"ז אוירבאך) פסח (פ"ה אורחות הלכה הערה 102) שכל זה בספק במציאות, אבל ספק בדין לא אמרינן כן אלא ספיקו לקולא.
- ↑ ומקור הדבר מדברי הרמב"ם (עי' פמ"ג או"ח פתיחה כוללת ח"א אות יב) המכנה כל דבר הנלמד מדרשה כדברי סופרים. בזה מבאר הקרן אורה את דעת שמואל (ברכות כא.) שספק קרא ק"ש אינו חוזר וקורא אף שודאי ק"ש מדאורייתא ונלמדת מהכתוב ובשכבך ובקומך. וכן את דעת הרמב"ם הסובר שחיוב תפילה מן התורה הוא כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפילה, ואף על פי כן פוסק הרמב"ם להקל בספיקה. כי מאחר שמדרשת חז"ל היא נלמדת הרי היא בכלל הכלל של ספק דרבנן לקולא.
- ↑ עי' עוד מזה באוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/תענית/ו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |