ערך/משה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png משה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אם היה למשה דין מלך[edit]

בכמה מקומות מצאנו בדברי חז"ל שהיה למשה דין מלך:

1. במדרש (שמו"ר נב א) דרשו את הכתוב (דברים לג ה) 'ויהי בישורון מלך', מלך - זה משה.

2. בזבחים (קב.) אמרו חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל, יבמה (פי' משה) מלך כו'. אמר עולא ביקש משה מלכות ולא נתנו לו דכתיב (שמות ג ד) 'אל תקרב הלום', ואין הלום אלא מלכות שנאמר (שמואל ב' ז יח) 'מי אנכי ה' אלקים וגו' כי הביאתני עד הלום', מתיב רבא רבי ישמעאל אומר יבמה מלך, אמר רבה בר עולא לו ולזרעו קאמר. דהיינו שלא נתנו למשה שיהיה זרעו מלכים אך הוא עצמו היה מלך.

3. במדרש תהלים (עח נד) על הפסוק 'בחוריו אכלה אש' זה נדב ואביהוא, אבן חנין אומר שקרנין היו והיו אומרים איזה אשה היתה הוגנת לנו, אנו בני כהן גדול, משה דודנו מלך, זקננו נשיא, ואיזה אשה הוגנת לנו וכו'.

4. במשנה בשבועות (פ"ב מ"ב) שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד כו'. ובגמרא (יד:) מנא הני מילי, אמר רב שימי בר חייא דאמר קרא (שמות כה ט) 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו' לדורות. וברש"י (טו. ד"ה וכן): קרא יתירא למידרש לדורות, ובימי משה דהוא מלך ונביא ואחיו כהן גדול ואורים ותומים ושבעים זקנים. וברמב"ם (בית הבחירה פ"ו הי"א): אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים וע"פ סנהדרין של שבעים ואחד זקנים, שנאמר 'ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו' לדורות. ומשה רבינו מלך היה.

5. תנחומא (עקב ט): דבר אחר 'פסל לך' (שמות לד א) בזכותך והוא שלך, אמר משה נתת לי ואתה מתנהג בהן בעין טובה נתת אותה להם שנאמר פסל לך, חייך שאני עושה אותך מלך ואתה פוסל לכל מי שתרצה ומקרב לכל מי שתרצה.

6. תנחומא (כי תשא כט) דבר אחר 'ברכת ה' היא תעשיר' (משלי י כב) זו ברכת משה שאמר לו הקב"ה פסל לך שני לוחות והראה לו הקב"ה מחצב של סנפירינון בתוך אהלו ופסל ממנו, ואמר 'פסל לך' הפסולת שלך, ומשם נעשה מלך.

7. בתוספתא (הביאוה התוס' ד"ה קל וחומר) אמרו[1] קל וחומר למלך וכהן י"ד. ופירשו התוס' (שם) פירוש משה רבינו שהיה מלך וכהן גדול כו'[2].

8. במדבר רבה (יח ב) 'ויקח קרח' שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(במדבר טז א) על ידי מה נחלק, על ידי אליצפן בן אחי אביו שנעשה נשיא על משפחתו 'ונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל' (במדבר ג ל). אמר קרח, ארבעה אחים היו אחי אבא 'ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל' (שמות ו יח) עמרם הבכור, זכה אהרן בנו לגדולה ומשה למלוכה. מי ראוי ליטול את השניה כו'[3].

וכן כתבו רז"ל בכמה מקומות:

1. מושב זקנים (שמות יח ב) על הכתוב 'אש משה אחר שלוחיה': וכי אחר הגט אשתו היא, והלא אין לו רשות בה. אלא לפי שאין נושאין אלמנתו של מלך ולא גרושתו כו'.

אך עיין להלן שיש שכתבו שלא היה לו דין מלך על כל פנים בדינים מסויימים.

קושיות בענין זה[edit]

1. בגמרא בקידושין (לג:) למדו דין עמידה בפני נשיא ממשה: נשיא עובר עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומות שנאמר (שמות לג ח) 'והביטו אחרי משה עד בואו האהלה'. וברש"י: ומשה נשיא היא. וקשה איך למדו דין נשיא ממשה שהיה גם מלך[4].

יש ליישב[5] על פי דברי המדרש תנחומא [6] שלא נעשה משה מלך עד אחר לוחות שניות, ומעשה זה היה קודם לכן[7].
אמנם יש להקשות לדברי הרמב"ן (שמות ח ב) שכתב על דרך הישר שנצטוה משה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל. ואם כן כשאמר לו (שמות כה ט) 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו', אשר מזה למדו בשבועות (יד:) שהיה משה מלך, היה זה קודם לוחות שניות, ואם כן מוכח שהבבלי חולק בזה על התנחומא.
עוד יש ליישב[8], על פי דברי המקנה בקידושין (לב:)[9] שאף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול מכל מקום משה יכול היה למחול על כבודו כיון שעדיין לא נכנסו לארץ ולא נתחייבו בדין 'שום תשים עליך מלך'. ולפי זה יש לומר שכל חומרת כבוד המלך יותר מן הנשיא הוא מכח דין 'שום תשים' וכיון שבאותה שעה לא נצטוו עדיין במצווה זו, לכן אפשר ללמוד דין נשיא עתה מדין מלך באותה שעה.
עוד יש ליישב[10], שכל דיני כבוד המלכות הם רק במלך שנתמנה כדרך המלכים מה שאין כן משה שנעשה מלך מכח מה שהיה מופרש ומרומם מן העם, ולענין זה אין גדרי כבודו יתרים מנשיא.

2. במכילתא (יתרו מס' דעמלק א): 'יבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים', ומשה להיכן הלך והלא מתחלה יצא לקראתו כו' אלא מלמד שהיה עומד ומשמש עליהם כו'. וקשה הלא בגמרא בקידושין (לב:) הוכיחה הגמרא שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, ממעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם, נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו, נתנו לר' יהושע וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו, אמר ליה מצינו גדול ממנו ששמש, אברהם גדול הדור היה וכתוב בו (בראשית ח יח) 'והוא עומד עליהם' כו'. ומבואר שגדול ששימש היינו רק משום שמחל על כבודו, ובגמרא שם אמרו עוד: אמר רב אשי אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר (דברים יז טו) 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך. ואם משה היה מלך כיצד מחל על כבודו ושימש לפניהם[11].

יש ליישב[12] שכל הטעם שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, הוא כמבואר בגמרא: משום שנאמר 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך, ודין זה לא נאמר אלא כשנכנסו לארץ כמבואר בפסוקים שם[13].
עוד יש ליישב[14], שלא התמנה משה למלך אלא במתן תורה[15], ובאמת לסוברים שבא יתרו לאחר מתן תורה לא היה משה עומד ומשמש לפניהם לפי שהיה באותה שעה מלך.

3. איך יתכן שהיה משה מלך, הרי מבואר בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ב) שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים, ואם כן איך היה משה מלך כיון שהיה כהן כמבואר בזבחים (קא.)[16].

4. מפני מה לא נתחייבו המורדים במשה מיתה מדין מורד במלכות[17].

5. איך ישב משה בסנהדרין[18] הלא מבואר בגמרא בסנהדרין (יח:) שאין מושיבין מלך בסנהדרין[19].

6. איך עיבר משה את השנה[20] והלא אין מושיבין מלך ולא כהן גדול לעבר את השנה[21][22].

יש לומר שמאחר שהטעם שאין מושיבין מלך לעבר את השנה הוא משום אפסניא [שמחלק ממון לחיילותיו לפי שנה ורוצה שיהיו כל השנים מעוברות], ואין טעם זה שייך אצל משה[23].

7. במדרש (ויק"ר כו ז) אמרו שאול מלך ראשון, מוכח שלא היה משה מלך.

8. איך משה דן את העם ככתוב (שמות יח יג) 'ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם', והלא המלך אינו דן כמבואר בסנהדרין (פ"ב מ"ב) וכ"פ הרמב"ם (מלכים פ"ו הי"א)[24].

מהות מלכות משה[edit]

בדרשות הר"ן (דרוש יא) כתב שלא היה משה מלך, אך מכל מקום כאשר אין מלך בישראל יש לשופט באותו הזמן אף את כח המלוכה[25].

בשקל הקדש (קידוש החדש בהה"ל ד"ה לא) כתב שבודאי לא היה למשה דין מלך לכל מילי, שהרי אמרו במדרש (ויק"ר כו ז) שאול מלך ראשון[26].

בפנים יפות (במדבר יא כח) כתב שלא היה למשה רבינו דין מלך אלא דין נשיא.

אימתי נתמנה למלך[edit]

המצפה איתן (שם) כתב על פי דברי התנחומא (עקב ט וכי תשא כט הובאו לעיל) שלא נעשה משה מלך עד אחר לוחות שניות.

אמנם לדברי הרמב"ן (שמות ח ב) שכתב על דרך הישר שנצטוה משה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל. על כרחך שכשאמר לו (שמות כה ט) 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו', כבר היה מלך שהרי מזה למדו בשבועות (יד:) שהיה משה מלך, וזה היה קודם לוחות שניות, ואם כן מוכח שהבבלי חולק בזה על התנחומא.

המשך חכמה (שמות יח יב) כתב על פי דברי המדרש (שמו"ר נב א) 'ויהי בישורון מלך' (דברים לג ה) זה משה, שנעשה מלך במתן תורה. שהרי המשך הכתוב שם הוא 'בהתאסף ראשי עם' והיינו ביום הקהל בשעת מתן תורה.



שולי הגליון


  1. על מעשה מרים.
  2. ועי"ש בתוס' שדוחק לומר דמלך היינו הקדוש ברוך הוא וכהן משה.
  3. וכעין זה ברש"י (במדבר טז א) עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה, אחד מלך ואחד כהן גדול כו'.
  4. כן הקשו גליוני הש"ס למהר"י ענגיל (קידושין שם) ומצפה איתן (שם). וע"ע פנים יפות (במדבר יא כח) שהוכיח מגמרא זו שלא היה למשה דין מלך אלא דין נשיא.
  5. כן יישב המצפה איתן (שם).
  6. הובאו לעיל עקב ט, כי תשא כט.
  7. ועי"ש במצפה איתן שכתב שמעשה זה היה במ' יום האמצעיים.
  8. כן יישב בספר גבורות יצחק [השלם מקור].
  9. עי' להלן בסמוך.
  10. כן יישב דברי מלכיאל (ח"ב סימן עג).
  11. כן הקשו המקנה (קידושין שם) והמשך חכמה (שמות יח יב).
  12. כן יישב המקנה (קידושין שם).
  13. כדכתיב (דברים יז יד-טו) 'כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי. שום תשים עליך מלך' וגו'.
  14. כן יישב המשך חכמה (שמות יח יב).
  15. שהרי דרשו חז"ל (שמו"ר נב א) שהיה משה מלך מן הכתוב (דברים לג ה) 'ויהי בישורון מלך' זה משה, ובהמשך הכתוב שם נאמר 'בהתאסף ראשי עם' דהיינו ביום מתן תורה יום הקהל.
  16. כן הקשה החקרי לב (או"ח סימן קכ).
  17. כן הקשה החתם סופר (ח"א סימן רח).
  18. כמבואר בסנהדרין (ב.) 'ומשה על גביהן'.
  19. כן הקשו המרומי שדה (שבועות טו.), ושקל הקדש (קידוש החדש בהה"ל ד"ה לא).
  20. כמבואר בפרקי דרבי אליעזר (פ"ח).
  21. כמבואר בסנהדרין (יח:).
  22. כן הקשה שקל הקדש (קידוש החדש בהה"ל ד"ה לא).
  23. כן יישב שקל הקדש (שם).
  24. כן הקשה רבי חיים אשר מראדושיץ (דברות חיים פ' יתרו, פרדס יוסף ח"ג בכורי דוד).
  25. ובזה מיושבות כל הקושיות המוזכרות למעלה, חוץ מדין מורד במלכות שהרי עיקר דין מורד במלכות נלמד מיהושע, והר"ן כתב כן אף על יהושע.
  26. ובזה יישב הקושיא איך ישב משה בסנהדרין, כי כיון שלא היה לו דין מלך לכל מילי, אף שלענין 'לא תענה על רב' ודאי לא היה רב ממנו, מכל מקום לענין זה יכל להשיב באחרונה כמבואר בסנהדרין (לו.) ורק משום כבוד מלך אי אפשר לומר לו להשיב באחרונה כמבואר במאירי (סנהדרין יח:), ודיני כבוד מלך לא היה במשה רבינו. ובזה מיושבות גם שאר הקושיות המוזכרות.

מעבר לתחילת הדף