ערך/משה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי משה

נבואת משה

ערך מורחב – נבואת משה

אם היה למשה דין מלך

בכמה מקומות מצאנו בדברי חז"ל שהיה למשה דין מלך:

1. במדרש (שמו"ר נב א) דרשו את הכתוב (דברים לג ה) 'ויהי בישורון מלך', מלך - זה משה.

2. בזבחים (קב.) אמרו חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל, יבמה (פי' משה) מלך כו'. אמר עולא ביקש משה מלכות ולא נתנו לו דכתיב (שמות ג ד) 'אל תקרב הלום', ואין הלום אלא מלכות שנאמר (שמואל ב' ז יח) 'מי אנכי ה' אלקים וגו' כי הביאתני עד הלום', מתיב רבא רבי ישמעאל אומר יבמה מלך, אמר רבה בר עולא לו ולזרעו קאמר. דהיינו שלא נתנו למשה שיהיה זרעו מלכים אך הוא עצמו היה מלך.

3. במדרש תהלים (עח נד) על הפסוק 'בחוריו אכלה אש' זה נדב ואביהוא, אבן חנין אומר שקרנין היו והיו אומרים איזה אשה היתה הוגנת לנו, אנו בני כהן גדול, משה דודנו מלך, זקננו נשיא, ואיזה אשה הוגנת לנו וכו'.

4. במשנה בשבועות (פ"ב מ"ב) שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד כו'. ובגמרא (יד:) מנא הני מילי, אמר רב שימי בר חייא דאמר קרא (שמות כה ט) 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו' לדורות. וברש"י (טו. ד"ה וכן): קרא יתירא למידרש לדורות, ובימי משה דהוא מלך ונביא ואחיו כהן גדול ואורים ותומים ושבעים זקנים. וברמב"ם (בית הבחירה פ"ו הי"א): אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים וע"פ סנהדרין של שבעים ואחד זקנים, שנאמר 'ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו' לדורות. ומשה רבינו מלך היה.

5. תנחומא (עקב ט): דבר אחר 'פסל לך' (שמות לד א) בזכותך והוא שלך, אמר משה נתת לי ואתה מתנהג בהן בעין טובה נתת אותה להם שנאמר פסל לך, חייך שאני עושה אותך מלך ואתה פוסל לכל מי שתרצה ומקרב לכל מי שתרצה.

6. תנחומא (כי תשא כט) דבר אחר 'ברכת ה' היא תעשיר' (משלי י כב) זו ברכת משה שאמר לו הקב"ה פסל לך שני לוחות והראה לו הקב"ה מחצב של סנפירינון בתוך אהלו ופסל ממנו, ואמר 'פסל לך' הפסולת שלך, ומשם נעשה מלך.

7. בתוספתא (הביאוה התוס' ד"ה קל וחומר) אמרו קל וחומר למלך וכהן י"ד. ופירשו התוס' (שם) פירוש משה רבינו שהיה מלך וכהן גדול כו'.

8. במדבר רבה (יח ב) 'ויקח קרח' (במדבר טז א) על ידי מה נחלק, על ידי אליצפן בן אחי אביו שנעשה נשיא על משפחתו 'ונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל' (במדבר ג ל). אמר קרח, ארבעה אחים היו אחי אבא 'ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל' (שמות ו יח) עמרם הבכור, זכה אהרן בנו לגדולה ומשה למלוכה. מי ראוי ליטול את השניה כו'.

וכן כתבו רז"ל בכמה מקומות:

1. מושב זקנים (שמות יח ב) על הכתוב 'אשת משה אחר שלוחיה': וכי אחר הגט אשתו היא, והלא אין לו רשות בה. אלא לפי שאין נושאין אלמנתו של מלך ולא גרושתו כו'.

2. רמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"ו הי"א): ומשה רבינו מלך היה.

אך עיין להלן שיש שכתבו שלא היה לו דין מלך על כל פנים בדינים מסויימים.

קושיות בענין זה

1. בגמרא בקידושין (לג:) למדו דין עמידה בפני נשיא ממשה: נשיא עובר עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומות שנאמר (שמות לג ח) 'והביטו אחרי משה עד בואו האהלה'. וברש"י: ומשה נשיא היא. וקשה איך למדו דין נשיא ממשה שהיה גם מלך.

יש ליישב על פי דברי המדרש תנחומא שלא נעשה משה מלך עד אחר לוחות שניות, ומעשה זה היה קודם לכן.

אמנם יש להקשות לדברי הרמב"ן (שמות ח ב) שכתב על דרך הישר שנצטוה משה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל. ואם כן כשאמר לו (שמות כה ט) 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו', אשר מזה למדו בשבועות (יד:) שהיה משה מלך, היה זה קודם לוחות שניות, ואם כן מוכח שהבבלי חולק בזה על התנחומא.

עוד יש ליישב, על פי דברי המקנה בקידושין (לב:) שאף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול מכל מקום משה יכול היה למחול על כבודו כיון שעדיין לא נכנסו לארץ ולא נתחייבו בדין 'שום תשים עליך מלך'. ולפי זה יש לומר שכל חומרת כבוד המלך יותר מן הנשיא הוא מכח דין 'שום תשים' וכיון שבאותה שעה לא נצטוו עדיין במצווה זו, לכן אפשר ללמוד דין נשיא עתה מדין מלך באותה שעה.

עוד יש ליישב, שכל דיני כבוד המלכות הם רק במלך שנתמנה כדרך המלכים מה שאין כן משה שנעשה מלך מכח מה שהיה מופרש ומרומם מן העם, ולענין זה אין גדרי כבודו יתרים מנשיא.

2. במכילתא (יתרו מס' דעמלק א): 'יבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים', ומשה להיכן הלך והלא מתחלה יצא לקראתו כו' אלא מלמד שהיה עומד ומשמש עליהם כו'. וקשה הלא בגמרא בקידושין (לב:) הוכיחה הגמרא שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, ממעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם, נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו, נתנו לר' יהושע וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו, אמר ליה מצינו גדול ממנו ששמש, אברהם גדול הדור היה וכתוב בו (בראשית ח יח) 'והוא עומד עליהם' כו'. ומבואר שגדול ששימש היינו רק משום שמחל על כבודו, ובגמרא שם אמרו עוד: אמר רב אשי אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר (דברים יז טו) 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך. ואם משה היה מלך כיצד מחל על כבודו ושימש לפניהם.

יש ליישב שכל הטעם שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, הוא כמבואר בגמרא: משום שנאמר 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך, ודין זה לא נאמר אלא כשנכנסו לארץ כמבואר בפסוקים שם.

עוד יש ליישב, שלא התמנה משה למלך אלא במתן תורה, ובאמת לסוברים שבא יתרו לאחר מתן תורה לא היה משה עומד ומשמש לפניהם לפי שהיה באותה שעה מלך.

עוד יש ליישב, דממה נפשך, אם יתרו בא קודם מתן תורה, אז עדיין לא היה משה מלך (וכנ"ל בשם המשך חכמה), ואם בא לאחר מתן תורה, אז היו למשה קרני הוד, שבאו מהכתרים שנלקחו מישראל וזכה משה ונטלן, ויש לומר שכל הטעם שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, הוא משום שנאמר 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך (וכנ"ל בשם המקנה), ומחילת כבודו יגרום לביטול מוראו, ואם כן זה לא שייך אלא בשאר מלכים, אבל משה (לאחר מתן תורה) שניתנו לו קרני הוד, ועל ידי זה יראו מגשת עליו, שפיר היה יכול למחול על כבודו, שאף אם ימחול עדיין תהא אימתו עליהם.

עוד יש ליישב, על פי מה דאמרינן (סוטה מא:) מצוה שאני, ופירשו התוספות (ד"ה מצוה שאני) דמוחל על כבודו משום כבוד התורה שהוא כבוד השכינה, עיי"ש, ומשמע דבמקום דאית ביה כבוד השכינה יכול אף מלך למחול על כבודו, ואם כן גם משה יכול היה למחול מפני כבוד השכינה, וכמו שפירש רש"י (שמות יח יב) "לפני האלהים - מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה, כאלו נהנה מזיו השכינה".

עוד יש ליישב, שכתבו התוספות (סנהדרין יט. ד"ה ינאי [הראשון]) דעשה דכבוד תורה עדיף מכבוד מלך, ואם כן יש לומר שמלך לחוד אינו יכול למחול על כבודו, אבל אם הוא מלך ותלמיד חכם, ואז העשה דכבוד מלך טפל לעשה דכבוד התורה, אם כן מיגו דמצי למחול לכבוד התורה מחול נמי לכבוד מלכות.

עוד יש ליישב, על פי דברי רש"י (שמות יח יג) וישב משה וגו' ויעמד העם, יושב כמלך וכולן עומדים, אם כן נראה שרק למחרתו אחר שהתחיל לשפוט העם, נתעטר בכתר מלוכה.

3. איך יתכן שהיה משה מלך, הרי מבואר בירושלמי (הוריות פ"ג ה"ב) שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים, ואם כן איך היה משה מלך כיון שהיה כהן כמבואר בזבחים (קא.).

4. מפני מה לא נתחייבו המורדים במשה מיתה מדין מורד במלכות.

5. איך ישב משה בסנהדרין הלא מבואר בגמרא בסנהדרין (יח:) שאין מושיבין מלך בסנהדרין.

יש ליישב שכל הטעם שאין מושיבין מלך בסנהדרין, כתב הרמב"ם (הלכות סנהדרין פ"ב ה"ד) שהוא משום שאסור לחלוק עליו ולמרות דברו, והיינו משום שנאמר 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך, ואם כן זה לא שייך אלא בשאר מלכים, אבל משה שניתנו לו קרני הוד, ועל ידי זה יראו מגשת עליו, שפיר היה מותר לישב בסנהדרין דאפילו אם יסתיר אחד את דבריו עדיין תהא אימתו עליהם.

עוד יש ליישב דהנה הרדב"ז (סימן תשעג) כתב דהא דאין מושיבין מלך בסנהדרין הוא דווקא בזמן שאינו ממנין הסנהדרין, דכיון דאינו בכלל המנין לא יקפיד וידבר תחלה או באמצע, ואיכא משום לא תענה על רב, אבל היכא דהוא ממנין הסנהדרין שרי, דכיון שהוא בכלל הסנהדרין, לעולם לא ידבר תחלה אלא יתחילו מן הצד, וליכא לא תענה על רב, עיי"ש, והנה כתב הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ב ה"ו) שהמלך יתנהג בענוה יתירה, אין לנו גדול ממשה רבינו, והוא אומר "ונחנו מה" וכו', ובטח המתין עד שגמרו כולם, ובכהאי גוונא מושיבין מלך בסנהדרין.

6. איך עיבר משה את השנה והלא אין מושיבין מלך ולא כהן גדול לעבר את השנה.

יש לומר שמאחר שהטעם שאין מושיבין מלך לעבר את השנה הוא משום אפסניא [שמחלק ממון לחיילותיו לפי שנה ורוצה שיהיו כל השנים מעוברות], ואין טעם זה שייך אצל משה.

7. במדרש (ויק"ר כו ז; תנחומא אמור ב) אמרו שאול מלך ראשון, מוכח שלא היה משה מלך.

8. איך משה דן את העם ככתוב (שמות יח יג) 'ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם', והלא המלך אינו דן כמבואר בסנהדרין (פ"ב מ"ב) וכ"פ הרמב"ם (מלכים פ"ו הי"א).

יש ליישב שכל הטעם הוא משום שנאמר 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך, ואם כן זה לא שייך אלא בשאר מלכים, אבל משה שניתנו לו קרני הוד, ועל ידי זה יראו מגשת עליו, שפיר היה מותר לדון דעדיין תהא אימתו עליהם.

מהות מלכות משה

בדרשות הר"ן (דרוש יא) כתב שלא היה משה מלך, אך מכל מקום כאשר אין מלך בישראל יש לשופט באותו הזמן אף את כח המלוכה.

בשקל הקדש (קידוש החדש בהה"ל ד"ה לא) כתב שבודאי לא היה למשה דין מלך לכל מילי, שהרי אמרו במדרש (ויק"ר כו ז) שאול מלך ראשון.

בפנים יפות (במדבר יא כח) כתב שלא היה למשה רבינו דין מלך אלא דין נשיא.

בבכורי דוד (בספר פרדס יוסף, סוף כרך ג') כתב שאגדות חלוקות בדבר, ומביא ממדרש שוחר טוב א' שכתבו על משה ושמואל שאתה מוצא מה שכתוב בזה כתוב בזה, זה מלך וזה מלך, הרי נראה דבאמרם מלך, אין הכוונה מלך ממש אלא שהיה המנהיג, דהא מדמהו לשמואל. ועוד מביא מאור החיים (במדבר יב יא) שאהרן דן במשה דין חכם ולא מלך, וגם איתא (תנחומא אמור ב) "מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב", והיינו שאול, ומשמע שמשה לא היה מלך.

אימתי נתמנה למלך

המצפה איתן (שם) כתב על פי דברי התנחומא (עקב ט וכי תשא כט הובאו לעיל) שלא נעשה משה מלך עד אחר לוחות שניות.

אמנם לדברי הרמב"ן (שמות ח ב) שכתב על דרך הישר שנצטוה משה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל. על כרחך שכשאמר לו (שמות כה ט) 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו', כבר היה מלך שהרי מזה למדו בשבועות (יד:) שהיה משה מלך, וזה היה קודם לוחות שניות, ואם כן מוכח שהבבלי חולק בזה על התנחומא.

המשך חכמה (שמות יח יב) כתב על פי דברי המדרש (שמו"ר נב א) 'ויהי בישורון מלך' (דברים לג ה) זה משה, שנעשה מלך במתן תורה. שהרי המשך הכתוב שם הוא 'בהתאסף ראשי עם' והיינו ביום הקהל בשעת מתן תורה.

בבכורי דוד (בספר פרדס יוסף, סוף כרך ג') כתב על פי דברי רש"י (שמות יח יג) וישב משה וגו' ויעמד העם, יושב כמלך וכולן עומדים, אם כן נראה שאחר שהתחיל לשפוט העם, נתעטר בכתר מלוכה.

דינו כדין ציבור

עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות נ).

זמן פטירת משה

יש שכתבו שמשה רבינו מת בשבת בשעת מנחה, וכתב על זה הרא"ש שזה אינו, שהרי כתיב 'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום', ודרשו (ר"ה יא.) היום מלאו ימי ושנותי, ואמרינן במדרש רבה (פ' וילך) בו ביום כתב י"ג ספרי תורה, ובשבת היאך היה כותב, ועוד הוכיחו התוס' והרא"ש מסדר עולם (פי"א) דבשבעה באדר שמת משה בו, ערב שבת היה.

תפילת משה על יהושע שינצל מעצת מרגלים

עי' חדש על ה(מ)דף (סוטה לד).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף