עונג שבת/מנחה של שבת
|
< הקודם · הבא > |
תפלת מנחה:
א חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום. ושאל הקב"ה שישראל יתנו לו שני פסוקי' בכל יום כל ימי חייהם. וכמה ימי חייו של אדם ע' שנה שנ' ימי שנותינו בהם שבעים שנה וכו'. וכמה ימים בע' שנה כ"ה אלף ות"פ וחשבון ימי שנה שס"ד[1]. וחשבון הפסוקי' של חומש ח' אלף ותתמ"ב. ופסוקים של נביאי' ט' אלפי' ורצ"ד ופ' של כתובי' ה' אלפי' וס"ג ס"ה כ"ג אלף וקצ"ט[2] לבד מספרי' החיצוני'. טול מהם השבתות וי"ט שאינו מן המנין שהם ימי משתה ושמחה ותענוג. ונמצאו מנין ימי שבתו' ג' אלפי' ותר"מ[3]. ומנין ימי החגים לחשבון י"ח ימים[4] אלף ור"ס[5]. ונשתיירו ימי החול כ' אלף ותק"פ[6]. ס"ה כ"ה אלף ות"פ[7]. ורצו בני ישראל וקבלו על עצמם כדי שיוסיפו על מאה ברכות ב' פסוקי' בכל יום. א' נגד נעשה וא' נגד נשמע. ומאן אינון ב' פסוקים ומקבלים דין מדין ואמרין ונטלתני רוחא. ואומר זה הסדר בשבתות ובימי' טובי' [במנחה][8] ובימות החול ביוצר: (ילקוט פ' עקב)
ב מצאתי בשם הר"ר נתן בן מכיר למה אנו אומרים במנחה בשבת ואני תפלתי לפי שצרה אחרונה שלא נהיתה כמוה תהי' בעקבי הקץ ט' חדשים כמ"ש לכן יתנם עד עת יולדה ילדה והיום האחרון יכבד הצרה מכל שלפניה ויום שבת יהיה הצרה עד עת מנחה ואז ישראל יהי' נענין בשמחה בשעת מנחה ומיד יבא משיח ויושיענו והיינו דכתוב[9] בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך והיינו דכתיב בשובה ונחת תושעון שבו תגאלו ותפלת המנחה נקרא עת רצון שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה שנא' ויהי כעלות המנחה: (מצאתי בספר)
ג למה נברא מעשה בראשית בששה ימים כי הם ג' כתות עדים. שני ימים מעידים להקב"ה שהוא א'. ושני ימים מעידים על ישראל שהם אחד מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ושני ימים מעידים על השבת שהוא אחד. ושלשתם מעידים זה על זה. הקב"ה ושבת על ישראל. וישראל ושבת על הקב"ה. וישראל והקב"ה על השבת: (מדרש אגדה)
ד מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אמרינן במדרש שלשה מעידים זה על זה. ישראל ושבת והקב"ה. ישראל ושבת מעידי' על הקב"ה שהוא אחד. הקב"ה וישראל מעידי' על שבת שהוא יום מנוח. הקב"ה ושבת על ישראל שהם יחידי' באומות. וע"ז סמכינן לומר אתה אחד בשבת במנחה אע"פ שאינו מדבר מעניינא דיומא בשבת כמו תפלת ערבית ושחרית: (תוס' חגיגה)
ה מרע"ה ודוד המלך ויוסף הצדיק מתו בשבת במנחה ונגד זה אנו אומרים צידוק הדין ג' צדקתך. ולכן אין לקבוע מדרש משעת מנחה ואילך: (זוהר בראשית)
ו מרע"ה מת בשבת (זוהר וכן בתשובו' ובסדר עולם[10] זכרו הרא"ש בפ' ערבי פסחי'[11] מוכח שהיה בע"ש) (עיין באריכות תוספ' מנחות דף ל' ע"א[12]) (עשרה מאמרות דף ל"ח ע"ד):
ז מצאתי צריך ליזהר בכל סעודה מן ג' סעודות שיהיה לו בשר יין ודגים ויש רמז בתיבות אלו כי ר"ת שלהם בי"ד עולה במ"ק ז' וכן אמצע תיבו' שלהם שי"ג עולה ז' במ"ק וכן ס"ת ר"ן עולה ז' ונודע שמנין השביעי הוא המובחר. והשבת הוא ז' ראש לכולם וג"פ מספר ז' רומז לג' סעודות (שני לוחות הברית):
ובזה מצאתי אני המחבר טעם לאכול דג בשבת כי דג במספר ז' כמו שבת שהוא יום ז'. וראיתי ברוקח הנעשה על ע"ב שמות ויס"ע ויב"א וי"ט שם השביעי נקרא הא"א בגי' ז' ובגי' ד"ג כי בזכות שהוא שם שביעי ובזכות ג' אבות וד' אמהות ירד הקב"ה מכסאו העומד על נהרי אש וברד ברקיע השביעי וקרע לישראל ז' ימים ואפי' מים עליוני' שנ' ראוך מים אלו מים עליוני' אף חצציך יתהלכון אלו מים תחתוני' ולקחו בידיהם דגים של ים ועברו:
ח בהאי יום תלתא סעודתא בעיין בני מלכא לזמנא ולסדרא פתורא בגין יקריה דמלכא כמה דאוקימנא עכ"ל: (עיין פ' יתרו עמוד קנ"ח עוד פ' עקב עמוד תקכ"ב עונש מי שאינו מקיים שלש סעודו'):
- ↑ 70 × 364=25,480
- ↑ 8,842 + 9,294 + 5,063=23,199
- ↑ 25,480 ÷ 7=3,640
- ↑ ז' ימי פסח, יום אחד שבועות, יום אחד ר"ה, יום אחד יוהכ"פ, וח' ימי סוכות.
- ↑ 70 × 18=1,260
- ↑ 25,480 - 3,640 - 1,260=20,580
- ↑ ב-70 שנה ישנם 25,480 ימים כנזכר למעלה.
- ↑ כך נתוסף בילקוט שמעוני בדפוסים החדשים.
- ↑ ישעי' מט, ח.
- ↑ פי"א.
- ↑ סימן יג.
- ↑ ד"ה מכאן.