ערך/מחמר

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי מחמר

זמני האיסור

בשבת

מחמר בשבת אסור מן התורה דכתיב "לא תעשה מלאכה אתה ובהמתך".

ביום טוב

דעת כמה ראשונים שביום טוב אין איסור מחמר מן התורה, אבל מדרבנן אסור.

אולם בדעת הרמב"ם כתב הפר"ח סי' תצ"ה דמכיון שחיוב חורש בשבת נלמד מקרא דאתה ובהמתך נלמד גם ביום טוב, ממילא גם מחמר אסור, דנלמד ג"כ מקרא זה. ועי' שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה - הערות סימן תנ, לדחות הכרחו.

חורש ביום טוב אם לוקה גם משום מחמר

הסתפק בכך האפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף ב) וכתב נפק"מ באופן שהתרו בו רק משום מחמר ולא משום חורש. והוכיח מדברי רעק"א דפשוט לו שלוקה אף משום לאו דמחמר. אמנם בדעת הרמב"ם כתב שאין בחורש משום מחמר. ושוב חידש שגם לדעת הרמב"ן יש לומר שאי אפשר לחייבו בחרישה משום מחמר. וציין לדבריו בשבת (קיג:) שביאר שיש לחלק בין חרישה לבהמה שבחרישה שנותן עליה עול וכובשה תחת ידו הרי היא ככלי ביד האומן ואינה דומה למחמר שהבהמה הולכת לנפשה.

בחול המועד

כתב הביאוה"ל סי' תקל"ו ד"ה ומותר, דיש איסור מחמר ושביתת בהמה בחוה"מ, ומדייק כן מדברי הב"י דברכיבה ליכא שום מלאכה יע"ש, אולם כבר הקשו ע"ז מהב"י בסי' תצ"ה שהביא דברי הכל בו דאף למ"ד דיש איסור מחמר ושביתת בהמה ביום טוב, בחוה"מ ודאי מותר (וכן הוא בארחות חיים הל' יום טוב אות ה').

ביום הכיפורים

האחרונים הוכיחו שיש איסור מחמר מן התורה ביום הכיפורים.

אופני האיסור

בבהמה שאינה שלו

נחלקו ראשונים אם נוהג איסור מחמר בבהמת חבירו, או אינו נוהג. להלכה פסק במשנ"ב שאיסור מחמר נוהג גם בבהמת אחרים. באופן שיש לו שותפות בבעלות הבהמה יש איסור מחמר לכל הדעות.

באפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף ב) תלה מחלוקת זו בחקירתו אם לולי הקרא היה מחמר אסור והיה חייב עליו או שלולי הקרא היה פטור משום דהוא גרמא בעלמא.

מחמר אחר שתי בהמות העושות מלאכה אחת

כתב האור שמח בשם המקור חיים (הגהות מקור חיים למגיני ארץ, מג"א סימן רסו אחר סק"ז; הו"ד באפיקי ים שם) שמחמר אחר שתי בהמות העושות כאחת פטור, שהרי אמרו בשבת (קנג:) כל שבחבירו פטור בבהמתו מותר, והכיון ששנים שעשאוה פטורים ה"ה במחמר אחר בהמות שעושות מלאכה כאחת. ובאור שמח כתב דבדותא היא, והאפיקי ים שם הצדיק דברי המקור חיים. אך כתב שלכאורה כל דבריו רק בזה יכול וזה יכול דבזה אין יכול וזה אין יכול אף באדם חייב, ושכ"כ בדגל התורה (סימן פח) בשם הנתיבות שדוקא בזה יכול וזה יכול אינו עובר משום מחמר.

אמנם דן באפיקי ים לפי סברת השאגת אריה (הו"ד להלן) שבמחמר הבהמה כגרזן ביד החוצב, אם כן מה לי בהמה אחת מה לי שתי בהמות.

מה היה הדין לולי דין התורה דמחמר

האפיקי ים (שם) חקר בלאו דמחמר מה היה הדין לולי הלאו ד'לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך', אם היינו פוטרים אותו לגמרי כיון דאין זה אלא גרמא, או שהיינו מחייבים אותו כיון דהרי הוא פועל המלאכה ע"י בהמתו כגרזן ביד החוצב וכליבה ורוח מסייעתו. וציין לדברי השאגת אריה (סוס"י עג) שנקט בפשטות שהרי היא כגרזן ביד החוצב אלא שהתורה הקילה שאין חייבים על לאו זה דמחמר, ולכן הסיק שבכלל איסור מלאכה דיום הכיפורים נכלל נמי לאו דמחמר. אמנם מלשון הרמב"ן (סהמ"צ שורש יד) דייק האפיקי ים דס"ל שלולי הקרא לא היה עובר כלל על הלאו ובא הכתוב להחמיר עליו ולאסור המלאכה. וכן דקדק האפיקי ים מסוגיית הגמרא בשבת (קנג:).

לעיון נוסף

• אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/סז.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף