שאגת אריה/עב
|
< הקודם · הבא > |
אחר שנתברר לנו באר היטב ששוה יה"כ לשבת לאיסור הוצאה והבערה לכ"ע אכתי נשאר לנו לברר דבר א' והוא אם אנו מצווין על לאו דמחמר ועל שביתת עבד ובהמה ביה"כ כבשבת או לא דהני וודאי אינן בכלל לאו דמלאכה אפי' בשבת שהרי לאו דמחמר פרט לן קרא גבי שבת לאו בפ"ע דכתי' לא תעשה מלאכה אתה ובהמתך כדאמרי' ר"פ מי שהחשיך (ד' קנג) ובשביתת עבד ובהמה אפי' לאו ליכא אלא עשה דלמען ינוח עבדך ואמתך ושורך וחמורך ואין ללמוד יה"כ משבת דהא יה"כ קיל משבת לענין עונש ואין למידין קל מחמור להחמיר עליו וממתני' דמגילה (ד' ז) דאין בין יה"כ לשבת אלא ששבת זדונו בידי אדם ויה"כ זדונו בהכרת ליכא למיפשט הא דמשמע דבשאר מילי שניהם שווין דמתני' לא מיירי אלא ממלאכ' גמורה דגופיה דחייב עליו בשבת מיתה וביה"כ כרת אבל לאו דמחמר דאינו חייב עליו אפי' בשבת כדאמר בר"פ מש"ה שם וכ"ש שביתת עבד ובהמה מזה לא מיירי. תדע דהא יה"כ שרי בקניבת ירק מן המנחה ולמעלה ובשבת אסור כדאמר בספי"ד דמסכת שבת (ד' קיד) ואפ"ה ל"ק לה ש"מ כדאמרן ולהני רבוותא דס"ל דאפי' בי"ט מוזהרין על שביתת עבד ובהמה הא וודאי יה"כ לכ"ש מוזהרין עליהם כי מספקא לי להני רבוותא דס"ל אין אדם מצווה על שביתת עבד ובהמה בי"ט יה"כ למאי נדמי להו אי לשבת ואסור או לי"ט ושרי. ונ"ל להביא ראיה דלאו דמחמר חייב עליו ביה"כ כבשבת שהרי בחולין ס"פ ג"ה (ד' קא) אמר אדרי"ה התם דא"ל אין איסור חל על איסור באיסור כולל אבל איסור כולל באיסור חמור אית ליה ופריך ורי"ה ל"ל איסור כולל והתניא שבת ויה"כ שגג ועשה מלאכה מניין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו ת"ל שבת היא יה"כ הוא דרי"ה רע"א אינו חייב אלא אחת ופירש"י והני איסור בת אחת כו' עד חיילי תרווייהו וכמו שהעתקתי לשונו למעלה סי' ע"א ואמר שלח רבין משמיה דר"י ב"ח כך הצעה של משנה זו ואיפוך משום האי קושיא והשתא אי אמרת בשלמא דיש איסור מחמר ביה"כ כשבת וכן שאר מלאכות כגון הוצאה והבערה אסורין בו כמו בשבת היינו דאיצטרכן שבת היא ויה"כ הוא דשבת היא קמ"ל דחייב משום שבת אם חל בו יה"כ. ויה"כ הוא קמ"ל דחייב משום יה"כ אם ח"ל בשבת דחד מחבריה לא ילפינן ואי לא כת' רחמנא אלא שבת היא ה"א דחייב עליו משום איסור שבת לחוד דה"ל איסור חמור שחייב על זדונו מיתת ב"ד דחמיר אבל אינו חייב משום יה"כ דקיל שכן בכרת כתב רחמנא יה"כ הוא לחייב נמי משום יה"כ ואי כתב רחמנא יה"כ הוא ולא כתב שבת היא ה"א איה"כ לחוד מיחייב משום דה"ל איסור כולל מיגו דחייב אאכילה משום יה"כ חייב נמי אמלאכ' משום יה"כ אבל שבת שאינו איסור כולל ה"א דלא מיחייב עלי' דלא חייל איסור שבת אאיסור יה"כ כת' רחמנא שבת היא לחייב נמי משום שבת אא"א דיש מלאכות שאסורין בשבת ומותרין ביה"כ כגון לאו דמחמר השתא ה"ל שבת נמי איסור כולל לגבי יה"כ שכולל מלאכות האסורות עם המותרות ביה"כ כמו שיה"כ ה"ל איסור כולל לגבי שבת שכולל את מלאכה האסורה בשבת עם אכילה המותרת בו ה"נ ה"ל שבת איסור כולל לגבי יה"כ שכולל מלאכות האסורות ביה"כ עם המותרות בו והשתא שבת היא דכתב רחמנא למה לי השתא יה"כ דאינו אלא איסור כולל לחוד חייב עליו אם חל בשבת דהא כתי' יה"כ הוא שבת דה"ל איסור כולל ואיסור חמור לכ"ש דחייב עליו אם חל בו יה"כ ושבת היא דכת' רחמנא למה לי אלא וודאי ש"מ דליכא מידי דאסור בשבת וביה"כ שרי אלא כל מה דאסור בשבת אסור נמי ביה"כ וליכא בשבת איסור כולל לגבי יה"כ הילכך כת' רחמנא שבת היא לחייב עליה בפני עצמו דא"א ללמוד לשבת מיה"כ דמה ליה"כ שכן איסור כולל משא"כ בשבת דלא. מ"מ לק"מ מהא לרפרם דאמר אין עירוב והוצאה ליה"כ דא"כ שבת היא לרי"ה למה לי דהא כ"כ שם דהא דרפרם תנאי היא וכן לר"י דס"ל הבערה ללאו יצאת אין להוכיח מזה דמ"מ ס"ל דאסורה מה"ת ביה"כ דהא א"ל דר"י לית לי' דרי"ה אבל מ"מ הא יש להוכיח דאיסור מחמר נוהג ביה"כ והא וודאי ראיה גדולה היא וליכא לדחויי מידי וא"ל דאע"ג דאיסור מחמר איתיה בשבת וליתיה ביה"כ מ"מ לא הוי שבת איסור כולל לגבי יה"כ לחייב עליו בפ"ע ול"ד ליה"כ דהוי ליה איסור כולל משום דאיסור החדש של יה"כ דהיינו איסור אכילה הנוהג בו משא"כ בשבת חייב עליו כרת במזיד וחטאת בשוגג ושפיר ה"ל איסור כולל לחייב עליו חטאת בפ"ע אמלאכה אבל לאו דמחמר שהוא איסור חדש הנוהג בשבת משא"כ ביה"כ ל"ל איסור כולל מיגו דאסור בלאו דמחמר משום שבת אסור נמי בשאר מלאכות משום שבת כשחל להיות יה"כ בו לחייב עליו חטאת בפ"ע כיון דעל מחמר עצמו אינו חייב עליו חטאת בשבת אין כח לאיסור מחמר לכלול לשאר מלאכת שבת לחייב עליו חטאת כיון דמחמר עצמו אין חייב עליו חטאת דא"א למה שנכלל ע"י להיות עדיף מיניה דידיה לחייב עליו חטאת משא"כ בדידיה גופיה והיאך יהא טפל חמור מן העיקר וא"כ אע"ג דמחמר איתא בשבת וליתא ביה"כ ה"א דלא ליחייב משום שבת לפיכך כתב רחמנא שבת היא לחייב עליה בפ"ע דהא וודאי ליתא דא"כ באיסור מוסיף נמי נימא הכי דאע"ג דאיסור מוסיף חמור מאיסור כולל דהא ר"י איסור כולל ל"ל ואיסור מוסיף א"ל כדאמר בספ"ג דיבמות (ד' לב) מ"מ בהא לא שייך לאפלוגי בינייהו דאי כל כה"ג לא הוי איסור כולל לגרור זה את זה במילתא דליתא בעצמו של גורר ה"ה דכה"ג איסור מוסיף נמי לא הוי דהוא נמי מטעם גרירה קא אתי משום דאיתוסף בחפצא באיסור שני איסור על מי שהיה מותר מחמת איסור ראשון גריר נמי איסור שני זה עי"ז לחול אפי' על מי שהיה אסור ועומד מחמת איסור ראשון והרי הא מתני' דיש אוכל אכילה א' וחייב עליה ד' חטאות ואשם א' מפרש בגמרא דה"ל איסור נותר באיסור מוסיף דאכתי להדיוט הוא דאסור אבל לגבוה שרי ה"ל נותר מיגו דאיתוסף איסור לגבי גבוה איתוסף ליה לגבי הדיוט והרי האי איסור דאיתוסף לגבוה אין בו חיוב חטאת אם עבר והקריבו לגבוה ומ"מ ע"י איסור גבוה גריר לאיסור נותר על ידו לחייב חטאת על אכילתו משום נותר וא"כ ה"ה לאיסור מחמר גריר ע"י כולל לשאר מלאכות לחייב עליהם חטאת משום שבת. ואע"פ שהתוס' כתבו שם ואיסור כולל ל"ל והתניא כו' פ"ה ואע"ג דאיסור בת אחת הוא מאן דלית ליה איסור כולל לית ליה איסור בת אחת וא"נ לר"י דהא בפ' ד' אחין (ד' לד) פריך השתא באיסור כולל מחייב תרתי באיסור בת אחת מיבעיא אלמא אפי' מאן דל"ל איסור כולל מצי סבר איסור בת אחת לכך נראה לר"י דהשתא ס"ד דלאו איסור בת אחת הוא אלא חשוב שבת קדים משום דקביעא וקיימא. מ"מ הן בעצמם הקשו על פירושו שכתבו אבל קשה דאי לא איסור בת אחת הוא א"כ שבת היא ל"ל פשיטא דחייב משום דשבת קדים ע"כ. הילכך העיקר כפי' רש"י שקושיית הגמ' הוא מחמת דס"ל מאן דלית ליה איסור כולל ל"ל איסור בת אחת וגם קושיית ר"י אינו קשה כ"כ למבין:
אבל אין לפרש סוגיא זו דהא דפריך ור"י הגלילי לית ליה איסור כולל ה"פ דמשמע לי' להמקשן ולר"י ב"ח דמשני מחמת קושיא זו איפוך דוודאי דאע"ג דל"ל איסור כולל מ"מ איפשר דאיסור בת אחת אית ליה וכדאמרי' בפ' ד"א והא וודאי לא קשיא ליה ודלא כפי' רש"י אלא שסברי דאע"ג דאיסור בת אחת חמיר טפי לחול מאיסור כולל ה"מ היכא דב' האסורים באים בבת אחת שניהם שוים כגון שיש בשניהם איסור כולל או איסור מוסיף כל חד וחד אחבריה או בשניהם אין בהם אחד מכל אלו אבל היכא דבאחד מהם איכא איסור כולל או איסור מוסיף וליתא בחבירו כה"ג האיסור שיש בו איסור כולל או איסור מוסיף חייל באיסור בת אחת והאיסור השני שאין בו לא כולל ולא מוסיף אע"פ שבא בבת אחת עם חבירו לא חייל ואינו חייב אלא על אותו איסור לחוד שהוא איסור כולל או איסור מוסיף דכמו שאיסור כולל או איסור מוסיף חמור לחול על איסור אחר שחל קודם אלמא איסור כולל ומוסיף חשובים להחמיר כאיסור קדים ה"נ דלהקל אמרי' הכי דהיכ' דשני האיסורי' באים בבת אחת ואחד מהם הוי איסור כולל או איסור מוסיף חשוב האי איסור כאיסור קדים ואיהו חייל וחבירו לא חייל באיסור בת אחת. מיהו כל זה למ"ד איסור חל על איסור באיסור כולל או מוסיף אבל מאן דל"ל איסור חל על איסור אפי' באיסור כולל ומוסיף דכמו דלא חשיבא לגבי איסור קדים לחול עליה ה"נ לא חשיבא בבת אחת לעכב על איסור השני שחל בבת אחת עמו מלחול ושניהם חלין בבת אחת וחייב על שניהם קרבן דהי מינייהו מפקת וה"ה למאי דס"ל לרי"ה דבאיסור כולל לא חייל ובאיסור כולל באיסור חמור חייל אם איסור אחד איסור כולל לבד והשני איסור כולל באיסור חמור היכא שחלין שניהם בבת אחת איסור כולל באיסור חמור לחוד חייל וחייבין עליו חטאת וה"ל כאיסור קדים והשני שאינו אלא איסור כולל לחוד לא חייל ואינו חייב עליו קרבן. והשתא פריך הכי דע"כ ס"ל לר' יוסי הגלילי איסור כולל לחוד מדחייב על שבת ויה"כ על כל א' וא' חטאת דאס"ד דלית ליה לרי"ה איסור כולל לחוד אלא איסור כולל דאיסור חמור דוקא אית ליה אמאי מחייב בתרתי בשבת וביה"כ הרי שבת הוי איסור כולל משום שכולל שאר מלאכות שאינן אסורין ביה"כ כגון מחמר והוי נמי איסור חמור שחייבין עליו מיתת ב"ד משא"כ יה"כ ויה"כ אינו אלא איסור כולל לחוד שכולל איסור אכילה שהותר בשבת עם איסור מלאכה האסורה בשבת וה"ל שבת כאיסור קדים ובבת אחת שבת חייל יה"כ לא חייל ולא ליחייב חטאת איה"כ אע"כ אית ליה לרי"ה איסור כולל לחוד וכיון דאיסור כולל לחוד חשוב נמי כאיסור קדים שהרי חל נמי על איסור קדים שוב אין לחלק בין איסור כולל לחוד לאיסור כולל עם איסור חמור ומש"ה חייב שתים על שבת ויה"כ לרי"ה שהרי שניהם חשובים כאחת לחול על איסור קדים ובאיסור בת אחת תרווייהו חיילי ליחייב עליהן ולהאי פירושא מוכח דלאו דמחמר אינו נוהג ביה"כ דאל"כ ליכא בשבת אלא איסור חמור לחוד בלא איסור כולל וביה"כ איסור כולל בלא איסור חמור ומאי קא ק"ל דאדרבה כיון דלית ליה לרי"ה איסור חמור בלא איסור כולל ואיסור כולל בלא איסור חמור ושניהם לחוד אינם חלין על איסור קדים היכא דבאו בבת אחת תרווייהו חיילי דהי מינייהו מפקת והשתא ניחא הא דמחייב על שבת ויה"כ ב' חטאות. אע"כ לאו דמחמר אינו נוהג ביה"כ וה"ל שבת איסור כולל באיסור חמור ויה"כ איסור כולל לחוד ושבת חייל יה"כ לא חייל כיון דל"ל לרי"ה איסור כולל לחוד בלא איסור חמור ואמאי מחייב ליה תרתי אשבת ויה"כ והשתא פריך שפיר ומש"ה מהפך ליה ר"י ב"ח לדרי"ה בדר"ע וזה הפי' הוא נכון מאוד. ולפ"ז ניחא הא דאמרי' בפ' ד"א השתא באיסור כולל מחייב תרתי באיסור בת אחת מיבעיא דהתם איירי מזר שאכל מליקה דהוי נבילה והוי איסור זרות ואיסור נבילה איסור בת אחת ואין לאחד מב' איסורים אלו שום חומרא על חבירו דנימא דאיהו לחוד יחול וחבירו לא יחול וכיון דשניהם שוים תרווייהו חיילי דהי מינייהו מפקת ואיסור בת אחת כה"ג וודאי עדיף טפי מאיסור כולל ואפי' מאן דל"ל איסור כולל איסור בת אחת כה"ג אית ליה אבל האי בת אחת דשבת ויה"כ דשבת אלים טפי מיה"כ מאן דל"ל איסור כולל שבת חייל יה"כ לא חייל מטעמא דאמרן ובהכי ניחא נמי הא דקאמרי' לרי"ה אי לית לי' איסור כולל לא מיחייב אשבת ויה"כ שהן איסור ב"א תרתי אלא חדא דהיינו אשבת לחוד דאלים טפי מיה"כ שהוא איסור כולל באיסור חמור ויה"כ אינו אלא איסור כולל לחוד דאילו לפירש"י דמפרש דאאיסור בת אחת אינו חייב אלא חדא קשה דכיון דע"כ א"א לפוטרו בולא כלום באיסור ב"א דא"כ אתגורי אתגור דעל כל א' מב' אלה לחוד חייב שהרי על שבת לחוד בלא יה"כ וכן על יה"כ לחוד בלא שבת חייב חטאת ועל יה"כ שחל בשבת יהיה פטור בתמיה ובע"כ צריך אתה לחייב אותו ואם כן חייב אתרווייהו שנים דהי מינייהו מפקת שהרי אם שגג באחד מהן והזיד בחבירו חייב על השוגג חטאת א"כ כי שגג בשתיהן יהיה חייב על כל או"א חטאת. אבל ע"כ א"א לפרש כן ושלשה תשובות בדבר חדא שהרי אמרי' שלח ר"י בר"ג משמיה דר"י לדברי רי"ה למאי דאפכן שגג בשבת והזיד ביה"כ חייב הזיד בשבת ושגג ביה"כ פטור ופריך מ"ט ודחיק אביי לומר שבת קביעא וקיימא יה"כ בי דינא דקא קבעי ליה וא"ל רבא סוף סוף תרווייהו בהדי הדדי קא אתו ומכח קושיא זו דחיק רבא לשנויי שמדא הוי ושלחו מתם דיה"כ דהאי שתא שבתא הוא. ולדברי רבא ע"כ הא דשלח ר"י לדרי"ה להד"ם. ולמה לנו את כל זה הדוחק הא טעמא רבה איכא והא דשלח ר"י משמיה דר"י דאם הזיד ביה"כ ושגג בשבת חייב לרי"ה למאי דאפכן שהרי ס"ל איסור כולל באיסור חמור ושבת הוי איסור כולל באיסור חמור למאי דפרישית לשיטה זו דאין איסור מחמר נוהג ביה"כ אבל אם הזיד בשבת ושגג ביה"כ פטור שהרי יה"כ ליכא אלא איסור כולל ואיסור כולל גרידא לרי"ה לית ליה כדאמרי' בכולה האי שמעתא ולא עוד אלא שהיה מדוקדק מאוד מהא דשלח ר"י משמיה דר"י לרי"ה למאי דאפכן דאילו למאי דס"ד מעיקרא דלר"ע אינו חייב אלא אחת ליכא למימר דאם שגג בשבת חייב וביה"כ פטור דדילמא לר"ע באיזה מהם ששגג והזיד בחבירו חייב דתרווייהו כי הדדי נינהו לר"ע דהא לא שמעינן ליה בשום דוכתא דאיסור כולל באיסור חמור אית ליה ואיסור כולל גרידא לית ליה דילמא או תרווייהו אית ליה או תרווייהו לית ליה ושבת ויה"כ שווין בזה אבל למאי דאפכן ולרי"ה הוא דאית ליה דאינו חייב אלא אחת ע"כ אשבת חייב איה"כ פטור דהא מילתא שמעינן ליה לרי"ה דאיסור כולל ל"ל ואיסור כולל באיסור חמור אית ליה ומדלא מפרש הגמ' האי טעמא ש"מ דליתא למאי דפרישי' ומחמת זה נמי מוכח דע"כ איסור מחמר נוהג ביה"כ דאל"כ ה"ל להגמ' לפרש טעמא דר"י משום הא דאמרן. עוד תשובה דע"כ ליתא להאי פירושא דפרישית שהרי הא דרי"ה ל"ל איסור כולל ממתני' שמעינן ליה התם דפטר בטמא שאכל את הטהור בזבחים פ' השוחט בחוץ (דף קו) והא דאית ליה איסור כולל באיסור חמור לא שמעינן ליה בהדיא דאמר הכי אלא מסברא קאמר לה הש"ס מדלא שמעינן ליה דפליג אאיסור כולל באיסור חמור ולמאי דפרישית ע"כ עיקר קושיא זו שמקשה מהא דשבת ויה"כ משום דשבת הוי איסור כולל באיסור חמור ואי לאו דס"ל איסור כולל באיסור חמור אע"ג דלית ליה איסור כולל גרידא לא הוי קשה ליה מידי. א"כ למה נקיט המקשן ורי"ה ל"ל איסור כולל וקשה מהא דשבת ויה"כ הרי הא דלית ליה איסור כולל ע"כ האמת הכי הוא שהרי משנה שלימה היא וא"א להכחיש זאת. ויותר ה"ל להקשות ורי"ה אית ליה איסור כולל באיסור חמור דלא שמעינן בהדיא בשום דוכתא והא ע"כ לית לי' מדמחייב אשבת ויה"כ. דאי אית ליה לא ליחייב אלא אשבת לחוד דה"ל איסור כולל באיסור חמור וכדפרישית. אע"כ ליתא להאי פירושא דידי אלא כדפירש"י וכל קושיית המקשן אינו אלא מהא דתנן דפטור בטמא שאכל את הטהור משום דל"ל לרי"ה איסור כולל ואמאי מחייב אשבת ויה"כ תרתי. ועוד למאי דפרישית דאין איסור מחמר נוהג ביה"כ תקשי לך שבת היא דכת' רחמנא למה לי דמק"ו מיה"כ קא אתי כמ"ש למעל' אלא ע"כ ליתא למאי דפרישית וע"כ פירש"י ז"ל עיקר מ"מ ש"מ דאיסור מחמר נוהג ביה"כ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |