עמר נקא/במדבר/ל

עמר נקא במדבר ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

וידבר משה אל ראשי המטות חלק כבוד לנשיאים וכו' עד או יכול שלא נאמר פרשה זו אלא לנשיאים בלבד פי' דאע"ג דכתב לבני ישראל הייתי מפרש ראשי המטות של בני ישראל שכן מצינו במקומות הרבה למ"ד משמשת בראש התיבה במקום על והואיל והפרת נדרים ביחיד מומחה כלומ' שמצוה מן המובחר כך היא הייתי חושב שלא נאמרה אלא לראשי המטות בלבד:

זה הדבר משה נתנבא בכה אמ' וכו' עד מוסף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר קשה שגם ישעיה נתנבא בזה הדבר כדכתי' זה הדבר אשר דבר ה' אל מואב זה הדבר אשר דבר עליו ה' דסנחריב מלך אשור. וי"ל דהכי קאמר התם זה הדבר אשר דבר ה' אל מואב מקודם על ידי משה שנתנבא עליו פורענות כדכתיב בתורה אוי לך מואב וגם על אשור נתנבא פורענות כדכתיב בפרש' בלעם וענו אשור ואעפ"י שכתו' בפר' שחוטי חוץ זה הדבר נראה לו לרש"י לדקדק מכאן מעלת נבואת משה יותר משם משום דהתם אייתר ליה לג"ש ללמד על פרשה זו שנאמר לכל ישראל וכדפרש"י לעיל. אך קשה למה לא ראה דבר זה מפסוק וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם הכתוב בפר' תצוה. וי"ל לפי שאותה פרשה אינה נבואה שיצטרך לומר כן לאחרים אלא צווי למשה עצמו שיעשה כן כדמוכיחי קראי. וקשה מאי ד"א דקאמר מועט הוא. וי"ל משום דקשה לו לפי הפי' ראשון למה נתיחדה מצוה זו לכתוב בו לשון זה יותר משאר מצות של תורה לכך פי' ד"א שכא ללמדנו דין מיוחד במצוה זו:

ד

בנעוריה ולא קטנה וכו' עד ואי זו היא קטנה אמ' רבותינו וכו' קשה מה זה שאל ואי זו היא קטנה ולא פירשו לאח"כ אלא דקאמר נדריה נבדקין והרי עדין לא שמענו מלשונו איזו היא קטנה וי"ל דהכי קאמ' בנעוריה ולא אמ' נערה כדרך הכתוב לכתוב בשאר מקומות ולכך כתב אח"כ בת י"א שנה נדריה נבדקין וכו' כלומ' שאין נעורים הכתובים כאן לעניין נדרים כשאר נעורים של שאר מצות שמתתיל בת י"ב שנה ויום אחד כמו שכתב הרמב"ם בפרק ב' מהלכות אישות שהרי לא נכתב כאן נערה סתם אלא נעוריה כלומ' נעורים המיוחדין לה לפי מה שהיא פקחת ובת דעת ולכך תלי טעמא בבדיקה כדפי' רש"י:

ו

וה' יסלח לה במה הכתו' מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה וכו' קשה מה ענין בעלה לכאן הרי המקרא מדבר באב וי"ל לפי שלשון זה מזה' יסלח לה כתוב גבי אב וגבי בעל לכך נראה לרש"י לפרש גבי ארוסה שייך אביה ובעלה מפירים נדריה שאין לומר שהאב מפר והיא [אינה] יודעת שהרי בביתו היא יושבת אם בנערה הכתו' מדבר וכן אם בנשואה מדבר אין לומ' שהבעל הפר לה והיא אינה יודעת שהרי בביתו היא יושבת לכך נראה לפרש שבארוסה מדבר ששוכנת בבית אביה ונדרה בנזיר ושמע בעלה שגם היא זקוק להפרת נדריה והפר לה והיא לא ידעה שהרי אינה יושבה בביתו והיא יודעת הדין שאביה ובעלה זקוקין לה ויודעת בהפרת האב ואינה יודעת בהפרת הבעל (והיא עוברת הבעל) והיא עוברת על נדריה וכו' ולכך נכתב הלשון זה בכל ההפרות בין באב בין בבעל וכדפרישנא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.