עמק סוכות/סוכה/יז/א

עמק סוכות סוכה יז א

דף י"ז ע"א

אויר פוסל כו'. עמ"ש תוס' בסה"ד ואפשר אפי' אין כדי הכשר סוכה ממנו עד דופן האמצעי מצטרפין זע"ז לכדי הכשר סוכה כו'. וכתב הרש"ש דמזה סתירה למ"ש המג"א סי' תרל"ד סק"א. וכוונתו דשם כתב דאם אינה רחבה ז' אף שארוכה הרבה פסולה ע"ש. וא"כ באין הכשר סוכה ממנו עד דופן אמצעי איך מצטרף עם מה שבצדדין. אך הא המג"א עצמו הביא בסי' תרל"ב סק"ד ד' התוס' ושכ"כ הרא"ש ורי"ו. ולדבריו סותר דברי עצמו. וע"כ צ"ל דאינו סתירה דיודו התוס' בארוכה וקצרה באופן כשראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית דל"מ. אבל בזה אף שמקצתו יהי' תחת הסכך פסול דד"ט או תחת האויר דג"ט כיון שגם המה תוך הסוכה והכשר מתחבר יחד דרך הצדדים לית לן בה אף שאין לאכול ולישן תחת סכך פסול דד"ט והאויר דג"ט ועי' בקרבן נתנאל אות קכ"ו י"ל דאם רק מקצתו תחת הסכך פסול או האויר בכה"ג כשר וצ"ע:

סכך פסול נמי לא ליפסיל אלא בד"א דתנן בית שנפחת כו'. עמ"ש הפני יהושע דלמאי דלא אסיק אדעתי' דטעמא דמתני' משום דופן עקומה הא דנקיט אם יש בין הכותל לסכך וכן בסיפא לישנא דהקיפוה כדי לפסול כל הסוכה מחסרון דפנות אלא דתקשי למאי דלא ס"ד מד"ע כל הני בבי דמתני' ל"ל דהא ל"ש הצריכותא דעביד הש"ס אלא לענין טעמא דד"ע. וביד דוד תי' דתני תרי גווני פסול מצד עצמו ופסול משום תולמ"ה ואי לא תני סוכה גדולה ה"א דסכך פסול מצד עצמו אף פחות מד"א פסול ודינו כאויר יעו"ש. ואכתי ק' לענ"ד בבא דחצר שמוקפת אכסדרה מיותר. דתולמ"ה ידענא מבית שנפחת כדפרש"י במשנה דפסולו משום תולמ"ה. וסכך פסול מצד עצמו נדע מסוכה גדולה. וצריכות' דעביד הגמרא מבית לאכסדרה לא שייך למאי דלא ידע מד"ע.

והנה ביד דוד הק' להאמת דמתני' משום ד"ע ליתני סוכה גדולה דסכך פסול וכ"ש הני תרתי ותי' שכ' בשושנים לדוד דה"א בהו אפי' ד"א כשר לא נ"ל דמה"ת נכשיר יותר מד"א כיון דהלכה לא נאמר רק עד ד"א וכתב דתני אכסדרה אף דמחיצות לאו לאכסדרה עבידי ובית שנפחת דה"א כיון דדר בו כל השנה גרע דנראה כאלו לא נעשה לשם סוכה ע"ש. וכשנימא כמ"ש השושנים לדוד באוקימתא דד"ע י"ל כזה גם לס"ד דלא ידע מד"ע דאי מבית שנפחת ה"א רק בזה פסול בד"א ולא באכסדרה דאינו דירה כבית וסוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו דבמתני' אפשר לפרש במסכך בדבר שאין פסולו מה"ת רק מדרבנן כנסרים דד"ט שאסור מגזירת תקרה דה"א דכה"ג אינו פוסל שאר הסוכה אף ביש בו ד"א דמסתיי' שאין לישב תחתיו [ועמ"ש לעיל דף י"ד ע"ב בד"ה ל"א] וזה עדיף מתרי בבי קמייתא דפסול דתולמ"ה הוא פסול תורה וקמ"ל דגם כה"ג פוסל בד"א כל הסוכה. אך כמ"ש ביד דוד בד"ע דאין ס"ד בשום אופן להכשיר בד"א ביון דאין הלכה ע"ז. כן י"ל לענין שיעור ד"א דהוא ג"כ מהלכה כדפרש"י בסמוך (ריש ע"ב) וצ"ע:

אילן איכא סכך פסול כו'. עמ"ש התוס' דלא אמרי' לבוד להחמיר. וביור"ד ס"ס שע"א כ"כ הרמ"א והק' החכם צבי (סי' נ"ט) מעירובין (דף כ"ה) הרחיק מן הכותל פחות מג' לא מועיל ופרש"י דהוי כמחיצה ע"ג מחיצה הרי דאמרי' לבוד להחמיר והובא הכא בק"נ ע"ש.

ולענד"נ דל"ק דהכי איתא שם הרחיק מן הכותל ד' ועשה מחיצה הועיל פחות מג' לא הועיל מג' ועד ד' רבה אמר הועיל דהא נפק לי' מתורת לבוד רבא אמר לא הועיל כיון דלא הוי מקום ד' לא חשוב. וא"כ י"ל דהא דלא אמרי' לבוד להחמיר אינו אלא היכא דבעינן שיחשב כסתום או כסמוך ממש. אבל הכא הא חזינן דלרבא גם מג' ועד ד' אינו מחשיבו פתח ולבסוף הוקף משום מחיצה זו מחמת שאינו מקום חשוב. ושפיר י"ל לרבה אף דבג' הוי מקום חשוב מחמת דנפק מתורת לבוד גם היכא דהוא לקולא אבל בפחות מג' דדייני' בי' דין לבוד כמו לקולא דבכה"ג חשיב כסתום או כסמוך ממש ואיך נימא שהוא מקום חשוב וע"כ גם לענין להחמיר אע"ג דלא שייך בי' לבוד עכ"פ מקום חשוב אין להחשיבו. ומ"ש רש"י דהוי כמחיצה ע"ג מחיצה אין כוונתו לסמיכה ממש אלא להא דלא נשאר מקום חשוב שיחול שם מחיצה על השני שיחשב פתח ולבסוף הוקף להתיר ביותר מב' סאתים. ועי' ברמב"ם פט"ז משבת ה"ח ובמגיד משנה שם:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף