בית מאיר/סוכה/יז/א

בית מאיר סוכה יז א

במתני' הרחיק את הסיכוך וכו'. רש"י ז"ל הוכיח פה דפי' דופן עקומה היינו שאנו רואים את הסכך כאלו הוא מן הדופן וכו' ע"ש, ולפי' זה הסכים הר"ן ריש סוכה גבי בנה איצטבא והוכיח מן הטעם הזה דלא אמרינן דופן עקומה כ"א כשהדפנות מגיעות לסכך ומכח זה התמי' הב"ח על הטור בסי' תרל"ב דפסק להדיא דלא כהר"ן ע"ש ומה שמביא הב"י שם משמעות סייעתא להטור מפי' רש"י דהכא יפה הקשה הב"ח והט"ז עליו ע"ש, והאמת יודע אני מיעוט ערכי שאיני כדאי לחלוק על פי' רש"י ז"ל או הר"ן ז"ל, ואף על מה שמסכימים יחד פשיטא דבטלי דעתי, אבל מה אעשה שהרבה קשיא לי על פירושם דהרי מצינן דף י"ד ולקמן בדף זה דמוקים הגמ' דברי ר"מ דאמר ב' נסרים מצטרפין דהיינו בד' אמות מן הצד ובנסרים שי בהן ד' וקשיא לי מאוד בשלמא גבי צירוף דבאמצע דבד' טפחים שפיר צרכינן הצירוף דליהוי כחדא משום דמתורת חציצה אתינן עליה או משום שעורא כדאיתא לקמן ע"ב, אי לא מצטרף אין בזה שיעור לפסול או לחצוץ ואין בזה שעור דמקום חשיב אינו בפחות מד' טפחים משא"כ גבי דופן עקומה דהלכתא גמירי לה עד ד' אמות ולא עד בכלל י"ל ד"ע ולא יותר א"כ מה לי אם הסכך פסול מצטרף או הוי חדא חדא בין כך ובין כך הוי ד' אמות רחוק הסכך מן הכותל ובשעור זה לא גמירי הלכתא לומר דופן עקומה דהא ודאי אין לומר דאלו לא מצטרף נחשוב כאויר דהא אדרבא לגבי אויר לא נאמר כלל דופן עקומה וגם אין לומר דאלו לא נצטרפן הנסרים והיו כנפרדים אז היה שייך לומר דופן עקומה למשל על ה' נסרים דהיינו כ' טפחים דמה בכך כיון שיותר מזה עכ"פ אין לומר עוד ד"ע ממילא הנסר השישי שהוא ד' טפחים והוא סכך פסול די בו לחוץ בין הכותל עקומה זו לבין הסכך כמו באמצע שפוסל בד' טפחים כיון דלא שייך בו ד"ע וה"ה נסר השישי הזה וא"כ מה נפקותא בצירוף זה משא"כ אם הפי' של ד"ע היינו דהכי גמירי הלכתא שאנו רואין כאלו הדופן נתעקם ועומד תחת הכשר ומוצא הפסול חוץ לדופן אז י"ל שפיר דהכי גמירי הלכתא דוקא בשאין בין הסכך לכותל כ"א פחות מד' אמות אבל בשחוצץ ד' אמות תו לא אפשר להכותל להתקרב אל הסכך מםני חציצת הד' אמות אזי לק"מ די"ל אלולי הצירוף והיו נחשבים כנפרדים אזי לא היה מקום חשוב של ד' אמות מפסיק בין הכשר לכותל והי' אמרינן דופן עקומה כאלו הכותל סמוך לכשר וא"כ אפשר לומר אף שאני בודאי לא מלאתי לבי לפרש דלא כרש"י ור"ן מ"מ רבינו הטור מלאו לבו מכח קושיא הנ"ל לחלוק ולפרש כנ"ל, וממילא מוכח מדברי הר"ן דזה בזה תליא דלההוא פירושא אפילו בשאין הדפנות מגיעים י"ל דופן עקומה ע"ש ודוק ושפיר פסק ואי משום קושית רש"י ור"ן ז"ל על פי' זה דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי אפשר דלא חש לה רבינו הטור חדא משום די"ל דהכי גמירי הלכתא דאויר בג' טפחים סגי לחוץ ושלא לומר בו דופן עקומה וסכך פסול דוקא בד' אמות והוי כמו גזירת הכתוב וגם סברא י"ל דאויר למעלה מדשלטא בו עינו ורואין השמים מפסיק לא שייך לומר דופן עקומה משא"כ סכך פסול ודוק וכן מורם לענ"ד לשון הטור ברור במה שכתוב בסימן זה ומ"מ לא נפסל הפנימי שנאמר וכו' אצל הכשר ודוק תמצא כדברי.

בתוס' ד"ה אלו איכא בסופו ומיהו וכו' דלא אמרינן לבוד להחמיר. הא ודאי אי אפשר לומר דלא נאמרה הלכות להחמיר כלל כי אם להקל שהרי יפה הקשה המ"א בסימן תק"ב מן הסוגיא שבדף י"ח דמוכרח לומר שאני הלכות טומאה דהלכתא גמירי לה מבואר הא בכל התורה אף להחמיר אמרינן לבוד שהרי שם הלבוד הוא להחמיר אלא ר"ל דנהי דלבוד אמרינן אף להחמיר היינו דחשוב כאלו שניהם סמוכים זה לזה מ"מ לא אמרינן שהוא כמופרד וסתום בסכך פסול וכן פירש המ"א ס"ס תרל"ב אלא שקיצר כדרכו, ואולם בודאי מצינן לבוד דוקא ע"י שהוא כמופרד וסתום דהיינו בדף ט"ז ע"ב מחצלת ד' ומשהו מותרת ואלו תמיד לא נימא לבוד אלא בסמוך איך אפשר למעלה ולמטה וגם במה נמצא הדופן גבוה י', א"ו דלקולא אמרינן נמי לבוד ע"י נשאר מופרד וסתום, אך לחומרא כתבו דלא אמרינן לבוד כזה שיחשב כמופרד וסתום, ובזה מחלקים נמי בעירובין דף ק"ב בד"ה לא אמרן דאף דשם מבואר דאמרינן לבוד נשאר מופרד וסתום ע"י הלבוד גבי כיפי דארבא שאין בהם טפח דחשיבו אהל ע"י הלבוד ואלו ע"י הסמיכות לחוד מה בכך הא אין בהן יחד טפח ומ"מ כתבו שם אבל לא מסתבר וכו' והיינו משום ההבדל בין החומרא לקולא והכיחו סברא זו מדין הכילה שרושמין עליו ודוק, ובזה יפה הוקשה המ"א בסימן תק"ב על דברי התוס' עירובין דף י' ע"ב ד"ה עור העסלא דלא צריך לבא שם דבטומאה הלכתא גמירי לה דלא אמרינן לביד דת"ל דלחומרא לא אמרינן לבוד נשאר מופרד וסתום וע"כ דהכי קאמרי ואין לחשובי' האויר כסתום מטעם לבוד והיינו לבוד כסמוכים ולקולא דלא יהא באמת אהל טפח לזה כתבו דבטומאה הלכתא גמירי לה ולהכי לא הקשה המ"א כ"א כל יתר דבריהם שכתבו ולהכי נמי קאמר בסמוך וכו' שזה למיתר עיין ודוק, ותירוץ המ"א שם לפום רהיטא לא הבנתי אותו כלל ובפרט לדברי הנ"ל ודוק, פה כתבתי על דעץ המ"א אבל עיין בספרי דרך חיים סי' תק"ב דם יבואר שאין דבריו עיקר.

בסוגיא הנ"ל דף י"ד ודף י"ז. יש להקשות מה מקשה הגמ' לרב מה מצטרפין דילמא איירי בהיפכן על הצד ולא הכניס כ"א פחות מד' וע"י צירוף הוי ד' ובזה נחלקו וכדמוכח מפי' רש"י דף י"ד ע"ב ד"ה ולאו וד"ה דאנחה דבאופן זה עכ"פ צירוף בעי וצריכנא לדחוקי דבעי לתרץ נמי לאידך מ"ד אף שלא אליבא דהלכתא, וק"ל.

מעבר לתחילת הדף