עמק סוכות/סוכה/יז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רמב"ן ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
כיון דלא שוו שיעורייהו להדדי לא מצטרפין. פי' ר"ח דאויר שיעורו בטפחים והסכך באמות ואקשי לרבה מהא דהבגד מטמא בג"ט ובשיעור ג' אצבעות לטמא מת והשק שיעור טומאתו בד' טפחים ותנן במעילה הבגד והשק כו' מצטרפין זע"ז כו' ע"ש וצ"ע דהי' שייך כן להקשות אי הוי תנן דשק שחסר אצבע לד' טפחים מצטרף לו כהחסרון מבגד לטמא מת. אבל באמת מפורש בפכ"ז דכלים משנה ג' ג' מן השק ואחד מן הבגד טמא הרי דמיירי לטומאת מדרס ולא לטומאת מת דאי לטומאת מת ה"ל למיתני יותר רבותא פחות מאצבע מד' טפחים משק ואצבע מבגד מצטרפין אף דלא שוו בשיעורייהו דזה באצבעות וזה בטפחים [וכן מדמשני הואיל וראוי לטמא מושב כדתנן המקצע מכולן] טע"ט טמא משמע דגם בשק ובגד מיירי מטומאת מדרס] והרי למדרס שוו שיעורייהו בטפחים ומה לי הא דלא שוו בשיעורייהו לטמא מת וע"כ צ"ל כדפרש"י דמקשה מהא דחמור מצטרף להשלים את הקל ולא בשינוי שם המדה תליא אך זה י"ל בהא דנקיט זה הכלל כל שחיבר לו מן החמור ממנו טמא דמזה ר"ל התוס' דלאו דוקא נקיט דמצטרפין כסדר הזה והתוי"ט שם דחה דאשכחן זה הכלל דלא אתי לרבויי ע"ש. ולהנזכר י"ל דמרבה דשק פחות מד"ט ופחות מג' אצבעות מבגד מצטרפין לטומאת מת אף דלא שוו בשיעורייהו דלא נימא באמת כסברת ר"ח לס"ד ומלשון הריטב"א דבגד החמור משלים לשק ועור שהם קלים ע"ש משמע דסובר כמ"ש התוס' בסה"ד ואכמ"ל:
המקצע מכולן טע"ט כו'. (בדף ט"ז ע"א) בתוד"ה דלא חזיא כתבו במטלית פחות מגע"ג דל"מ מחשבה מ"מ מחשבתו ניכר ממעשיו מהני כדפרישית פכ"ח דכלים. וכבר כתב בספר בנין שלמה (סי' מ"ה) דלא מצא בפכ"ח דכלים ושם משנה ח' כתב הר"ש תי' אחר ע"ש. ולכאורה ה"ל להתוס' להוכיח מהכא דכמו דהכא ל"מ מחשבה לחוד בטע"ט ומ"מ מחשבתו ניכר ממעשיו דמקצע מהני עפרש"י בב' הלשונות ובמהרש"ל ה"נ במטלית דפחות מגע"ג ואכמ"ל:
בנהרדעא מתנו אר"י אמר שמואל כו' ורב אמר כו'.
בריטב"א הביא די"א דהלכתא כל"ב וכיון שכן הלכה כרב באיסורי ורי"ף פסק כל"ק כו' ע"ש. ולכאורה י"ל גם לל"ב יהא הלכה כשמואל דביד מלאכי (סי' תקע"א) הביא מהפר"ח דאף דהלכה כריו"ח נגד ר"א דרבי' הוא מ"מ במזכיר הש"ס דברי ר"א קודם דברי ריו"ח אפשר דהלכה כר"א ע"ש. וה"נ ע"פ רוב נזכר דברי רב קודם דברי שמואל והכא הוזכר דברי שמואל קודם לרב יהא הלכה כשמואל. וזהו גם כשנימא דהא דמסיק ורב אמר הוא ג"כ דברי רב יודא. וכ"ש כשנימא דמסקנא ורב אמר כו' אינו דברי רב יודא אלא בני הישיבה דנהרדעא מסקי הכי. דלפ"ז דרב יודא דאמר משמי' דשמואל סבר כשמואל וכדהביא בשדי חמד (מערכת ה' אות ד') דהאומר שמועה בשם אומרה ולא חלק עליו סתמא כוותי' ס"ל וגם הביא שם דזה כשידענו דגברא רבה הוא האומר בשם אומרו משא"כ בהא דביצה (דף י"א ע"א) דאיתא משום ר' יהושע אמרו ולא הוזכר שם האומר אולי תלמיד שלא הגיע להוראה הם ע"ש. וה"נ אם בני הישיבה דנהרדעא אמרו משמי' דרב אולי אין לצרפם לרב שיהיו כדאי לחלוק על שמואל ורב יודא דסבר כשמואל ועי' בסנהדרין (דף י"ז ע"ב) כנ"ל לכאורה. ומ"ש הפני יהושע הכא דלפי ההלכתא דאמרי' ד"ע הסכך פסול שעד ד"א אינו מהחשבון ביש עוד סכך פסול כו' ע"ש תמוה וכפי שמצאתי אח"כ בערוך לנר שתמה עליו דביותר מד"א כולו פסול ע"ש. וכ"מ בפרי מגדים בא"א ריש סי' תרל"ב. (ועמ"ש בדף י"ד ריש ע"ב):