עמק סוכות/סוכה/יד/א
כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורות. בתורת כהנים פ' שמיני בפסוק טמא הוא לכם (פרשה ט' ריש פ' י"א) דרוש יכול אע"פ שבססן בגורן ת"ל הוא. וצ"ע ר' יוסי דמטמא בססן בגורן מאי ידרוש מהוא דמשמע מיעוט [ועי' בר"ה דף ט' ע"ב גבי יובל היא]. ואולי י"ל דהתוס' בדף הקודם בד"ה דלא ליבדרן כתבו די"מ דנ"ל שיכבידו ראשי שבלין על הקשים ולא יתפרדו הקשים מהסוכה ברוח. והק' הרש"ש דלא מצינו ידות אלא כשהיד משמש להאוכל ולא להיפך. וכדבריו כ' התוי"ט במשנה זו דעוקצין בהא דמשמע לכאורה מלשון הרע"ב דיש דין יד גם כה"ג ע"ש. ואפשר דידרוש ר"י למעוטי כה"ג מדכתיב הוא:
מחלוקת בנסרים שיש בהן ארבעה כו'. פרש"י משום שרוב תקרות הבית עשויות מהן. הק' הריטב"א דהא גזירה זו מחשש הרואים הוא ולא מחשש העושה בלבד והרואה סוכה דנסרים האיך ידקדק בהן אם יש ד' או פחות כ"ש שלא יטעה לעשות בתקרתו סוכה עכ"ד. ולענד"נ דגם אם אינו מפני חשש העושה בלבד. אבל י"ל נמי דאין הגזירה משום חשש הרואים האחרים לבד וכל דליכא חשש מהעושה ורואה אחר משניהם יחד לא גזרו. וראי' לזה ממחצלת קטנה דסתמא לשכיבה ומק"ט ואין מסככין בה אא"כ עשאה לסיכוך הבאתי לעיל (דף י"ב ע"ב) בד"ה בהוצני. אע"ג דהרואה א"י ממחשבתו ומ"מ לא חיישינן שיתיר הרואה לסכך בדבר המק"ט. וכן ממטלניות שא"ב ג' על ג' דאין מסככין הואיל ומכלי אתי ומתחלה הי' מק"ט כדהבאתי שם. ומשמע דלולא זה לא הוי חיישינן לרואה שלא ידקדק ויסבור שיש בהם ג' על ג'. ומוכח דאין לגזור בזה רק היכא שיש חשש טעות גם להעושה. וזה אינו אלא בנסרים שיש בהן ד' דהעושה גופי' יטעה דשרי גם בתקרת הבית אבל בפחות מד' דהעושה יודע ולא אתי לדמותו לתקרת ביתו ומשום חשש הרואים לחוד לא גזרו.
ויתכן יותר למ"ש בשדי חמד (מערכת הח' כלל נ"ה) מיומא (דף ע"ח) דתינוק מותר בסיכה ביוה"כ משום דלא תשדי דאינשי עבדי לתו היום אלא אמרי מאתמול עבדי לי' אלמא ניש לתלות להיתר ולאיסור סמכי' דיתלו אינשי לכף זכות דעביד בהיתר ע"ש. וכמו דאמרי' לענין חשד כן נימא לענין טעות דיתלו אינשי שהנסרים הם פחותים מד' כפי האמת ולא לאיסור שיש בהן ד' זולת כשהם באמת ד' דיש חשש לטעות דהעושה גופי'.
ומ"ש עוד הריטב"א ועוד א"כ כי פרכינן ולשמואל אפי' בפחות מג' והא קנים בעלמא הוא אמאי נקיט ה"ט לימא והא אין דרך תקרה בכך דהא עדיפא לי' עכ"ד. איני מבין דלמאי דקאי לשמואל אליבא דר"מ דאוסר בפחות מד' משום דחייש למיעוט העושים תקרה בפחות מד' י"ל דמיעוט עושים גם בפחות מג' [ועי' במהר"מ] וא"כ אא"ל והא אין דרך תקרה בכך ולא מצי למיפרך רק והא קנים בעלמא נינהו וכדפרש"י א"כ במאי מכשר. ויתר דקדוקי הריטב"א יתורץ מתוך דברי הר"ן והמהר"מ ע"ש: