עמק סוכות/סוכה/ח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמק סוכות TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
תוספות הרא"ש
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ח' ע"א

מכדי כל אמתא בריבועא כו'. והקשה הפני יהושע לפר"ת בעירובין (דף נ"א ע"א) במעביר ד"א ברה"ר אינו חייב עד שיעביר הן ואלכסונן דלכל צד מעביר עד ה' אמות וג' חומשין כו' ומסתמא ה"ה בשיעור סוכה לריו"ח וה"ה לכ"ד דצריך ד' על ד' ומרובע ע"כ מקרא דאל יצא איש ממקומו ילפי' דשיערו חכמים מקום אדם ד"א ומזה שיערו דל"ח בית בבציר ובעי' מרובעות כדילפי' התם מקרא וכיון דלר"ת בההיא דאל יצא גופי' בעי' ה"א וג"ח ומרובעות ה"ה בכ"ד ל"ח בית בבציר וא"כ שפיר אריו"ח דבעי' בעיגול קרוב לכ"ד אמות כו' זולת דנימא דאין לדמות סוכה ואינך לשבת בהא מילתא אך אא"ל כן דחשיב (בדף ג' רע"ב) בברייתא נמי אין עושין אותו עיבור בין ב' עיירות דמיירי לענין תחומין והתם ודאי בעד מרובע ממש כו' ע"ש.

וסוף דבריו צ"ע דמה ענין הבית לתחומין דגם אי בתחומין חשבי' האלכסון לכל צד לא נימא כן לענין משך הבית שבין ב' העיירות ובד' על ד' סגי ול"צ שיהא ה"א וג"ח על ה"א וג"ח. גם מ"ש דילפי' מאל יצא כו', אינו מדוקדק דאל יצא כו' הוא על תחום אלפים אמה. וד"א ילפי' משבו איש תחתיו. וכ"מ ברמב"ם פי"ב משבת הט"ו. ועי' בקרבן עדה רפ"ד דעירובין. ושם בירושלמי בד' אמות כשהוא נפנה נפנה מן הצד וכשהוא מתפלל מתפלל לוכסן וכתב בקרבן עדה דמשמע דא"צ להרחיק מצואה ד"א ואלכסונן אלא ד"א כו' והק' כמו דלשבת יהבי' לי' ד"א ואלכסונן. להרחקת צואה נמי ליחשב תוך מחנהו ואינו מחניך קדוש כו' ע"ש. עכ"פ בירושלמי מבואר דאלכסון דד"א אינו רק לענין מילי דשבת ולא לענין אחר. ובודאי ד"א מצומצם מילתא היא וכדחזינן בההלכה ודופן עקומה אינו אלא עד ד"א מצומצם בלא אלכסון עי' לקמן (ריש דף י"ח) הכא בסוכה דל"ה אלא ח' אמות מצומצמות ובפרש"י דמבואר דבד' אמות מצומצם לא אמרי' תו ד"ע. ושפיר מסתבר דבכל ענייני בית נחשב רק ד' על ד' ולא ה' וג"ח. וכן קנין דד"א עי' בח"מ סי' רס"ח הוא ד"א בלא אלכסונן. שוב ראיתי בערוך לנר שהשיג ג"כ על הפני יהושע דר"ת לא אמר רק למילי דשבת בלא שום הוכחה ע"ש. והרי הוכחנו כן בראיות:


א"ל רב אסי לרב אשי. בגליון נדפס דצ"ל דתרי רב אסי הוו. ובהגהת הרש"ש הביא מהמהרש"א בכתובות (דף כ"ג ע"א) דמצינו רב אסי בתראה לבתר אביי ורבא וע"ש (דף ח' ע"א) רב אסי איקלע ל[בי] רב אשי עכ"ד והדבר נכון. עי' במבוא התלמוד הנדפס במס' ברכות בהאמוראים שהיו שנים בשם אחד ע"ש. אך אין לזה מהנזכר ראי' למ"ש בסדר הדורות בסדר תנאים ואמוראים אות א' בכמ"ד שהי' גם רב אשי קדמון והביא משבת (דף ע"ה ע"ב) סח לי רב אשי משמי' דריב"ל ע"ש. וא"כ י"ל דהנזכר הי' רב אסי אצל רב אשי הקדמון:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף