עמק סוכות/סוכה/ח/ב

עמק סוכות סוכה ח ב

דף ח' ע"ב

תהוי חיצונה כבית שער הפנימית ותתחייב במזוזה. והק' התוס' דביומא ממעטינן בית שער ממזוזה וצ"ל הא דאורייתא הא דרבנן ובמנחות לא משני הכי לר"ח דמשמע לי' דר"ח פטורה לגמרי קאמר אפי' מדרבנן.

והנראה בכוונתם דתנאים אין דרכן כ"כ לפרש דבריהם ושפיר י"ל ברומיא דהברייתות דיומא ודמנחות הא דאורייתא הא דרבנן. משא"כ בדרב חסדא אס"ד דרק מדאורייתא פטורה קאמר ה"ל לפרש וע"כ דלגמרי פוטר. ולפ"ז הי' אפ"ל במ"ש המהרש"א אפירכא דשמעתין דלא משני פטורה ממזוזה מדאורייתא נמי צ"ל דפטורה לגמרי משמע כו' ע"ש. דהיה אפ"ל כיון דר' לוי משמי' דר"מ קאמר ור"מ תנא הוא ה"מ לשנויי דפטורה מדאורייתא קאמר. אך למ"ש התוס' בכתובות (דף מ"ד ע"א) בד"ה והלכתא דאך דברי תנא שמזכיר אמורא בשמו כל דלא אמר תניא או ת"ר או תנא מימרא מיקרי והובא ביד מלאכי סי' תע"ב ע"ש. לפ"ז י"ל דגם לענין דצריך לפרש דבריו נידון כדברי אמורא וא"ש דברי המהרש"א. אלא דצ"ע ממנחות (דף ל"ט ע"ב) דאמר רב נחמן השיראין פטורין מן הציצית ואיתיביה רבא השיראין כו' חייבין בציצית ומשני מדרבנן. הרי ר"נ דהוא אמורא מפרשינן דבריו דפטורין מדאורייתא קאמר ולא לגמרי. וכבר כתב ביד מלאכי סי' נ"ג בהא דאמורא צריך לפרש דבריו דלאו מילתא פסיקתא היא והביא מכמ"ד דמפרשינן דברי האמורא דהכי קאמר ע"ש. וגם מהא דר"נ דשיראין משמע הכי וצ"ע. ודע דאם בית שער הוא דרבנן. לכאורה הי' אפ"ל בהא דמבואר ביור"ד סי' רפ"ו סכ"ב בשוכר בית דלאחר ל' יום חייב במזוזה מדרבנן. די"ל דז"א אלא בבית דבשלו חייב מה"ת. אבל בית שער דגם בשלו חיובו רק מדרבנן בשוכר בית שער יפטור לגמרי גם לאחר ל' דהוי תרי דרבנן. וכזה הי' אפ"ל בהא דאיתא באו"ח (סי' י"ד ס"ג) בשואל טלית דלאחר ל' יום חייב להטיל בה ציצית מדרבנן מפני שנראית כשלו. דז"א אלא היכא דבשלו חייב בציצית מה"ת כמו בגד דצמר או פשתים. אבל דשאר מינים להסוברים דפטורין מה"ת ורק מדרבנן חייבין ע"ש סי' ט' אפשר דבשואל יפטור לגמרי גם לאחר ל' משום דהוי תרי דרבנן. והפרמ"ג שם סי' ט' סק"ב במשבצות חשיב כמה נפ"מ בין אם שאר מינים חיובן מה"ת או מדרבנן ע"ש. ולא חשיב הנפ"מ שכתבנו. אפשר דס"ל דגם אם הוא דרבנן חייב בציצית לאחר ל'. וכן י"ל לענין מזוזה בבית שער לאחר ל' ואכמ"ל בזה:

סוכת כותיים. הנה בהקודמים אפ"ל דנקיט בדרך לא זו אף זו דנכרים אע"ג שאינם בני חיובא אפשר להם לבוא לידי חיוב כשיתגיירו. ואף נשים דא"א להם לבוא לידי חיוב נמי כשרה [ואפשר דגם בברייתא דרקב"ש יש איזו רבותא באחד מחבירו]. אבל סוכת כותים הם בכלל נכרים למ"ד גרי אריות עי' בתוס'. ולמ"ש הפני יהושע בכתובות בר"פ אלו נערות (כט.) מהמגיני שלמה (שם) לפרש"י דגם למ"ד גרי אריות הן לאו כודאי עכו"ם מחזקינן להו אלא בספק ע"ש. לפ"ז כותים דנקט בסוף הוא בדרך זו ואצ"ל זו. אך בירושלמי הכא הלכה ב' איתא סוכת הכותים עשויה כהלכתה כשרה שלא כהלכתה פסולה ופי' בקרבן עדה עשויה כהלכתה כשרה אבל מן הסתם אין סומכין על הכותים שאומרים שהיא כהלכתה דקסבר גרי אריות הן כו' ע"ש. וי"ל גם בברייתא שלנו דנקט כותים לאשמועינן שלא לסמוך על אמירתם אף דעדיפי קצת מעכו"ם כמ"ש מהפני יהושע כנ"ל לכאורה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף