ספר המקנה/קידושין/מא/א
לא עלתה בידו וכו'. יש לפרש ע"פ מ"ש בחידושי תורה בפ' הנה אנכי נותן לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובחרת בחיים וגו' וצריך להבין העצה זו כי מי אשר לא יבחר בחיים יותר מן המות וכ"ש מה שפירש רש"י בתהלים י"ו אתה תומך גורלי אתה הוא אשר הניחות ידי על החלק הטוב שנאמר החיים והמות נתתי לפניך ובחרת בחיים.
ונראה לפרש דכבר כתבנו במתניתין שרמזו למה שאחז"ל לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר וכו' והוא בשני דרכים או ע"י התורה וק"ש או ע"י זכרון יום המות אמנם הפרש גדול בין זה לזה כי ע"י התורה וק"ש נעשה יצה"ר טוב כמ"ש לעיל מ"ש שמתם סם תם שנעשה מאותו סם בהיפוכו בא"ת ב"ש אותיות חי וזהו החיים והטוב אבל בזכרון יום המות אף שע"י זה הוא מכיר שהיצה"ר בא להחטיאו כדי להמיתו ומתרגז כנגדו מ"מ אין תועלת בזה אלא שלא ישמע ליצה"ר אבל אין בזה תוספת חיים וטובה וזהו שאמר הנה נותן לפניך שני דרכים לשבר היצה"ר הא' הוא החיים והטוב שהוא תורה וק"ש והא' הוא המות והרע שהוא זכרון יום המיתה להכיר שהיצה"ר הוא רק רע כל היום והעצה היעוצ' מאת הש"י לבחור בתורה וק"ש שבזה נעשה היצהר"ע טוב ואוכל מפירותיו בעוה"ז כמ"ש במשנת אלו דברים וכו' ות"ת כנגד כולן והיינו דאמר הכא על מתני' כל שישנו במקרא וכו' דהיינו רמז על הדברי' לנצח בהן היצה"ר ואמר ע"ז שאם ירגז על היצה"ר ביום המיתה שהוא צורר נפשו כל היום לא עלתה בידו אלא שמתרגז עליו ואינו שומע לו אבל אדם טוב שנעשה יצה"ר טוב מטעימים אותו מפרי מעשיו וטוב לו בעוה"ז ובעוה"ב וק"ל.
בתו' ד"ה האיש מקדש וכו'. דלא שייך לשנוי' הכי וכו'. יש לדקדק דלא נראה כן מדבריהם בב"מ דף ע"ט ע"ב בד"ה השתא מניקה אמרת וכו' וז"ל דלא שייך כה"ג למיתני זו ואף זו כיון דאיתא בכלל מה דאמר בסוף כמו גבי מפנין ארבע וחמש קופות דפריך חמש מפנין ארבעה מבעי' ומשני ארבע וחמש כדאמרי אינשי אבל אי לאו הכי אמרי אינשי לא שייך לשנוי זו ואף זו קתני כיון דארבע בכלל חמש אלא דמוסיף וכו' הרי דס"ל דאפי' בשני תיבות כמו ד' וה' שייך לומר לא זו אף זו קתני ואפשר דהכ' נמי יש לתרץ כענין תירוצם שם דגם הכא בו הוא בכלל שלוחו כדאמר לעיל דף כ"ג ע"ב מי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד ושליח מצי עביד וכו' וק"ל:
שם בגמר' מצוה בה יותר מבשלוחה וכו'. הנה הר"ן והיש"ש נדחקו בטעמא דמצוה בה אף דקימ"ל דאשה אינה מצווה על פרי' ורבי' ויותר נראה דמכאן ראי' לשיטת התוס' בגיטין דף מ"א ע"ב דאף דקי"ל דאשה אינה מצווה על פרי' ורבי' מ"מ היא מצווה על עשה דשבת יצרה וכן משמע פשטא דסוגי' בבבא בתרא דף קי"ט ע"ב גבי בנות צלפחד כמו שפי' הרשב"ם שם ובחידושי אה"ע הארכתי בזה ותו נראה דאף שאינה מצווה על פרי' ורבי' מ"מ כיון שהיא רוצה להנשא לאיש אסורה להיבעל לו בלא קידושין משום לא תהי' קדישה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' אישות א"כ הוי הקידושין מצוה כמו מצות שחיט' והפרשת תרומה ושילוח הקן דאינו מצווה על השחיטה ועל הפרשות תרומה אלא אם רצה לאכול אסור בלא שחיטה ובלא הפרשה וכן בשילוח הקן דאינו מצווה לשלוח אלא אם רוצה ליקח הבנים וכיוצא בהן רבים ואפ"ה מברכים עליהן אשר קדשנו במצותיו וממילא שייך בהן מצוה בה יותר ובשלוחה כדאיתא בנדרים דף ל"ו ע"ב גבי הפרשות תרומה מצוה דילי' הוא וניחא לי' למיעבדה ונראה דהא דאמר ללישנא קמא גבי דידי' מצוה בו יותר מבשלוחו לאו משום מצות פרי' ורבי' לחוד דלא פסיקא אם כבר קיים מצות פרי' ורבי' ותו דאי משום פרי' ורבי' לחוד אין הקידושין אלא הכשר מצוה לחוד ולא דמי כ"כ להא דר' ספרא. דהכנה דשבת מצוה מפורשת בתורה היא והכינו את אשר יביאו ולפמ"ש אתי שפיר דהקידושין גופא הם מצוה שמברכין עליהם ואפשר דהר"ן והיש"ש סברי כדעת החולקים על הרמב"ם וס"ל פלגש מותרת להדיוט בלא קידושין אך לפ"ז גם בדידי' ליכא מצוה משום פ"ו דיכול לקיים פ"ו בפלגש כמ"ש הרא"ש בריש כתובות והעיקר בזה כמ"ש בק"א סי' כ"ו דאף החולקים על הרמב"ם היינו אם נושאה בתורת פלגש אבל אם נושאה להיות להם כל דין איש ואשתו מודים דאסורי' להיבעל בלא קידושין ע"ש ודו"ק:
שם. אבל בהא איסורי לית בה וכו'. נראה הא דנפקא לר' יוסף דלית בה איסורא כלל אע"ג דבקטנה איכא איסורא כדאמר לקמן ונהי דגבי דידי' איכא איסורא טפי מ"מ י"ל דלא זו אף זו קתני דאפי' בדידה איכא איסורא ונראה משום דמשמע דסיפא האשה מתקדשת קאי ארישא דנקט בו ובשלוחו ועלה קאמר דהאשה מקבלת הקידושין ממנו ומשלוחו ע"י עצמה וע"י שלוחה א"כ אי נימא דגם בדידה איכא איסורא שתתקדש ע"י שלוחה ע"כ הא דקאמר בה היינו בדיעבד כיון שהיא מקבלת ע"י שלוחו גם בה איכא איסורא והדר קשה השתא בשלוחה בה מיבעי' וע"כ צ"ל דמצוה בה יותר מבשלוחה וממילא מוכח דבדידה ליכא איסורא דאי ס"ד דאיכא איסורא לא שייך מצוה במקום איסורא ושפיר קאמר הא איסורא ליכא מיהא לפ"ז משמע ממתני' דאשה יכולה לעשות שליח לקבל הקידושין מיד שליח בעלה דהא לפמ"ש דקאי ארישא גם בשלוחה קאי ארישא ואע"ג דבגט איכא פלוגתא דרב ור' חנינא בגיטין דף ס"ג ע"ב י"ל כיון דאמר שם טעמא דרב משום חצרה הבאה לאחר מכאן א"כ לא מיבעי' בקידושי כסף דלא בעי' נתינה מיד דבעל ליד' ואפי' היו פקדון דבעל ביד' יכול לקדש' בו א"כ לא שייך חצר' הבאה לאחר מכאן אלא אפי' בקידושי שטר הא קאמ' שם דהיכי דקדמתה איהי ושווי' שליח לא שייך טעם זה ולמאי דאמר שם דטעמא דרב משום בזיון דבעל י"ל דהכא מיירי בלא קפיד כמ"ש התוס' שם בד"ה דקדמה איהי וכו' ולפ"ז צ"ל הא דאיתא בש"ע סי' ל"ו סעיף י"ב דאין האשה עושה שליח לקבל מיד שליח בעלה היינו דוקא בסתם אבל היכא דלא קפיד הבעל יכולה לעשות שליח לקבל מיד שליח בעלה בקידושי כסף או אפי' בקידושי שטר היכא דקדמתה איהי ושווי' שליח ודו"ק:
בגמרא מסייע ליה לרב וכו' עד שתגדיל. נראה דעד שתגדיל לאו דוקא דהא בסנהדרין דף ע"ו ע"ב מקשה הש"ס על רב דאמר המשיא אשה לבנו קטן וכו' מברייתא דמשיאין סמוך לפירקן ומשני דסמוך לפירקן שאני אלמא דמודה רב דמצוה להשיאה סמוך לפירקן ובזה מיושב מה שהקשה בהג"א בכתובות דף נ"ז ע"ב מההיא עובדא דאיתא ריש פרק התינוקות ר' חנינא דעשה מעש' להשיא בתו בקטנותה ולפמ"ש י"ל שהיתה סמוך לפירקן תדע דהא נישואין בודאי אסור כדאיתא בכתובות שם דאין פוסקין להשיאה כשהיא קטנה אע"כ כמו שכתבנו ובזה מתורץ קושי' התוספות בכתובות שם בד"ה בגרה יום א' וכו' וא"ת ומתניתין דקתני וכו' ולפי מ"ש אתי שפי' דבסמוך לפירקן שפיר משכח' יב"ח בימי נערות ובזה א"ש נמי מה שדקדק הריטב"א לקמן דף נ"א ע"ב בהא דקאמר לא שביק איניש וכו' אף דמיירי בבתו קטנה. ולפמ"ש אתי שפיר די"ל נמי דמיירי סמוך לפירקן ועיין מה שכתבתי בחידושי כתובות. אך אכתי לא מתיישב שפיר לישנא דמתני' דקתני כשהיא נערה אך הב"ח בא"ע סי' ל"ז כתב דהא דאמר רב אסור לקדש כשהיא קטנה היינו דוקא בלא דעתה והא דאמר רב עד שתגדיל ותאמר רוצה אני אורחא דמילתא נקט דאין רגילות שהקטנה תאמר בפלוני אני רוצה וכו' ומתרצים בזה כל הקושי' ולפ"ז צ"ל דמה שפירש"י ז"ל בכתובות שם בד"ה אבל פוסקין ודווקא בלא קידושין וכו' היינו דוקא בלא דעתה דס"ל דאי מדעתה אפי נישואין שרי כדמשמע בהאי עובדא דריש פ' התינוקת וק"ל:
שם בגמרא כשהיא נערה אין וכו'. הקשו המפרשים דהא לקמן דף מ"ד מדייקינן ממתני' דנערה אין לה יד לקדש את עצמה. ונראה דלפי מה שכתבו התו' בד"ה כשהיא נערה וכו' דעיקר הדיוק מדקתני כשהיא נערה ולא קתני האיש מקדש את בתו נערה ומתורץ נמי קושי' זו ועוד נראה דהא דקתני בסיפא האב מקדש את בתו בו ובשלוחו דבו מייתרא דהא שמעינן דמצוה בו ממציעתא אלא כיון דמדייק נערה אין קטנה לא ה"א דמותר לקדש בעצמו כשהיא קטנה משום דבסתמא ניחא לה במאי דעביד אבוהון כדאשכחן בכתובות דף י"א ודוקא כשאין האב מכיר אותו ומקדש ע"י שליח איכא איסורא ואף דבאשה עצמה כשמתרצה ליכא איסורא משום דטב למיתב טן דו. מ"מ בקטנה דלא שייך זה דלא ניחא לה אלא במאי דעביד אביה עצמו או כשמכירו לכך איצטרך בו ואשמעי' דבקטנ' אפי' בו איכא איסורא אבל בהא דמדייק לקמן דנערה אין לה יד יבואר לקמן שם ע"ש וק"ל:
והנה הרא"ש בפירקין אות זי"ן נסתפק אי צריך עדים במינוי שליח קידושין כמו באשה שאמר' התקבל לי גיטי. ולכאור' קשה לי דאפי' היכא דאיכא עדים על השליחות מ"מ כיון דכתבו התוספות בגיטין דף ס"ג ע"ב במתני' דהאשה שאמרה התקבל וכו' דאפי' איכא עדים על השליחות ואיכא נמי עדים על הקבלה הו"ל חצי דבר אלא משום דשליש נאמן ע"ש וזה שייך דוקא גבי גט דהגט בידו וכן י"ל בקידושי שטר אבל גבי קידושי כסף אפי' איכא עדים על השליחות ואיכא נמי עדים בשעת קבלת הקידושין הו"ל חצי דבר ואף דקי"ל כרבנן דר"ע דאמרו דבר אפי' חצי דבר מ"מ הא כתבו התוספות בבבא קמא דף ע ע"ב בד"ה למעוטי שנים וכו' בשם רב אלפסי דדוקא בשני חזקה פליגי רבנן משום דמהני סהדותייהו לענין פירות אבל בלא"ה אפי' רבנן מודו וי"ל דגם הכח מהני סהדותייהו דעדי קבלה לענין כסף דצריך השליח להחזיר הכסף ואינו יכול לומר להד"ם ואף דעדי השליחות דידה לא מהני מידי מ"מ כיון דעדי הקבלה מהני וכו' תו לא הוי חצי דבר כדאמרינן בעדי קידושין ובעדי ביאה כיון דעדי הקידושין לא צריכין לעדי ביאה וכו'. ודו"ק:
בתו' ד"ה ושלח ושלחה וכו'. וא"ת הא איצטרך דקטנ' שוטה וכו'. לולי דבריהם הי' נראה דהא ביבמות דף קי"ג איכא פלוגתא בהא דר' ינאי יליף מונתן בידה ור' ישמעאל יליף מושלחה נראה די"ל דר' ישמעאל ור' ינאי לשיטתייהו אזלי דא"צ קרא לשליחות בגירושין דאיכא למילף מתרומה דהא לפמ"ש התוספות בבכורות דף נ"ט בד"ה אף תרומת מעשר וכו' וז"ל ומיהא נראה דלענין מחשבה לא פליגי מדפריך בר"פ האיש מקדש וכו' ומיהא לפי מאי שפירש הקונטרס דבמחשבה פליגי וכו' עיין שם הרי דלפירוש רש"י הא דקאמר לקמן דליכא למילף מתרומה שכן ישנו במחשב' היינו לר' אליעזר בן גמלא אבל לרבנן דלית להו הקישא סבירא ליה דתרומת מעשר באמת אינו ניטל במחשבה ושפיר איכא למילף שליחו' בגירושין מתרומה דליכא למפרך שכן ניטלת במחשבה דהא תרומת מעשר אינו ניטל במחשב' וקרא דאתם גם אתם בתרומת מעשר כתיב וז"ל הספרי בפ' קרח ונחשב לכם תרומתכם וגו' ר' ישמעאל אומר אימתי נחשב לכם תרומה כשהפרשתם אותה כראוי וכו' ר"א בן גמלא אומר בא הכתוב ללמדך מה תרומה וכו' הרי דרבנן דר"א בן גמלא הוא ר' ישמעאל אם כן כיון שכתבנו דלדידי' איכא למילף מתרומה אם כן ע"כ ושלחה קמא אתא לשליח עוש' שליח וממילא דושלח בתרא דרש ר"י למשלחה ואינו חוזרת ולדידי' באמת לא קשה הא דמקשה הש"ס לא נכתוב רחמנא בתרומה ונילוף מגירושין וקדשים דאדרבא לדידי' ילפינן גירושין מתרומה וסוגי' דידן אתי' כר"א בן גמלא דליכא למילף מתרומה דאיצטרך תרי ושלחה לשליחות וממילא דגבי תרומה מייתרא שליחות כדאמר לקמן דאיכא למילף מגירושין וקדשים וצ"ל כדמשני ר' ינאי בסוגי' לקמן דאיצטרך מה אתם בני ברית והיינו דר' ינאי לשיטתו אזיל דדריש ביבמות שם למשלח' ואינה חוזרת מקרא אחרינא מונתן בידה ומתורצים שני קושי' התוספות על רש"י ז"ל הכא ובבכורות שם ונראה עוד לפי' רש"י לקמן בד"ה תרומתן תרומה וכו' דקסבר אין קנין לנכרי משמע דסבירא ליה דאם קנה טבל והפריש ממנו תרומה או קנה מעשר והפריש ממנו תרומת מעשר לאו כלום הוא אלא דוקא מקרקע דידי' תרומתו תרומה קשה הא אתם גם אתם בתרומת מעשר כתיב והיכן מצינו דנכרי איתא בתרומת מעשר בקרקע שלו דהא תרומת ויעשר בלוים כתיב וצריך לדחוקי כיון דאיתא בתרומה גדולה ה"א דהוא בר שליחות אפילו גבי תרומת מעשר ולפמ"ש אתי שפיר טפי דאמרינן בגיטין שם דר"א בן גמלא דסבירא ליה דהוקש תרומה לתרומת מעשר סבירא ליה נמי כשם שיש רשות לבעל הבית להפריש תרומה גדולה כך יש רשות לבעל הבית להפריש תרומת מעשר א"כ שפיר משכחת בנכרי תרומת מעשר מקרקע שלו אבל ר' ישמעאל דפליג עלי' ע"כ גם אתם אתא לשליחות בתרומה. וגירושין מיני' ילפינן כנ"ל ובזה נר' לענ"ד ליישב מה שתמה הרשב"א לפי המסקנא דהיכא ילפינן שליחות בתרומ' מגירושין וקדשים והוא נגד סוגי' הש"ס בב"מ דף ע"א ע"ב דקאמר שם שליחות דכל התורה כולה נמי מתרומה גמרינן לה משמע דעיקר שליחות מתרומה גמרינן ולפמ"ש אתי שפיר דלרבנן דר"א בן גמלא באמת עיקר שליחות גמרינן מתרומה וליכא למיפרך מידי ומיהא באמת אפי' לר' אליעזר בן גמלא צריך לומר דילפינן מתרומה לענין זה דאין שליחות לנכרי ועיין מ"ש בסמוך ודו"ק:
בגמרא. בקידושין מנא לן וכ"ת דיליף מגירושין וכו'. לכאורה צ"ל הא דלא יליף קידושין משליחות שלה בגירושין דאינו בע"כ משום די"ל דהך פירכא שכן בע"כ הוא פירכא לשניהם דמה שהיא מתגרשת בע"כ בלא דעתה דין הוא שתעשה שליח והוא כעין סברא שכתבו התוספות לקמן בד"ה נפקא לי' וכו' כיון דאי איתא לקמן מקריבין אותו בע"כ דין הוא שיעשה שליח וכו'. אבל לפמ"ש מהרש"א שם להגי' בדברי תוספות ולדעתו ז"ל איפכא מסתברא דמה שמקריבין אותו בע"כ הוא גריעותא שלא יכול לעשות שליח קשה הכא דמאי פריך בקידושין מנ"ל ולכאורה סברת המהרש"א מוכרחת דאל"כ קשה איפכא דל"ל ה' דושלחה שהיא עושה שליח ולא נילוף משליחות הבעל וע"כ צ"ל משום דשליחות הבעל ישנו בע"כ ואכתי קשה דנימא קידושין יוכיח דילפינן מויצאה והיתה וע"כ צ"ל כסברת מהרש"א דמה שהיא מתגרשת בע"כ גריעה טפי וליכא למילף מקידושין ואם כן קשה כנ"ל נילוף קידושין משליח קבלה דידה ודוחק גדול לומר דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ונראה דאתי שפיר לפמ"ש התוספות ד"ה ושלח וכו' זה ושלח בתרא אינו מיותר דאיצטרך למשלחה וחוזרת אם כן ליכא ילפותא בשליחות דידה דשליח עושה שליח וכן הוא באמת דעת קצת פוסקי' באה"ע סי' קמ"א סעיף מ"ג דאין שליח לקבלה יכול לעשות שליח אחר והיינו משום דליכא למילף משליח דידי' שעושה שליח דאיכא למיפרך שכן בע"כ ושפיר איצטרך למילף מויצאה והיתה דשליח עושה שליח בקידושין ומיהא אין מזה קושי' על דעת י"א שם דאפי' בשליח קבלת הגט שליח עוש' שליח משום די"ל דלבתר דילפינן בקידושין מויצאה והית' ממילא נמי ילפינן בדידה דשליח עושה שליח משליח קידושין דהא דאיצטרך לשליחות דידה ולא ילפינ' משליחות קידושין משום דאיכא למיפרך שכן מתגרשת אפי' בע"כ והוא גריעותא כמ"ש המהרש"א וגרע מקידושין משא"כ בשליח עושה שליח דאין יכול לגרש בע"כ ע"י שליח לקבלה שהרי היא יכולה לבטל את השליח והשליח יכול לחזור משליחותו אם כן שפיר ילפינן משליח עושה שליח בקידושין. ויותר נראה דס"ל להני פוסקים דשליח עושה שליח שני אף דהוא נגד הסברא דהא מילי דלא מימסרן לשליח היינו משום דלית להו סברות מהרש"א ז"ל וא"כ קשה דלמה א קרא לשליחות דידה נילוף מקידושין כנ"ל וע"כ צ"ל דקרא אתי' לשליח דידה שיעשה שליח דליכא למילף מקידושין משום דה"א דה"ל מילי דלא מימסרן לשליח ואין להקשות למה לי ושלח שני גבי דידי' ששליח עושה שליח ניליף משליח דידה שעושה שליח זה אינו דאי לאו קרא יתירא הוי מוקמינן קרא במסתבר טפי דה"א דושלחה קמא למשלחה ואינה חוזרת ושליח בתרא לשליח עושה שליח דידי' לכך איצטרך קרא דאפילו שליח דידה אף דהוי ליה מילי אפילו הכי עושה שליח ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |