ספר האגור/תיקוני הטעויות

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספר האגור תיקוני הטעויות

דברים אלו נדפסו בדפוס ראשון, חלק גדול מן ההערות תוקנו במהדורת הבאות, והבאנום כאן לבל יחסר המזג.

במה אקדם לה' אכף לעליון תודה וזמרה אשר זכני וחזקני ואמצני להשלים זה הספר אשר בו נחמתי על עפר ואפר ולא הפר את בריתו את תורתו הקדושה מורשה קהלת יעקב והנני מבקש לכל אשר נדבה רוחו לרחף בכנפי שכלו לחפש בכלו שידינני לכף זכות ואם ימצא בו דבר חפץ ידע כי לא מליבי היה, לקדושים אשר כארץ המה ואדירי כל חפצי בם, ואם ימצא בו ערות דבר ח"ו ידע כי מידי היתה זאת כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי ובהיות כי נאצל על הספר הזה מהוד גדולי הדור וחכמיו אשר כלם על גבו חרשו חורשים חכמי חרשים ונבוני לחשים אשר כלם העידו על טוב הספר הזה ועל תועלתו הגדולה ואיש אל רעהו יאמר חזק ויחזקוהו במסמרות נטועים כלם נתנו מרועה אחד אמרתי אצרפהו כצרוף הכסף לתקן כל החסרונות אשר נמצאו בו מצד הפועלים עושי המלאכה בדף מיוחד אשר בו חקקתי ותקנתי כל החסרונות אשר אינן מובנות מעצמן אמנם החסרונות מחלוף אותיות או מדברים אשר מעצמם מובנים הנחתים כי כל אחד יתוקן מכל אדם אשר יעיין בו ואחשוב כי לא ימצאו טעיות אשר אינן מתוקנות בדף הזה רק מעט מזער וכאשר יפגע הקורא בו באי זה טעות מיד יחפש בדף הזה הסימן מן המקום ומיד יצנא התקון ואם יצאתי מחוק המוסר בספר הזה על כל פשעים תכסה אהבה כי אשא אל שמים ידי והנני נשבע בקוני כי לא נתעוררתי לשום תכלית כי אם שם שמים וש"י הבוחן לבבות יודע האמת כי אמת חותמו ישתכח לעד ולנצח שמו אמן.

בקונטריס א' בסימן י"ז ובסמ"ק משמע דוקה מן הענף בעינן כדי עניבה, ראוי שיאמר אף מן הענף בעינן כו'.

בקונטריס א' סימן מ"ח דין של ספר תורה, ראוי שיאמר דיו של ספר תורה.

בקונטריס ב' סימן פ"ד מתחיל השיטה כשיעור הריוח, דינו להיות מניח השיטה כו'.

בקונטריס ב' סימן (ק)פז בסוף הדף צריכה כתיבה וחסר לשם תמה.

בקונטריס ב' בביאור צורת ה' וההגהות מיימוניו' כתבו כרש"י, דינו להיות כהרא"ש.

בקונטריס ב' בביאור צורת הלמד ושני תגין לעלה, ראוי שיאמר למעלה.

בקונטריס ב' בביאור צורת הצדי ויאריכנה עד שאם יכפלנה כו', חסר ץ' פשוטה, וראוי שיאמר כך וצדי פשוטה יאריכנה עד שאם יכפילנה כו'.

בקונטריס ב' בביאור צורת ק' ויעקם תוכו מעט לצד ימין, ראוי שיאמר לצד שמאל.

בקונטר' ב' סימן צו באשכנז אין אומרין מזמור לתודה לשם חסר בשבת וי"ט, וראוי שיאמר באשכנז אין אומרי' מזמור לתודה בשבת וי"ט.

בקונטריס ב' בסימן קי"ג בתחילת העמוד פסוק וכופלו, לשם חסר הא דאמרו, וראוי שיאמר הא דאמ' פסוק וכופלו וכו'.

בקונטריס ב' בסימן קכ"א יש כמו ג' שורות בתוכו למטה בעמוד ולמעלה בתוכו פעם אחרת וראוי למחוק הכפל.

בקונטריס ב' בסימן קל"ב כיון דאם היה רוצה היה רואה, ראוי שיאמר היה חוזר.

בקונטריס ב' בסימן קל"ד אם הגרף ברעי, ראוי שיאמר אם הגרף של רעי בבית כו'.

בקונטריס ג' סימן קס"ו כשהוא עומד עם הצבור או לא, ראוי שיאמר כשהוא חוץ לצבור או לא.

בקונטריס ג' בסימן ק"ע כתב הר"ר פרץ שאין שליח צבור מקרא אלא היחיד, ראוי שיאמר אל היחיד.

בקונטריס ג' בסימן קצ"א ולי המחבר נר' דהלכות גדולות לא סבירי להו הא דרב ששת, לשם חסר, וראוי שיאמר לא סבירא להו הא דרב ששת אם רב ששת מדבר אפי' בדליכא עשרה דצייתי.

בקונטריס ג' סימן רי"ו למטה בעמוד המסיים מברכין חסר ג' תיבות, עלייהו המוציא כמו.

בקונטריס ג סימן רמ"ג מוא חייב מדרבנן, וראוי שיאמר אין חייב אלא מדרבנן.

בקונטריס ד' סימן רע"ב והרמב"ם כתב שאין לענות אמן אחר בונה ירושלם אלא כשהוא מברך שתי ברכות זו אחר זו, ראוי שיאמר שאין לענות אמן אחר סוף ברכה אלא כשהוא מברך שתי ברכות כו' וימחוק אחר בונה ירושלם.

בקונטריס ד' סימן רצ"ט כי התותים הגדלי' כו' והרא"ש כתב שמברכין עליהן בורא פרי הגפן, ראוי שיאמר בורא פרי האדמה.

בקונטריס ד' סימן שט"ו לכן יש להזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית או רביעית צרי'

(שייך לסי' שב) שאין בה הזכרת מלכות, צריך שיאמר שם ומלכות.

בקונטריס ד' סימן שכ"ו בסוף העמוד הרמב"ם כתב המור והלבונה, ראוי למוחקו כי הוא מיותר.

בקונטריס ה' סימן ש"מ ובעל התרומות התיר בנור, ראוי שיאמר בתנור.

בקונטריס ה' סימן שמ"ח במאמר של תפלת ערבית כי קודם הזמן ר"ל קודם צאת הכוכבים שהוא זמן תפלת ערבית, ראוי שיאמר שהוא התחלת זמן של ק"ש של ערבית הסמוכה לגאולה, ובכל מקום שאדבר לשם תפלת ערבית ר"ל ק"ש של ערבית.

עוד לשם ועליהם אני קורא ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע מהיכלו קולי, ראוי למחוק מהיכלו.

בקונטריס ה' סימן שע"ט ואפשר שהישראל עצמו מותר להסיר הקדרה מעל הגחלים בשבת כו', ראוי למוחקו כי הוא טעות והפועלים שסדרו האותיות הניחום לשם שלא כדין.

בקונטריס ה' סימן שפ"ד ובעל הסמ"ק כתב ואפשר דהמדליק עצמו אסור ראוי שיאמר ובעל סמ"ג.

בקונטריס ה' סימן תי"ד כתב בעל התרומות מי שאינו יודע לקרות אפי' אשתו עמו אין מספיק לקרות וכו', ראוי שיאמר מי שאינו יודע לקרות אין מספיק שיעיין עם מי שקורא ויש מתירין והכי מסתברא וכו'.

בקונטריס ששי סימן ת"מ ואף להוציא בני ביתו אינו אוכל, ראוי שיאמ' אינו יכול.

בקונטריס ששי סימן תמ"ג למטה בעמוד דאותם הנשים המחמירים על עצמן, ראוי שיאמר האנשים.

בקונטריס ז' סימן תק"ו מ"מ אם בא בשביל ישראל זה שאינו מחמיר מותר.

בקונטריס ז' סימן תק"ו אבל לפניו במשמרת וסודר אפי צלולים, ראוי שיאמר אבל לסנן במשמרת אפי' צלולים כו'.

עוד לשם דכבשים ושלקות לתוך הקדרה לכתחלה אפי' למימיהן אבל לתוך הקערה בשלקים וכבשות פטור, ראוי שיאמ' אבל לתוך הקערה בשלקים וכבשים פטור.

בקונטריס ז' סימן תקע"ז אז אין מטלטלין במבוי אלא בה' אמות, ראוי שיאמר בד' אמות.

עוד לשם ושרי לטלטל בכל המבוי אפי' לא ערבו כו', ראוי שיאמר אפי' אם ערבו.

בקןנטריס ז' סימן תקפ"ט כשמודדין תחום העיר כו' עד חוזר לאחוריו כ"ה אמה, לשם חסר וראוי שיאמ' כך, חוזר לאחריו כ"ה אמה כדי שיהא מלא החבל של נ' אמה שלם עד הנהר ואיכא מאן דאמ' שמודד כ"ה אמה הנותרים בחבל כו'.

בקונטריס ז' סימן תקצ"ד ורבי שמשון הורה על אלים שבאו לשוק וכו', כל אותו המאמר מדבר בי"ט ולא בשבת וראוי שיעמוד בהלכות י"ט.

עוד שם מטעם שהיה יכול לילך ולשתות שם, ראוי שיאמר לילך ולאכול שם.

בקונטריס ח' סימן תרכ"ה שאסור בי"ט של אחרון, ראוי שיאמר בי"ט של אחריו.

בקונטריס ח' סימן תרנ"ט נר של בטלה, ראוי שיאמ' נר של אבטלה.

בקונטריס ט בסימן תשכ"ו ואם אחר שבדק קודם שהתחיל לבדוק, ראוי שיאמר ואם אחר שברך.

בקונטריס ט' סימן תשמ"ח ר' יהודה אומ' מפזר וזורה לרוח, ראוי שיאמר מפרר.

בקונטריס ט' בסימן תשנ"א מותר לשתות היין בפסח בין שטעם חמץ, דינו אעפ"י שטעם חמץ.

בקונטריס ט' בסימן תשנ"ט (תנור) [חנות] של ישראל והסחורה בו, לשם חסר, וראוי שיאמ' חנות של ישראל והסחורה הנמכרת בו היא שלו והפועלים שמשתדלים בו גוים חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר אפי' באכילה שאנו תולין בפועלים גוים ואם החנות כו'.

בקונטריס ט' סימן תשס"א כתב ראבי"ה שגם זה אינו מועיל, ראוי שיאמר כת' ראבי"ה יש אומ' שגם זה אינו מועיל.

בקונטריס ט' בסימן תשס"ה וכת' הר"ר ישעיה אין נר' לי דצריך הגעלה, ראוי שיאמר אין נר' לי דסגי בהגעלה.

בקונטריס ט' בסימן תשס"ז פסק באור זרוע דכלי עצים אין צריך הגעלה, ראוי שיאמר כלי עצם.

בקונטריס ט' בסימן תשע"ד ויתן האבן על הכלי או מחזיקו למעלה מן הכלי, ראוי שיאמר ויתן האבן בתוך הכלי ויש למחוק על הכלי ומחזיקו למעלה מן הכלי.

בקונטריס ט' סימן תרצ"ד הזהרו במנהג אבותיכם צריך שיאמר הזהרו בי"ט שני שמנהג אבותיכם בידיכם.

[[ספר האגור/תשמ|בקונטריס ט' סימן תשע"ב] ואין נר' לי פי' המורה, ראוי שיאמר ואין נר' לי כן אלא כפי' שפי' המורה רש"י.

בקונטריס י' סימן תתט"ו שאין אסור חלב מפעפע בכל הקדרה, דינו להיות בכל החררה.

עוד בסימן הזה, והר"ר יחיאל ממיץ סובר דנותן טעם בו, ראוי שיאמר והר"ר אליעזר ממיץ.

בקונטרס י' סימן תת"מ רש"י פי' הכל מודים מניח שלימה בתוך הפרוסה, ראוי שיאמר מניח פרוסה בתוך השלימה.

בקונטריס י"א סימן תתס"א השיב רב האי גאון שאין מברכין בכל יום, ראוי שיאמר שאין מזכירין בכל יום כו'.

בקונטריס י"א בסימן תתע"ב שחייב להפסיק לסעודת שבת מח' שעות ולמעלה, ראוי שיאמר מי"ח שעות ולמעלה.

בקונטריס י"א סימן תתק"א אם קבל במנחה להתענות הרבה תעניות, חסר לשם רצופות, וראוי שיאמר הרבה תעניות רצופות.

בקונטריס י"א סימן תתק"ח ואם כן למה קורין ויחל דכיחידים דמו, ראוי שיאמר וכן למה קורין ויחל.

בקונטריס י"א סימן תתקי"ז יש אומ' שאומרים ענינו בברכה רביעית, לשם חסר, וראוי שיאמר יש או' שאומ' ענינו ברכה רביעית בפני עצמה.

בקונטריס י"א סימן תתפ"ט ולא חיישינן דילמא אתי למסרך, וראוי לומר כך, ולא חיישינן דילמא אתי למיסרך כיון שאינו דבר קבוע אבל תשעה באב חל להיות במוצאי שבת לא אמרי' שיבדיל ויתן לתינוק משום דחיישנ' בו.

בקונ' י"ב סימן תתר"ד אם גבוהים מן הארץ י' טפחים, ר"ל מלמטה ולמעלה אם גבוהי' וכו'.

בקונט' י"ג ר' שמעון אומ' אפי' שלשתן קטומין

במאמר המחבר מחלוקי אסורי חלב לשם דלג עוד חלוק אחר שהוא ריש מעיא באמתא שיש אומרים שהוא המעי שיוצא בו הרעי.

בקונטריס ט"ו סימן א'קד ורב אלפס פסק אפי' באמצע סכין אם העוקץ כלפי ראש הסכין כשר אם הוליך ולא הביא, ולשון זה צריך להבינו באופן זה, אם העוקץ אינו רוצה לומר חוד העוקץ שנהפך כלפי הראש אלא רוצה לומ' מקום שבו העוקץ הוא כלפי הראש אבל החוד מן העוקץ נהפך כלפי הקתא אבל אם מקום העוקץ הוא לצד הקתא והחוד מן מקום העוקץ נהפך כלפי ראש הסכין הוא ההפך.

בקונטריס ט"ו סימן קל פי' ר"ח שור הבר שקורין בופולו, אמת הוא כי הערוך פי' כך בערך שור, אבל רבינו ישעיה האחרון כת' שהבופולו הוא מריא בלשון הקודש ולפי פי' אין לספקו בחיה, וכן מנהג שלא לעשו' כסוי לדם שחיטתו.

בקונטריס ט"ו סימן א'קמו וכן כתב מהר"ר יצחק בר' משה וכן אירע מעשה לפני רבי קלונימוס וכו' עד ולפני אבי הר' אליעזר בר נתן, וראוי שיאמר וראב"ן כתב בספרו אירע מעשה לפני רבי קלונימוס ב"ר יהודה ובימי רבי יצחק חמי בעיר מגנצא ואני אליעזר בר נתן וכו'.

בקונטריס ט"ו סימן א'קמו והשני הוא הוי המעים, וראוי שיאמר אל המעים.

בקונטריס ט"ו סימן א'קמז ואין נראות כשתים תרוקות, ראוי שיאמר כשתים דבוקות.

בקונטריס ט"ו סימן א'קנד שכל שיש פיצול ביניהם, ראוי שיאמר פילוש ביניהם.

בקונטריס ט"ו סימן א'צט ולא נראה לר"י דדוקא בבית השחיטה מחמת דוחק הסכין, וחסר לשם, וראוי שיאמר דוקא בבית השחיטה שהוא חם קצת בולע מחמת דוחק הסכין.

בקונטריס י"ו בסימן א'קפו והרשב"ם כתב שאפשר דחתולים שלנו כו', ראוי שיאמר והרשב"א.

בקונטריס י"ו סימן א'קעג כתב הרשב"א יש מגדולי המורי' כו' שיש לדון ולאסור כאשר הורה זקן ר"ל כבר הורה זקן.

בקונטריס י"ו בסימן א'קסב רשב"ם כתב שאע"ג שהניח כו', ראוי שיאמר והרשב"א.

בקונטריס י"ו סימן א'קסט כתב הרמב"ם קנה הלב והם המזרקים, ראוי שיאמר קנה הכבד והוא המזרקי'.

בקונטריס י"ו בסימן א'קפו כל חיה טמאה שאינה יותר גסה מן הזאב אין לה דריסה בדקה, וראוי שיאמר אין לה דריסה אלא בדקה.

בקןנטריס י"ו בסימן א'רב בתחלת העמוד הלכתא בין אותה חתיכה ראוי שיאמר הלכך בין אותה חתיכה.

כקונטריס י"ז בסימן א'רט הרמב"ם התיר לשפוך ולערות, דינו הרשב"ם.

ור"ת אוסר דחשיב לי' ככלי שני, דינו להיות ככלי ראשון.

בקונטריס יז' בסימן א'רכה בראש הדף אב' לא בעינן לא בעיסה ולא באים, ראוי שיאמר במים.

בקונטריס י"ז סימן א'רלד והרא"ש כתב שהיה מקובל שאין עוף שאין בו פעמים ס', ראוי שיאמר שאין עוף שלם שלא יהיה בו ס' כנגד דם לבו.

בקונטריס י"ז בסימן א'רלד והשיב ריצב"א אם יש במים ס' כו', ראוי שיאמר רבינו יצחק בר שמואל.

בקונטריס י"ז סימן א'רסא יש מיני עופות כו' וכתב שהן אסורין, ראוי שיאמר וכתב ר"ת וריב"א ורבינו יחיאל מפריש שהן אסורין משום שרץ העוף, וצריך למחוק משום השרץ על הארץ.

בקונטריס י"ז סימן א'רסט האוכל בשר אחר גבינה אין צריך לרחוץ הידים, וראוי שיאמר לרחוץ הידים ביום.

בקונטריס י"ז בסימן א'רעא ונהגו העם כרש"י וכריב"ן, וראוי שיאמר כרש"י ולא כריב"ן.

בקונטריס י"ז סימן א'רט הרמב"ם התיר לשפוך ולערות דינו הרשב"ם, ור"ת אוסר דחשיב ליה ככלי שני, דינו להיות ככלי ראשון.

בקונטריס י"ז בסימן א'רעח ורבי חננאל היה מתיר בשעת הדחק ראוי שיאמר רבי' יחיאל היה מתיר כו'.

בקונטריס י"ח בסימן א'שי צריך להזהר שלא יהיה שום דבר מן הקדר', ראוי שיאמר שלא יטול שום דבר.

בקונטריס י"ח סימן א'שי כתב הרשב"א אעפ"י שכשנפל כו', ראוי שיאמר כך כתב הרשב"א כשנפל דבר האסור בקדרה שיש בה ס' לבטל האסור הבלוע שבה אעפ"י שאמרנו שבטל בס' אם נפלה לבסוף בקדרה אחרת שיש בה ששים כדי לבטל האסור הבלוע שבה אין החתיכה בעצמה חוזרת להתירה כו'.

בקונטריס י"ח בסימן א'שיא התם אסורא ברובא איתא כן כתב ר"י ורבי שמואל, ראוי שיאמר כן כתב רבי שמשון.

בקונטריס יח בסימן א'שכא היו ב' קדרות באחת שחוטה ובאחת נבלה ממין אחד, ראוי שיאמר ובאחת נבלה והשחוטה ממין אחד.

עוד אח"כ לשם בסימן א'שכב מאחר שכתוב בין חלוף מנהגים שבין בני ארץ ישראל, לשם חסר וראוי להיות כך, שבין בני ארץ ישראל ובין בני בכל בני בבל נותני' קסם לתוך התנור ובני ארץ ישראל או' קסם זה מה מעלה ומה מוריד שמי שהתענה כו'.

עוד אח"כ בזה הסימן ולדעת רש"י אין חלוק בין פת של בעל הבית, דינו להיות יש חלוק וכו'.

בקונטריס י"ח סימן א'שכו כתב הרמב"ם אפי' אם יש שם פלטר כו', ראוי שיאמר כת' רשב"א.

גם מה שאמר לשם אפי' אם יש שם פלטר, ראוי שיאמר אפי' אם יש שם פלטר ישראל אם אין הפת של פלטר ישראל כפת של פלטר גוי מותר כולי.

בקונטריס י"ח סימן א'שלד עסה של גוים שנלעסה בבצים, ראוי שיאמר שנלושה.

בקונטריס י"ח סימן א'שמ יורות וקדרות מגעילן בכלי חרס ראשון, למחוק חרס, וראוי שיאמר מגעילן בכלי ראשון.

בקונטריס י"ח סימן א'שמב וספר התרומה וראבי"ה תמהו, ראוי שיאמר וסמ"ג וראבי"ה תמהו.

בקונטריס י"ט סימן א'שמו והוא קטן צריך לבון שלפעמים מהפך בה הגוי בשר, ראוי שיאמר כך והוא קטן צריך לבון ובסכין גדולה אפי' אין בה גומא צריך לבון שלפעמים מהפך בה כו'.

בקונטריס י"ט סימן א'שסד דחק גוי אבן או כלי לתוך היין, ראוי שיאמר זרק הגוי אבן כו'.

בקונטריס י"ט בסימן א'שצד אלא ט' עדשים על ט' עדשים שהן ל"ו שערות ובספר המאור הגדול שארי מהר"ר בן ציון פי' הרמב"ם וסמ"ג דהוו ט' עדשים כשהן ג' עדשים על ג' עדשים ובהלכות נגעים בסמ"ג והעדשה מקום ארבע שערות שהן שתים אורך ושתים רוחב נמצאו ל"ו שערות פי' כמו שהן קבועות בראש רחוקות זו מזו.

בקונטריס אחרון סימן א'תכז כתב הר"ר ישעיה בשם רש"י, ראוי שיאמר הר"ר שמעיה.

בפתרון כגון מי שהוא עבד וחציו בן חורין, ראוי שיאמר כגון חציו עבד וחציו בן חורין.

בחזון כגון שיש עדי מסירה וקנאה אז אפי' עד אחד, ראוי שיאמר עדי סתירה.

בחזון יש ג' דברים מותרי' בשבת ואסורים בי"ט ולשם אינו מונה אלא אחד והשנים דלג, והם אילו, השני הוא שאסור לזמן גוי בי"ט שמא ירבה בשבילו ובשבת מותר דאין שייך הך גזירה, השלישי המבשל בי"ט לי"ט חבירו שאסור לאכול לדברי רבי' יואל דעד כאן לא שרי ר' יהודה אלא בשבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה אבל י"ט שקל אי שרית ליה אתי לזלזולי ביה, מרדכי פ"ב דביצה.

בחזון ובגיותן יש אסור לאו משעת קדושין כו', ראוי שיאמר ובגרותן.

בהיות כי מדרך מלאכת הדפוס לפול הרבה טעיות בספרים מצד עצלות הפועלים שאינם מתקנים הטעיות כפי אשר יוגהו בדפי הנסיונו' כאשר ידוע לבעלי המלאכה כן נפל בספר הזה וגם הוא כאחד מהם ולפעמים מיחסים הטעיות לבעל הספר או לבעל ההגה ולכן אמרתי לצרפו צרוף אחר צרוף עד אשר לא אשאיר כמעט טעות אשר לא יהיה מתוקן בזה הדף עם מה שכבר הוגה בשני דפים ראשונים ומה' אשאל עזר ותרופה.

בסימן י"ז ומיהו בסמ"ק משמע אף מן הגדיל, צריך שיאמר בסמ"ג.

בסימן כ"א וכסות לילה חייב אף ביום, זה מיותר וראוי למוחקו.

בסימן קכ"ט צואה בבשרו ומכוסה בבגדיו הכניס ידו לבית כו', צריך לומר או הכניס ידו.

עוד שם ויש מפרשים כו' אלא במקום שנכנסה מאליה, צריך לומר שמכוסה מאליה.

בסימן ק"ס כמו על הנסים דחנוכה ופורים ויעלה ויבא דר"ח צריך לומר יעלה ויבא של ליל ר"ח.

בסימן רכ"ד בפרק אין טומנין, צריך שיאמר במה טומנין.

בסימן רכ"ה ראיתי אני המחבר מן המורים ששוהין כמו שעה אחת ראוי שיאמר כמו שש שעות.

בסימן רל"ג ולא בעי לברוכי לאחר ברכת היין.

בסימן רצ"ג ומהר"ם כתב מברכין עליהן ועל כיוצא בהן, צריך שיאמר מברכין עליו ועל היוצא ממנו שהכל.

עוד שם ונראה לי שמברכין עליו בורא פרי העץ כמו על הבוסר, ראוי שיאמר בורא פרי האדמה.

בסימן רצ"ט ועל הבוסר כתב בה"ג בורא פרי כו' ראוי שיאמר ועל הצוקרו.

עוד שם הביא ראיה מן הירושלמי דמברכין על כל מיני אטד בורא פרי הגפן, ראוי שיאמ' בורא פרי האדמה.

בסימן ש"י וטוב להחמיר ולגמעו בתוך הסעודה ולא לאחר ברכת המוציא, ראוי למחוק ולא.

בסימן שכ"ה על אגוז מסקטה המרים, ראוי שיאמר המריח.

בסימן ש"ב אמר רב אלפס דבין חיים בין מבושלין בורא פרי העץ, ראוי שיאמר בורא פרי האדמה.

שמ"ט והשר מקוצי וראבי"ה כתבו שיאמר השכיבנו, לשם חסר וראוי שיאמר כך, והשר מקוצי דקאי אקודם הנץ החמה דסליק מיניה אבל קודם עמוד השחר יכול לומר השכיבנו וכן פסק ראבי"ה.

בסימן שפ"ו ובה"ג פסק דהכי הלכתא דאין מדליקין בפתילה מהובהבת, ראוי שיאמר אלא בפתילה מהובהבת.

סימן שצ"ח ולזה הסכים הרא"ש שיש לברך בורא פרי הגפן, צריך שיאמר שאין לברך.

בסימן ואם שתה מלא לוגמא לא יצא, צריך שיאמר ואם לא שתה מלא לוגמא לא יצא.

בסימן תנ"ג היוצא בטלית שאינה מצוינת, ראוי שיאמר שאינה מצויצת.

בסימן תצ"ט ואני המחבר לא ראיתי נוהג לנער הידים קודם נטילה ראוי שיאמר קודם הנגוב.

בסימן תרט"ו ובאשכנז וצרפת אין נוהגי' כן, צריך למחוק ובצרפת.

בסימן תרל"א והרמב"ן כתב אם יש לו עפר מוכן ואולו כירה, ראוי שיאמר והרמב"ם כתב אם יש לו עפר מוכן או אפר כירה.

תרל"ג אבל דג טמא אסור לטלטלו, ראוי שיאמר דג תפל.

תרל"ז משום פפוס בן יהודה, ראוי שיאמר פפוס וימחוק בן יהודה.

תרנ"ח וזרקו בשבת, ראוי שיאמר ודלקו בשבת.

תר"ס שאפו פשטידה לכתחילה לאב מחברו, ראוי שיאמר מי"ט לחבירו.

תרס"ב ומיהו גם אם הובאו ביום שני, ראוי למחוק ומיהו.

תש"ח פרקמטיא כדבד האבד דמי ושרי, ראוי למחוק ושרי, וראוי שיאמר כך כפרקמטיא האבד דמי.

תשי"ג והרא"ש כתב ונראה שדעתו, ראוי שיאמר והרא"ש כתב סתם ונראה שדעתו כו'.

תשל"א כתוב בספר א"ז דמי שלא בטל, ראוי למחוק כי דבר פשוט הוא.

תשמ"ב אפי' בכזית חייב לבערו, ראוי שיאמר אין חייב לבערו.

תשנ"א בין שטעם חמץ ביין בין נתבטל קודם הפסח, ראוי שיאמר בין שטעם חמץ ביין כבר נתבטל.

תשנ"ג לבי נוטה להחמיר, ראוי שיאמר להתיר.

תשע"ד בצלוחיות וכוסות ודומיהן, וראוי שיאמר בצלוחיות וכוסית של מתכת ודומיהן.

תתכ"ז אם ירד לשתותו אפי' בכמה פעמים, צריך שיאמר אפי' ירצה לשתות כמה פעמים.

תתכ"ח ביעתא דבעא רחמנא עלן ופרקינן, באורחות חיים אומר בעא רחמנא למיפרק יתנא בדרועא מרוממא.

בסימן תתס"א השיב רב האי גאון שאין מברכין בכל יום מקרא קודש כו', לשם חסר וראוי שיאמר כך, השיב רב האי גאון שאין מזכירים בחולו המועד מקרא קודש ובי"ט אומ' אותו במוסף ולא בעבודה ויש מדקדקים ואומ' אותו גם במוסף מקרא קודש ואין זה דקדוק.

בסימן תתע"א מי שנדר להתענות כו' ואירע ערב ט' באב להיות בג' או בד' בשבת, צריך שיאמר כך ואירע ט' באב בג' בשבת.

בסימן תתע"ז ודלא כהרמב"ם שכת' בט"ב כו', לשם חסר וצריך שיאמר כך, ירושלמי בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעביר על גבי עיניו.

שם לא

בסימן תתקצ"ג אם אין ביניהם אלא ד' טפחים פסולה ראוי שיאמר אפי' אין ביניהם.

סימן תת"א ודוקא שמתנה בזה הלשון, לשם חסר וראוי שיאמר כך, ומתנה עליהם ואומ' איני בודל מהם כל בין השמשות ודוקא שמתנה בזה הלשון.

סימן תתר"מ ארבע מינין שבלולב, בפרוש הוא בגמרא.

סימן תתרמ"ד ויברך על האתרוג קודם שיטול, ראוי שיאמר על הלולב.

סימן תתרמ"ה והדסים שנים אחד עבות ואחד שוטה למדנו מדבריו שמותר להרבות בהדס כל זה יש למחוק.

עוד שם אינו מוסיף ואינו גורע וכן כתב הרמב"ם, ראוי למחוק וכן.

סימן תתרמ"ו אלמא נענוע זה הוא המוליך והמביא, ראוי שיאמר נענוע זה הוא המוליך והמביא.

בסימן תתרנ"ו ביום השלישי של חג שהוא כו' עד ישראל שלישי חוזר וקורא ביום השני, לשם חסר וטעות וצריך שיאמר כן, כהן קורא וביום השני לוי קורא וביום הג' ישראל ג' חוזר וקורא יום הג' והרביעי קורא יום שני ויום שלישי.

בסימן תתרס"ח ידליק של שבת ברישא, ראוי שיאמר של חנוכה ברישא.

בסימן תתרע"ו לא יקרא אלא מיושב, צריך למחוק אלא.

בסימן תתרע"ח אמר רב מגילה ביחיד, ראוי למחוק ביחיד.

בפתיחת האיסור והתר באילן שנטעתי וכתבתי לשם יש טעיות מצד המחוקקים: תניא שעורין על עונשין, צריך שיאמר של.

ואם תמצא לומר היה חלב שמא לא נפל בקדרה, ראוי שיאמר כך שמא לא זו שנפלה בקדרה.

ותוכל להפוך הספק ספקא ותאמר שמא לא נפל הכזית של ספק בקדרה, ראוי שיאמר שמא לא זו שנפלה בקדרה.

לא אמרינן סמוך מיעוטא אצל רובא ואתרע ליה חזקה, צריך שיאמר ולא אמרינן סמוך מעוטא אצל חזקה ואתרע ליה רובא.

בסימן א'רא המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמה קשור צריך שיאמר ואין שליא עמה קשורה.

בחזון בהקדמה והני מילי לגרסא, כל זה ראוי למחוק, וצריך שיאמר הני מילי לחדודי אבל לאוקמי אגרסא סיעתא דשמיא היא.

במסכת ברכות שעיניו כהות, ראוי למחוק ברכות כי הוא בחגיגה לפי דעתי.

נמצא שממזר ודאי כו', זהוא דוקא לרשב"ג אבל קיימא לן כרבי דאמר בטלו מבוטל.

נמצא שנתקדשה אשה לאיש בלא קדושין וכו', ראוי למחוק הכל.

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף