ספר האגור/תשמב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר האגור TriangleArrow-Left.png תשמב

(תשמב) אמר המחבר אכתוב סדר הגעלה בקיצור כפי אשר נהגו חכמי אשכנז בתחל' קודם שיגעיל הכלים מנקה היטב כל הכלים בפנים ובחוץ מן החלודה. וידקדק היטב אם יש טלאי בכלי שנדבק בו מאז שנשתמש בכלי אין להגעילו אך בהשרת הטלאי ואם יש שם כלי שיש לו נקבים דקים ולשם יש חלודה שא"א להסירה להגעילו וקודם ערב פסח נהגו להגעיל ומכינים יורה גדול מנוקה היטב מן החלודה בפנים וא"צ להגעילה מתחילה אם לא שהיה מגעיל אחר זמן איסור חמץ וימתין עד שירתחו המים היטב ושיעלו אבעבוע' ואחר כך יתחיל להגעיל ויתחיל כסדר הזה בתחלה יגעיל כלים שמשתמשין בהן על הרוב בצונן כצלוחיית וכוסות של מתכת ודומיהן ואח"כ יגעיל כלי' שמשתמשין בהן בחמים בכלי שני כגון קערות וכפות ודומיהן ואחר כך יגעול הכלים שמשתמשין בהם בכלי ראשון כגון קדירות ויורות ודודים ודומיהן ויזהר שלא יניחו המים מרתיחתם ואם הניחו ימתין תמיד עד שיעלו אבעבועות כשמכניס הכלי בצבת ירחיב הצבת כדי שיסבבו המים כל הכלי וכשמוציא הכלי המוגעל מן המים הרותחין ישפוך של הכלי בפנים ובחוץ מים קרים ואח"כ אם יש לו כלים גדולים שאינ' נכנסים ביורה ירתיח לבינה או אבן באש עד שתהיה חם מאד ויתן האבן (על הכלי או בצבת ומחזיקו למעלה מן הכלי) [בתוך הכלי][1] ושופך עליו מים ממי הרותחין שביורה ויעביר האבן על הכלי עד שהמים יעברו על הכלי וזה חשוב כמו הגעלה. וכן נוהגים להכשיר בזה האופן כל כלי עץ הגדולים והשלחנות ודומיהן ואח"כ לוקח אוד שורף מן האש ומכניסו ביורה גדולה שבה המים הרותחים עד שיעלו המים על גבותיה ושופך אח"כ המי' והוא ג"כ נגעלת ודיני הכלים הראוים להגעיל ואיך יגעילם אכתוב בקיצור. הסכינים קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא וכן מחמירין בעלי נפש מאשכנז אבל הלכתא אידי ואידי ברותחי' ובכלי ראשון אך צריך לנקות הנציב היטב מחמץ שבחוריו ובסדקיו. המדוכות של נחשת או ברזל נוהגים להגעיל ואם חוששין שלא יתקלקלו ראיתי המחבר את מורי חמי מה"ר אברהם זכ"ש ז"ל נוהג ליתן בתוכו גחלים בוערות ולסבב המדוכה בחוט סביב בחוץ קשור ולשהות הגחלים בתוכו בוערות עד שהחוט בחוץ ישרף ודיו ומדוכות של אבנים ראיתי שגוררין המדוכה בפנים בברזל מכל וכל ואח"כ מגעילן ודיו וכן עושין לכלי האבנים שקורין לאביד"זה ודי להם האגני דלישה שהן של עץ שנותנן בו השאור בשעת לישה אין נוהגין להכשירם ומנהג לנקותם היטב וליתנם לאינו יהודי עד אחר הפסח עכ"ל המחבר:



שולי הגליון


  1. תוקן ע"פ דף התיקונים
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף