ספר האגור/תתקעה
|
< הקודם · הבא > |
(תתקעה) בעצי סוכה לא מהני תנאה שעל כרחו בודל מהן כל בין השמשות משום סתירת אהל נוי סכה מתנ' עליהם ואומר איני בודל מהם כל בין השמשות ודוקא שמתנה בזה הלשון אבל באומר אני מתנה עליהן לאוכלן כשיפלו אינו כלום אבל אם אמר מתנה אני עליהן אימתי שארצה מהני תנאה שגם בין השמשות בכלל. ולפי התירו' האחר של התוס' לא מהני תנאה אפי' בנויי' אלא לאחר שיפלו וכן יראה מה"ג שכתבו עטורי סכה שנפלו בשבת אסורין באכילה ואסורין לטלטלן במקומן נפלו בי"ט אסורין באכילה ומותרים להחזירן למקומן אבל אם התנה עליהם בשעה שתלה אותן ואמר כשארצה אוכל מהן מותר ע"כ. הרי שלא כתב היתר בתנאי אלא לאחר שנפלו ואיני מבין מה יש לחלק לענין טילטול במקומו בין י"ט לשבת והרא"ש כתב בתשובה דמהני בהן תנאה אפי' בעודן קיימין אבל בלא תנאה אסורין אפי' אחר שנפלו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |