ספר האגור/א'רו
|
< הקודם · הבא > |
(אר"ו) בשל הלב ולא קרעו כתב הרמב"ם קורעו אחרי כן ומותר. ור"ת פי' שאין להתירו אלא בקריע' שלאחר צליה ואפי' לדברי הרמב"ם אם בשלו עם בשר בלי קריעה אוסר הבשר וצריך ששים כנגד הלב דלא ידעי' כמה דמא נפיק מיניה. וי"א שאם הלב דבוק בעוף שכלו נעשה נבלה וצריך ששים כנגד כל העוף ולא נהיר'. וי"א שאף אם העוף מנותח והלב אחד מהן שיש לחוש שמא אותה חתיכ' נשארה לבדה ברוטב ונאסר ואוסר האחרון ולא נהיר' דלמה נחוש לזה. והרא"ש כתב שהיה מקובל שאין עוף שלם שלא יהי' בו ס' כנגד דם לבו. טורים. מרגלא בפי ר"ת דכל עוף יש בו ס' כנגד לבו וא"כ בשל עוף שלם עם לבו זורק הלב וקולף מקומו וכ"כ רבינו יוסף ובשם רבי' יצחק מאיברא ותימה היא דהא מליח' כצליה ובצלי אמרי' כבולעו כך פולטו אך אם נמלח עם בשר צריך עיון אם צריך ששים עם הלב לפי שהבשר בולע הדם או נימא כבולעו כך פולטו. מפרישת הרבי פרץ. כתב הגאון לב שנמצא בתרנגול' בין בצלי בין במבושל בין בתלוש בין במחובר זורק הלב והשאר מותר ור"ת פירש מה שמתרץ הספר שאני לב דשיע דחוי הוא וכן פירש ריב"א. ולכן פירש דוק' נצלה או נמלח הלב עם דמו קורעו לאחר כן ומותר דמה שנבלע פולט ונופל לארץ אבל כשנתבשל בקדרה הלב עצמו אסור והעוף מותר שיש ששים כנגד דם הלב. ואם הלב דבוק בחתיכ' קטנה ונותנו לבשל עם שאר בשר צריך ששים כנגד אות' חתיכ'. ומה שנהגו העולם שלא לבשל הלב עם שאר בשר משום גזרה שמא יבשל בלי קריעה. ואיכא אסור. שערים מדור"א. מעשה בטלה שנמלח ונתבשל עם הלב ולא קרעוהו תחלה והשיב ר' יצחק בר שמואל אם יש ששים במים והטלה כנגד דם הלב נראה לי שהוא מותר אם היה הלב מכוסה כל שעה במים. אך לא נתיר עתה מטעם זה כי כמדומי שרש"י היה משער בכל החתיכ' אעפ"י שהכל היה מכוסה במים סמ"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |