נקודות הכסף/יורה דעה/סט

נקודות הכסף ‏ יורה דעה סט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(סי' ס"ט סעיף ד' בהג"ה) וי"א אפילו בדיעבד. נ"ל הטעם דאסור משום דאיתא בב"י סי' כ"ב דמותר לצלותו אף שלם וכ' הכל בו דהאידנא נהוג עלמא לבשולי עוף שלם אפילו לקדרה וטעמא משום דמלחי שפיר בפנים ומבחוץ משמע דאי לא הוה האי טעמא הוי אסור לבשולי שלם ואי הוה מתיר אפילו נמלח מצד א' נמצא יכולים לבא לידי מכשול לבשולי שלם ולפ"ז יש להקשות על המחבר שכתב בסי' כ"ב ובסימן ע"ו שמותר לצלותו שלם והתם טעמא הוא כמש"ל משום דמלחו משני צדדין וכאן כתב בדיעבד מותר ולפ"ז הו"ל לאסור משום שלא ימלחו מצד א' ויצלה שלם וי"ל וק"ל עד כאן הג"ה:

(שם ס"ק ט"ו בט"ז) מ"מ לא שייך כאן הפסד מרובה כיון דיש היתר בצלי כו'. זה אינו כמ"ש בש"ך סקכ"א:

(שם) ותמהתי על רמ"א כו'. לא קשיא מידי דהתם היינו טעמא כיון שאין מחזיק דם בחלחולת רק בשומן שבחלחולת א"כ אם מלח צד פנימי של חלחולת הרי לא מלח השומן כלל אפילו מצד אחד שהרי החלחולת מפסיק בין המלח ובין השומן:

(שם ס"ק י"ז) ונלע"ד וכו'. זה אינו מחוור ועיין בש"ך ס"ק כ"ח:

(שם ס"ק כ"ד) ומעשה בא לידינו כו'. נ"ל דלא טב הורה דודאי לא אמרינן בהאי גוונא ספק דרבנן לקולא דא"כ למה הוצרכו כל הפוסקים הכא למסיח לפי תומו או ליוצא ונכנס הא בלאו הכי שרי מטעם ספק דרבנן וכן לעיל סי' ס"ח ס' י"ב גבי מליגה לא שרינן אלא ביוצא ונכנס דמירתת העובד כוכבים הא לאו הכי אסור אע"ג דהוי ספק דרבנן והקובץ ישן שמצא הוא ודאי נגד כל הפוסקים אלא ודאי שאני הכא כיון דאיתחזק כאן איסור דם וכל היכא דאיתחזק איסורא לא אמרינן ספק דרבנן לקולא כמ"ש בשפתי כהן בסי' ק"י ס"ק ס"ג דין כ' א"נ כיון שמצד אח' בא לו שהיא מדרבנן וכמ"ש שם בדין י"ט גם אין לבדות ספק דרבנן להקל כמ"ש שם בדין ל"ו דאשכחן טובי ספיקי דרבנן להחמיר ע"ש. ומ"ש ועוד יש לתת טעם להתיר כו' ההיא דאמרינן גבי ק"ש כו' אינו דומה אדרבה הכא מסתברא דלא מלחה דהרי ענין מליחה עסק גדול הוא והיאך אפשר ששכחה עסק כזה גם מ"ש דיש כאן רוב נגד החזקה כו' ליתא דלא שייך כאן רוב וק"ל:

(שם ס"ק כ"ה) בדרישה כתב כו'. לא העתיק יפה דבדרישה כתב כן אמ"ש הטור וה"ה שום קטן יודע בטיב הדחה דאינו צריך להיות הקטן יודע אלא כיון שהוא ראוי להיות יודע מירתת העובד כוכבים דילמא יודע הקטן אבל האי הואיל ויודע שכתב הרב רמ"א קאי אעובד כוכבים:

(שם ס"ק כ"ט) בת"ח כו'. דמי לההוא ציידא דמשכח רברבא ושקיל זוטרי ושקיל ואני בספרי השגתי על הת"ח בזה וז"ל כתב במרדכי על שם תשובת רבי שמשון בן אברהם דאפילו למאן דמתיר בבשר אבל בתרנגולת שלימה שנתבשלה ראוי להחמיר אע"פ שיש במים ס' מפני כבד ובני מעיה דכמאן דמנחי בדיקולא דמיא ודם הנפלט מהם נבלע בתרנגולת ושוב אינו יוצא כו' עכ"ל ואיתא תשובה זו בתשובת מיימוני וכתב בת"ח דה"ה אי ליכא בני מעיים דאסור בתרנגול' לכ"ע דמאחר שהיא חלולה פירש הדם ממקום למקום ואסור כה"ג אפילו שעת הדחק והפסד מרובה עד כאן לשונו. וכ"כ בס' אפי רברבי ולא נהירא דדוקא נקט כבד ובני מעיים הא לאו הכי לא גרע כלל מחתיכת בשר ונהי דפורש ממקום למקום מ"מ מיד שנפרש לחלל נתבטל במים ואפילו בכבד ובני מעיה אינו אסור אלא כשהן דבוקים בעוף הא לאו הכי לא כמ"ש הרוקח סי' תל"ט בשם הרבה גדולים ונהי דלא קיי"לכוותי' במאי דמכשיר התם הרוקח אפילו בדבוק היינו משום דאזיל לטעמיה דלית ליה איסור דבוק ואנן לא קיימא לן הכי אבל באינו דבוק פשיטא דקיי"ל הכי וכדכתב הרב בהג"ה גופיה בסוף סי' ע"ג אלא דאמרינן כיון דאינו דבוק א"כ מיד שנפלט נתבטל במים וכ"ש גבי תרנגולת גופיה דיש לומר הכי. נ"ל ברור וכ"פ בספר באר שבע דף פ"ו והאריך ע"ש עכ"ל:

(ס"ק ל"ב) כתב רש"ל כו' דברי מהרש"ל צריך עיון דהסברא נותנת הכי דהבשר פולט מעט. גם מ"ש וראיתי למורה אחד שהתיר בזה מנועם כבכ"פ ונרא' שטעה כו' ולי נראה דטב הורה דהא הך דשהה שלשה ימים בלא מליחה היא חומרת הגאונים ולא נזכר שום רמז בש"ס וגם הריב"ש סי' פ"ו שדא ביה נרגא והלכך הבו לה דלא להוסיף עלה ואין לך אלא מה שהחמירו בו בפי' ועוד די"ל דאף הגאונים לא קאמרי שאינו יוצא ע"י מליחה כלל שהרי נראה הדבר לעין שאינו יוצא כל דמו וא"כ כיון דעכ"פ יוצא קצת דם אמרינן לגבי דם שבלע כבכ"פ כן נראה לי:

(בש"ך ס"ק נ"ז) ברוב צ"ע וכו'. אבל על הרב קשה כו' ע"ש דברי הגאמורז"ל צ"ע ולא ירדת לסוף דעתו דהא כיון דקי"ל דם שבישלו ומלחו אינו אלא מדרבנן וא"כ א"צ ס' כמ"ש הוא עצמו בסי' ק"ט סק"ט דמין בשא"מ שהאיסור מדרבנן א"צ ס' ובטל ברוב ע"ש וכ"כ הוא עצמו בס"ק ע' בסי' זה על דברי מהרש"ל דמיקל וכתב דיש לסמוך דבלא"ה דם שבשלו ודם שמלחו אינו אלא מדרבנן ע"ש וא"כ מזה הטעם כתב הרמ"א דסגי ברוב וצ"ע:

(ט"ז ס"ק ל"ו) בשר כו'. ובש"ך כתבתי דדוקא נקט מלוכלך ע"ש:

(שם ס"ק מ"א) נ"ל דהיינו כו' פחות ממעל"ע כו'. זה אינו שאפי' שהה בו מעל"ע מותר דהוי נ"ט לפגם וכמ"ש בש"ך ס"ק ס"ח ע"ש:

(ט"ז ס"ק מ"ד) ומעשה בא בעירנו כו'. זה פשוט ולא הוצרך לכתבו דודאי בכה"ג לכ"ע שרי כיון שהאווז העליונ' נמלח' והודח' ולא חזרה ומלחה רק העליונה ותמהני עליו על מה שאסר מה שמונח בציר כיון שהאווז העליונה נמלחה והודחה ואפשר יש ט"ס בדבריו וצ"ל שנמלחה ולה הודחה או מיירי שלא נמלחה שיעור מליחה:

(שם ס"ק נ') ה"ה אם אין בו לכלוך כו'. לא דק דדוקא יש בו לכלוך דאל"כ אין מליחה לכלים כמ"ש בש"ך ס"ק פ"ז ע"ש:

(שם ס"ק נ"ג) וקשה כו'. לק"מ דשאני התם שנמלח ממש בכלי:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.